פרק א. הלכות חג השבועות

המצוה

ט  ישנו חיוב שמחה ביום טוב, ואמרו חז"ל14  שבזמן הזה אין שמחה אלא ביין, ואכן פסק השולחן ערוך שחובה לשתות יין ביום טוב.15  חובה זו היא בסעודת היום.

שיעור היין

י חובה לשתות יין בשיעור המביא לידי שמחה [לאו דוקא רביעית], ויש אומרים שיש חיוב שתיית יין אף בסעודת הלילה.16 

בקטנים ונשים

יא את הקטנים יש לשמח ע"י ממתקים שהם שמחים בהם, ולנשים יקנה בגדים ותכשיטים כפי ממונו.17 

אכילת בשר

יב אין חובה לאכול בשר ביו"ט אך יש מצוה, ועיקר המצוה לאכול בשר בהמה, ואם אין לו בשר בהמה אפשר לקיים המצוה גם בבשר עוף.18 

כבוד יום וכבוד לילה

יג בגמרא בפסחים 19 ובשולחן ערוך20  מבואר שכבוד יום השבת קודם לכבוד הלילה, ולכן מאכלי סעודת היום צריכים להיות מכובדים יותר מסעדות הלילה. ויש להסתפק אם דין זה נאמר אף ביום טוב, ושמעתי ממו"ח שליט"א שבספר ערכי תנאים ואמוראים לאחד מרבותינו הראשונים, בערך 'רב יהושע בריה דרב אידי', מבואר להדיא דדין זה שכבוד יום עדיף מכבוד לילה נאמר אף ביום טוב, [ועיין שו"ת שביבי אש חלק ד סימן ז].

אימתי

כו נהגו לאכול מאכלי חלב בחג השבועות, ישנן מנהגים שונים, והמנהג הנפוץ לאכול מיד אחר התפילה בבוקר סעודה עם מאכלי חלב ולעשות הפסקה, ואחר כך לקבוע סעודה בשרית. ויש שנוהגים לאכול בלילה סעודה חלבית בלא אכילת בשר כלל, וכל אחד ינהג כמנהג אבותיו.
אולם נראה שמי שאין לו מנהג קבוע בדבר, עדיף שיאכל בסעודת הלילה גם בשר ומשום שיש מצוה של שמחת יום טוב אף בלילה,21  וכמו שיתבאר [ואת מאכלי החלב יאכל בבוקר כפי הנכתב לעיל, או שיאכלם בתחילת הלילה, ויעשה הפסקה כדין עם קינוח והדחה].22
והנה בגמרא בפסחים23  מבואר שהלילה הראשון התמעט משמחה, ולכאורה מבואר מזה שאין חיוב אכילת בשר בסעודת הלילה, אולם נראה מוכרח שאף שאין "חיוב" של הבאת קרבן שמחה בלילה, מכל מקום ישחיוב של שמחה אף בלילה, וכל המיעוט משמחה הוא רק לגבי "קרבן" [ואכילת בשר בכלל], ולא לגבי עיקר החיוב של שמחה ביום טוב.
ואמנם נחלקו השאגת אריה24  והמגן אברהם25  אם מצות אכילת בשר בליל יום טוב היא מן התורה או מדרבנן, שדעת השאגת אריה שאין חיוב אכילת בשר בלילה מן התורה אלא מדרבנן, ואילו דעת המגן אברהם שהוא חיוב מן התורה, [ועיין שערי תשובה26  שהביא מחלוקתם].
ובשאגת אריה כתב להביא ראיה שיש חיוב שמחה מדרבנן אף בלילה, מהמבואר בגמרא27  לגבי שותה ד' כוסות בבת אחת, "אמר רב ידי יין יצאידי חירות לא יצא". וברשב"ם28  ובתוס'29  ביארו שידי יין יצא היינו ידישמחת יום טוב, ומבואר מזה שיש חיוב שמחה גם בליל יום טוב. ובהכרח מבואר מזה שאף שהתמעט ליל יום טוב מחיוב שמחה דאורייתא, עדיין מחיוב שמחה דרבנן לא התמעט.
אלא שבמנחת ברוך30  ובאבני נזר31  דחו את דבריו, שאפשר שהתמעט ליליום טוב מחיוב שמחה באכילת בשר שלמים, ועדיין אין בזה מיעוט לחיוב שמחה בכסות נקיה ויין ישן, שהוא חיוב מן התורה.
ונמצא מכל זה מחלוקת המגן אברהם והשאגת אריה אם יש חיוב אכילת בשר ויין בלילה הראשון מן התורה או מדרבנן, ובשער הציון32  הביא מהחמד משה שדעתו כדעת השאגת אריה, ונראה שכן נקט לעיקר, שהוא חיוב מדרבנן ולא מן התורה. ועיין עוד בדבריו בביאור הלכה33  שאף שאין חיוב מן התורה בזמן הזה באכילת בשר ביום טוב, עדיין מצוה ישבכך משום שמחת יום טוב.
ומטעם כל זאת יש מקום לערער על המנהג שלא לאכול בשר בלילשבועות.34 

ברכת עוגת גבינה

כז בדין ברכה על עוגת גבינה יש להבחין בין כמה אופנים שונים שלאפיית העוגה.
[א]. כשהעיסה נאפת יחד עם הגבינה: אם יש טעם טוב בעיסה, בין אםהעיסה עבה ובין אם היא דקה, מברך רק 'מזונות' משום שהגבינה טפלה לעיסה שיש בה טעם טוב מצד עצמה.35
[ב]. כשהגבינה לא נאפתה יחד עם הבצק: אם זה מעט גבינה על הבצקהיא בטלה לבצק ומברכים מזונות, אם זה הרבה גבינה, צריך לברך גם 'מזונות' וגם 'שהכל'.36
[ג]. כשהעיסה דקה מלמטה ואין בה טעם טוב ועשויה רק כדי להחזיק אתה גבינה: מברך שהכל.37
[ד]. עוגה שמכינים אותה יחד עם מיני מזונות בלא אפיה, וכגון מה שמצוי שמכינים עוגות ללא אפיה בשכבת בסקוויט בתחתית העוגה ומעליה גבינה ושוב שכבת בסקוויט ומכניסים למקרר או למקפיא לכמה שעות, הרי זה נחשב לעוגה אחת [וכאילו נעשתה ע"י אפיה] ומברך רק מזונות.
[ה]. לגבי ברכה אחרונה – צריך להקפיד לאכול כזית מהדגן תוך כדי אכילת פרס, ואם אין בו כזית דגן בכדי אכילת פרס מצטרף הדגן המועט לגבינה המרובה לכזית בכדי אכילת פרס לברך ברכת בורא נפשות.

בתוך הסעודה

כח האוכל עוגת גבינה שברכתה מזונות בתוך סעודתו אינו צריך לברך,הרוצה להדר יוכל לברך על קבוקים, כריות, או ביסלי ויפטור את העוגה.38 

חימום דברי חלב על הפלטה

כט אם רוצים לחמם מאכלי חלב על גבי הפלטה ראוי להקפיד לכסות את הפלטה בנייר כסף.

אפיית חלות לסעודה חלבית בתנור בשרי

ל מותר לכתחילה לאפות חלות פרווה בתנור בשרי [אפילו בן יומו] ולאוכלם עם חלב, ובלבד שנאפו בתבנית פרווה, (כגון תבנית חד פעמית, או על נייר אפייה אטום).

הקבלת פני רבו בזמן הזה

לא שנינו בגמרא בראש השנה,39 "חייב אדם להקביל פני רבו ברגל". וכתב הנודע ביהודה 40 שדין זה אינו נוהג בזמן הזה. אולם יש להקשות על כך מהמבואר בגמרא בסוכה41  שנוהג גם בזמן הזה, וצ"ע. ואמנם ביערות דבש42  כתב שאדרבה עיקר החיוב של הקבלת פני רבו הוא בזמן הזה שחרב הבית. ודין הקבלת פני רבו הוא רק ברבו מובהק שרוב חכמתו ממנו ודבר זה אינו מצוי כל כך בזמנינו שרוב הלימוד הוא מספרי הגמרא והפוסקים. ובהקבלת פני גדול הדור יש קיום מצוות הקבלת פני רבו, אך אין חיוב בכך.

[השנים הבאות בהם יחול חג השבועות במוצאי שבת – תשפ"ט, תשצ"ב, תשצ"ו, תשצ"ט, תת"ב, תת"ג, תת"ו, תת"ט, תתט"ז, תתי"ט, תתכ"ג, תתכ"ו, תתכ"ט]. לדיני יקנה"ז בשנים אלו ראה הלכות יקנה"ז.

תספורת בסיום ימי ספירת העומר לנוהגים כדעת האריז"ל

לב אף לנוהגים כהאריז"ל שלא להסתפר עד ליל מט' לעומר, כאשר חג השבועות חל ביום א', אפשר להסתפר מליל שישי.43 

טבילה לכבוד יו"ט

לג כאשר ערב שבועות חל בשבת, יטבול לכבוד יום טוב בערב שבת.

סעודה שלישית

לד מצוה להקדים את הסעודה השלישית לפני שעה עשירית [ולכתחילה יש להקדים להתפלל מנחה קודם סעודה שלישית], אך אם לא הספיק לאכול קודם שעה עשירית, יאכל אחרי שעה עשירית, אך אז לא יאכל שיעור קביעות סעודה דהיינו כרגילותו בחול, ומצוה לאכול רק שיעור מעט יותר מכביצה פת כדי שיאכל בלילה לתאבון.44 

שינה בשבת ערב שבועות

לה יש להסתפק האם מותר לאדם שהולך לישון בשבת ביום לומר שהולך לישון כדי שיהיה לו כח להיות ער בלילה.45 

הכנה משבת ליום טוב

לו אסור להכין משבת ליום טוב, אפילו דברים שאינם מלאכה אלא רק בגדר טירחא. ולכן לא יערוך את שולחן החג בשבת, וכן לא יגלול את הספר תורה בשבת לקריאה של שבועות.46 

הוצאת אוכל מהמקפיא בשבת לצורך יו"ט

לז אין להוציא אוכל מבושל או חלות מההקפאה בשבת לצורך יו"ט עד צאת הכוכבים ואמירת 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש', אך בשעת הדחק אפשר להוציא בעוד היום גדול.47 

זמן סעודת החג

לח  יש לאכול את סעודת החג לפני שעה עשירית, ואם התאחר ולא סעד, יאכל סעודה לאחר מכן.48 

לבישת בגדי שבת

לט אין להחליף בגדי יום טוב לבגדי שבת בכניסת השבת, משום זלזול בשבת, [שהרי בגדי יום טוב חשובים מבגדי שבת ,49  אך בשבת בבוקר ניתן ללבוש את בגדי השבת.

הדלקת נרות שבת

מ מדליקים נרות שבת על ידי העברת אש מנר לנר, ואם קשה לו להעביר מנר לנר ניתן להעביר על ידי גפרור,50  ויניחנו לכבות מאליו, וניתן להדליק מפלג המנחה עד זמן קבלת שבת.

כיבוי תאורת החשמל

מא  יש המדקדקים לכוין את ה'שעון שבת' שיכבה אור החשמל בזמן הדלקת נרות או לאחריה, ובכך יש תועלת בהדלקת הנרות, ואמנם רוב העולם אינם חוששים לכך.

הוצאת הפתילות מהכוסיות

מב  אף שמן הדין מותר להוציא את הפתילות ביום טוב לצורך ההדלקה, שכן הותר איסור מוקצה לצורך אוכל נפש,51  אכן בזמנינו שיש תאורת חשמל קשה לדון את הנרות כצורך אוכל נפש, ובפרט שההדלקה היא לצורך שבת אין לראותה כצורך היום טוב, ולכן יש להוציאה על ידי כפית או מזלג,52  ועדיף להוסיף שמן ופתילה לכוסית מבלי להוציא את הפתילה הישנה.53 

קבלת שבת

מג המנהג הנפוץ לבני אשכנז שבקבלת שבת אין אומרים רק 'מזמור שיר ליום השבת', ו'ה' מלך', ולא 'לכו נרננה' ו'במה מדליקין'.

שלום עליכם

מד כמו כן אין נוהגים לומר בשבת זו 'שלום עליכם'.54