פרק א. הלכות חג השבועות | שאל את הרב - פורום לתורה והלכה - SHEILOT

פרק א. הלכות חג השבועות

1 דקות קריאה 6 פרקים 54 מקורות

תפילת השל"ה

א נהגו לומר תפילת השל"ה בערב ראש חודש סיון שהוא זמן המסוגל לתפילה על הצלחת הבנים בתורה. 

שואלין ודורשין

ב הדין של 'שואלים ודורשים בהלכות חג בחג' לענין חג השבועות, מבואר בגר"א שהוא מראש חודש סיון. 

אמירת תחנון

ג אין אומרים תחנון מר"ח סיון עד לאחר אסרו חג, ויש נוהגים עד י"בסיון ועד בכלל. 

הדלקת נר נשמה ליזכור

ד לכתחילה יש להדליק נר נשמה בערב יום טוב, ואם לא הספיק להדליק בערב יום טוב ידליק במקום הסעודה כדי שיהנה מאורו, ויותר טוב להדליקו בבית הכנסת, ובשעת הדחק אפשר שיש להתיר בכל אופן שהוא כעין נר מצוה שהוא לכבוד אבותיו ויגרם לו צער רב ביום טוב אם לא ידליקו. 

דין תמימות

ה מצוה לקבל קדושת יום טוב מוקדם בכדי להוסיף על היום טוב, ואף שלגבי שבועות יש דין לאחר את תפילת ערבית משום תמימות [כמבואר בסמוך סעיף ח], אין בכל זה סתירה לדין תוספת יום טוב. 

דיני הדלקת נרות

ו כבכל יום טוב, יש נוהגים להדליק נרות מערב יום טוב, ויש נוהגים להדליק בלילה לפני הסעודה. ומי שאין מנהג בידו ידליק נרות בערב יום טוב. כאמור הדלקת נרות מוקדמת אינה פוגמת בשלימות ה'תמימות', כיון שהתוספת אינה עוקרת את היום שעבר.

ברכת 'שהחיינו' בהדלקת נרות

ז ישנן נשים הנוהגות לברך 'שהחיינו' בזמן הדלקת הנרות, ויש הנוהגות ששומעות או אומרות 'שהחיינו' בעת הקידוש. ומי שאין מנהג בידה תשמעאו תברך 'שהחיינו' בשעת הקידוש. הנוהגות לברך 'שהחיינו' בזמן הדלקת הנרות, אם הן מקדשות בעצמן, אינן אומרות 'שהחיינו' בקידוש, ואם הן שומעות קידוש מהבעל או מאחרים, אם אינן שותות מהכוס יענו אמן על ברכת 'שהחיינו', ואם שותות - יש להסתפק אם יכולות לענות אמן אחר ברכת 'שהחיינו' ולשתות מהכוס, ויסוד הספק, כיון שכבר יצאו ידי חובת 'שהחיינו' נמצא שעניית אמן נחשבת הפסק בקידוש, ואז תצטרך לברך על שתיית הכוס כדין המפסיק בין ברכת המקדש לשתיה, או שמא אין עניית אמן נחשבת הפסק. ולמעשה נראה שיענו אמן.

מקום ההדלקה

ח האוכל בבית אחד וישן בבית אחר, לכתחילה יש לו להדליק במקום האכילה,  ואף שלהלכה מברכים גם על מקום הלינה,  כיום שיש תאורת חשמל לכתחילה אין לברך על ההדלקה במקום הלינה, שכן אין מברכים על תוספת אורה בהדלקה משום שלום בית.  ובפרט בהדלקת נרות יום טוב שיש לדון אם נתקנה גם משום שלום בית, או רק משום כבוד ועונג וממילא אינה אלא במקום האכילה,  אמנם למעש הנראה שניתן לברך גם ביום טוב על שלום בית, ולכן בשעת הדחק ניתן לסמוך להקל לברך גם במקום לינה. וטוב לכתחילה שיאכל שם מזונות וכדומה, או שיעשה שם תשמיש לצורך הסעודה, וכן מוטב להחשיך את החדר לחלוטין קודם ההדלקה, ובשעת ההדלקה בלי הפסק בדיבור תדליק את האור ותברך, ובכך תהיה הברכה גם על תאורת החשמל.
ואותם הנוהגים להדליק ביום טוב עצמו יכוונו שעון שבת שיכבה את תאורת החשמל בעת ההדלקה או לאחר מכן לזמן קצר בתוך הזמן שדולקות הנרות.

זמן תפילת ליל יו"ט

ט מאחרים להתפלל תפילת ערבית בליל שבועות עד אחר צאת הכוכבים, כדי שיהיו ימי הספירה מ"ט יום תמימות. 

הישן שנת קבע בערב חג

י הישן בערב שבועות שינת קבע על מיטתו, ראוי שיכוין בברכת 'אהבת עולם' לצאת ידי ברכת התורה, וילמד מיד לאחר התפילה. 

שמחת יו"ט

המצוה

ט  ישנו חיוב שמחה ביום טוב, ואמרו חז"ל  שבזמן הזה אין שמחה אלא ביין, ואכן פסק השולחן ערוך שחובה לשתות יין ביום טוב.  חובה זו היא בסעודת היום.

שיעור היין

י חובה לשתות יין בשיעור המביא לידי שמחה [לאו דוקא רביעית], ויש אומרים שיש חיוב שתיית יין אף בסעודת הלילה. 

בקטנים ונשים

יא את הקטנים יש לשמח ע"י ממתקים שהם שמחים בהם, ולנשים יקנה בגדים ותכשיטים כפי ממונו. 

אכילת בשר

יב אין חובה לאכול בשר ביו"ט אך יש מצוה, ועיקר המצוה לאכול בשר בהמה, ואם אין לו בשר בהמה אפשר לקיים המצוה גם בבשר עוף. 

כבוד יום וכבוד לילה

יג בגמרא בפסחים ובשולחן ערוך  מבואר שכבוד יום השבת קודם לכבוד הלילה, ולכן מאכלי סעודת היום צריכים להיות מכובדים יותר מסעדות הלילה. ויש להסתפק אם דין זה נאמר אף ביום טוב, ושמעתי ממו"ח שליט"א שבספר ערכי תנאים ואמוראים לאחד מרבותינו הראשונים, בערך 'רב יהושע בריה דרב אידי', מבואר להדיא דדין זה שכבוד יום עדיף מכבוד לילה נאמר אף ביום טוב, [ועיין שו"ת שביבי אש חלק ד סימן ז].

מאכלי חלב בחג השבועות

אימתי

כו נהגו לאכול מאכלי חלב בחג השבועות, ישנן מנהגים שונים, והמנהג הנפוץ לאכול מיד אחר התפילה בבוקר סעודה עם מאכלי חלב ולעשות הפסקה, ואחר כך לקבוע סעודה בשרית. ויש שנוהגים לאכול בלילה סעודה חלבית בלא אכילת בשר כלל, וכל אחד ינהג כמנהג אבותיו.
אולם נראה שמי שאין לו מנהג קבוע בדבר, עדיף שיאכל בסעודת הלילה גם בשר ומשום שיש מצוה של שמחת יום טוב אף בלילה,  וכמו שיתבאר [ואת מאכלי החלב יאכל בבוקר כפי הנכתב לעיל, או שיאכלם בתחילת הלילה, ויעשה הפסקה כדין עם קינוח והדחה].
והנה בגמרא בפסחים  מבואר שהלילה הראשון התמעט משמחה, ולכאורה מבואר מזה שאין חיוב אכילת בשר בסעודת הלילה, אולם נראה מוכרח שאף שאין "חיוב" של הבאת קרבן שמחה בלילה, מכל מקום ישחיוב של שמחה אף בלילה, וכל המיעוט משמחה הוא רק לגבי "קרבן" [ואכילת בשר בכלל], ולא לגבי עיקר החיוב של שמחה ביום טוב.
ואמנם נחלקו השאגת אריה  והמגן אברהם  אם מצות אכילת בשר בליל יום טוב היא מן התורה או מדרבנן, שדעת השאגת אריה שאין חיוב אכילת בשר בלילה מן התורה אלא מדרבנן, ואילו דעת המגן אברהם שהוא חיוב מן התורה, [ועיין שערי תשובה  שהביא מחלוקתם].
ובשאגת אריה כתב להביא ראיה שיש חיוב שמחה מדרבנן אף בלילה, מהמבואר בגמרא  לגבי שותה ד' כוסות בבת אחת, "אמר רב ידי יין יצאידי חירות לא יצא". וברשב"ם  ובתוס'  ביארו שידי יין יצא היינו ידישמחת יום טוב, ומבואר מזה שיש חיוב שמחה גם בליל יום טוב. ובהכרח מבואר מזה שאף שהתמעט ליל יום טוב מחיוב שמחה דאורייתא, עדיין מחיוב שמחה דרבנן לא התמעט.
אלא שבמנחת ברוך  ובאבני נזר  דחו את דבריו, שאפשר שהתמעט ליליום טוב מחיוב שמחה באכילת בשר שלמים, ועדיין אין בזה מיעוט לחיוב שמחה בכסות נקיה ויין ישן, שהוא חיוב מן התורה.
ונמצא מכל זה מחלוקת המגן אברהם והשאגת אריה אם יש חיוב אכילת בשר ויין בלילה הראשון מן התורה או מדרבנן, ובשער הציון  הביא מהחמד משה שדעתו כדעת השאגת אריה, ונראה שכן נקט לעיקר, שהוא חיוב מדרבנן ולא מן התורה. ועיין עוד בדבריו בביאור הלכה  שאף שאין חיוב מן התורה בזמן הזה באכילת בשר ביום טוב, עדיין מצוה ישבכך משום שמחת יום טוב.
ומטעם כל זאת יש מקום לערער על המנהג שלא לאכול בשר בלילשבועות. 

ברכת עוגת גבינה

כז בדין ברכה על עוגת גבינה יש להבחין בין כמה אופנים שונים שלאפיית העוגה.
[א]. כשהעיסה נאפת יחד עם הגבינה: אם יש טעם טוב בעיסה, בין אםהעיסה עבה ובין אם היא דקה, מברך רק 'מזונות' משום שהגבינה טפלה לעיסה שיש בה טעם טוב מצד עצמה.
[ב]. כשהגבינה לא נאפתה יחד עם הבצק: אם זה מעט גבינה על הבצקהיא בטלה לבצק ומברכים מזונות, אם זה הרבה גבינה, צריך לברך גם 'מזונות' וגם 'שהכל'.
[ג]. כשהעיסה דקה מלמטה ואין בה טעם טוב ועשויה רק כדי להחזיק אתה גבינה: מברך שהכל.
[ד]. עוגה שמכינים אותה יחד עם מיני מזונות בלא אפיה, וכגון מה שמצוי שמכינים עוגות ללא אפיה בשכבת בסקוויט בתחתית העוגה ומעליה גבינה ושוב שכבת בסקוויט ומכניסים למקרר או למקפיא לכמה שעות, הרי זה נחשב לעוגה אחת [וכאילו נעשתה ע"י אפיה] ומברך רק מזונות.
[ה]. לגבי ברכה אחרונה – צריך להקפיד לאכול כזית מהדגן תוך כדי אכילת פרס, ואם אין בו כזית דגן בכדי אכילת פרס מצטרף הדגן המועט לגבינה המרובה לכזית בכדי אכילת פרס לברך ברכת בורא נפשות.

בתוך הסעודה

כח האוכל עוגת גבינה שברכתה מזונות בתוך סעודתו אינו צריך לברך,הרוצה להדר יוכל לברך על קבוקים, כריות, או ביסלי ויפטור את העוגה. 

דיני בשר וחלב הנוגעים לחג השבועות

חימום דברי חלב על הפלטה

כט אם רוצים לחמם מאכלי חלב על גבי הפלטה ראוי להקפיד לכסות את הפלטה בנייר כסף.

אפיית חלות לסעודה חלבית בתנור בשרי

ל מותר לכתחילה לאפות חלות פרווה בתנור בשרי [אפילו בן יומו] ולאוכלם עם חלב, ובלבד שנאפו בתבנית פרווה, (כגון תבנית חד פעמית, או על נייר אפייה אטום).

הקבלת פני רבו בזמן הזה

לא שנינו בגמרא בראש השנה, "חייב אדם להקביל פני רבו ברגל". וכתב הנודע ביהודה שדין זה אינו נוהג בזמן הזה. אולם יש להקשות על כך מהמבואר בגמרא בסוכה  שנוהג גם בזמן הזה, וצ"ע. ואמנם ביערות דבש  כתב שאדרבה עיקר החיוב של הקבלת פני רבו הוא בזמן הזה שחרב הבית. ודין הקבלת פני רבו הוא רק ברבו מובהק שרוב חכמתו ממנו ודבר זה אינו מצוי כל כך בזמנינו שרוב הלימוד הוא מספרי הגמרא והפוסקים. ובהקבלת פני גדול הדור יש קיום מצוות הקבלת פני רבו, אך אין חיוב בכך.

הלכות חג השבועות שחל במוצאי שבת

[השנים הבאות בהם יחול חג השבועות במוצאי שבת – תשפ"ט, תשצ"ב, תשצ"ו, תשצ"ט, תת"ב, תת"ג, תת"ו, תת"ט, תתט"ז, תתי"ט, תתכ"ג, תתכ"ו, תתכ"ט]. לדיני יקנה"ז בשנים אלו ראה הלכות יקנה"ז.

תספורת בסיום ימי ספירת העומר לנוהגים כדעת האריז"ל

לב אף לנוהגים כהאריז"ל שלא להסתפר עד ליל מט' לעומר, כאשר חג השבועות חל ביום א', אפשר להסתפר מליל שישי. 

טבילה לכבוד יו"ט

לג כאשר ערב שבועות חל בשבת, יטבול לכבוד יום טוב בערב שבת.

סעודה שלישית

לד מצוה להקדים את הסעודה השלישית לפני שעה עשירית [ולכתחילה יש להקדים להתפלל מנחה קודם סעודה שלישית], אך אם לא הספיק לאכול קודם שעה עשירית, יאכל אחרי שעה עשירית, אך אז לא יאכל שיעור קביעות סעודה דהיינו כרגילותו בחול, ומצוה לאכול רק שיעור מעט יותר מכביצה פת כדי שיאכל בלילה לתאבון. 

שינה בשבת ערב שבועות

לה יש להסתפק האם מותר לאדם שהולך לישון בשבת ביום לומר שהולך לישון כדי שיהיה לו כח להיות ער בלילה. 

הכנה משבת ליום טוב

לו אסור להכין משבת ליום טוב, אפילו דברים שאינם מלאכה אלא רק בגדר טירחא. ולכן לא יערוך את שולחן החג בשבת, וכן לא יגלול את הספר תורה בשבת לקריאה של שבועות. 

הוצאת אוכל מהמקפיא בשבת לצורך יו"ט

לז אין להוציא אוכל מבושל או חלות מההקפאה בשבת לצורך יו"ט עד צאת הכוכבים ואמירת 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש', אך בשעת הדחק אפשר להוציא בעוד היום גדול. 

הלכות חג השבועות החל בערב שבת

זמן סעודת החג

לח  יש לאכול את סעודת החג לפני שעה עשירית, ואם התאחר ולא סעד, יאכל סעודה לאחר מכן. 

לבישת בגדי שבת

לט אין להחליף בגדי יום טוב לבגדי שבת בכניסת השבת, משום זלזול בשבת, [שהרי בגדי יום טוב חשובים מבגדי שבת ,  אך בשבת בבוקר ניתן ללבוש את בגדי השבת.

הדלקת נרות שבת

מ מדליקים נרות שבת על ידי העברת אש מנר לנר, ואם קשה לו להעביר מנר לנר ניתן להעביר על ידי גפרור,  ויניחנו לכבות מאליו, וניתן להדליק מפלג המנחה עד זמן קבלת שבת.

כיבוי תאורת החשמל

מא  יש המדקדקים לכוין את ה'שעון שבת' שיכבה אור החשמל בזמן הדלקת נרות או לאחריה, ובכך יש תועלת בהדלקת הנרות, ואמנם רוב העולם אינם חוששים לכך.

הוצאת הפתילות מהכוסיות

מב  אף שמן הדין מותר להוציא את הפתילות ביום טוב לצורך ההדלקה, שכן הותר איסור מוקצה לצורך אוכל נפש,  אכן בזמנינו שיש תאורת חשמל קשה לדון את הנרות כצורך אוכל נפש, ובפרט שההדלקה היא לצורך שבת אין לראותה כצורך היום טוב, ולכן יש להוציאה על ידי כפית או מזלג,  ועדיף להוסיף שמן ופתילה לכוסית מבלי להוציא את הפתילה הישנה. 

קבלת שבת

מג המנהג הנפוץ לבני אשכנז שבקבלת שבת אין אומרים רק 'מזמור שיר ליום השבת', ו'ה' מלך', ולא 'לכו נרננה' ו'במה מדליקין'.

שלום עליכם

מד כמו כן אין נוהגים לומר בשבת זו 'שלום עליכם'. 

מקורות וציטוטים

54
  1. 1 בשנה בה חל ערב ראש חודש בשבת יש לומר את התפילה ביום שישי, ואם לא אמרה ביום שישי מותר לומר את התפילה בשבת על ידי הרהור, משום שאסור לבקש בשבת בקשות פרטיות גם על דברים רוחניים [ויתכן שכיון שזמנה הוא בשבת מותר אף לאומרה בפה, ולכן אם לא הספיק לאומרה ביום שישי יוכל לאומרה בשבת], עיין משנה ברורה (סימן רסג ס"ק ב וסימן רצד ס"ק ב וסימן תקכט ס"ק יט).
  2. 2 משנה ברורה (סימן תכט ס"ק א).
  3. 3 שולחן ערוך (סימן קלא סעיף ז, וסימן תצד סעיף ג).
  4. 4 ביאור הלכה (סימן תקיד סעיף ה ד"ה נר של בטלה) בשם הכתב סופר.
  5. 5 כיון שאין התוספת עוקרת את היום שעבר, עיין העמק דבר ומשך חכמה (ויקרא פרק כג).
  6. 6 מטה אפרים (סימן תרכה סעיף לג, וסימן תקצט סעיף י) ואלף למטה (סימן תרכה ס"ק נא), ופרי מגדים (משבצ"ז סימן רס ס"ק ג).
  7. 7 משנה ברורה (סימן רסג ס"ק כג) ועיין עוד מטה אפרים (סימן תקפא סעיף נד).
  8. 8 רמ"א (סימן רסג סעיף י).
  9. 9 עיין שולחן ערוך (שם סעיף ה) לגבי נר של יום הכיפורים, ובמשנה ברורה (ס"ק כה) שביאר המחלוקת אם מברכים על נר שלום בית, ועיין שולחן ערוך (סימן תרי סעיף ב).
  10. 10 פרי מגדים (אשל אברהם סימן רסג ס"ק כא) ובשערי תשובה (שם ס"ק ד) בשם הפנים מאירות.
  11. 11 עיין ארחות חיים (הלכות הדלקת נרות בערב שבת סעיף א) שהביא מחלוקת אם מברכים על נר יום טוב משום שאין בו שלום בית, כיון שבכל שעה שירצה יכול להדליק, וכן איתא במושב זקנים (על התורה, פרשת אמור). ואמנם עיין בשו"ת רבי עקיבא איגר )סימן א( שכתב דנשים פטורות מכבוד יום טוב שהוא מצות עשה שהזמן גרמא, וכן מדין שמחה, ולדבריו תימה טובא אמאי מברכות על הדלקת נר יום טוב, דממה נפשך משום כבוד ועונג פטורות, ומשום שלום בית ליכא.
  12. 12 משנה ברורה (סימן תצד ס"ק א).
  13. 13 עיין משנה ברורה (סימן מז ס"ק כח).
  14. 14 פסחים קט, א.
  15. 15 סימן תקכט (סעיף א) וביאור הלכה (סעיף ב ד"ה כיצד).
  16. 16 עיין חזון איש (או"ח סימן קכד ס"ק עא), ועיין לעיל בהלכות חג הסוכות.
  17. 17 שולחן ערוך (סימן תקכט סעיף ב).
  18. 18 שולחן ערוך וביאור הלכה (שם).
  19. 19 קה, א.
  20. 20 סימן רעא סעיף
  21. 21 עיין דרכי תשובה (יו"ד סימן פט ס"ק יט) שהשיג על המנהג שנהגו בקהילות הונגריה לאכול בסעודת הלילה רק מאכלי חלב, שמבטלים בזה מצות שמחת יום טוב.
  22. 22 ועיין בבית יוסף (סימן קעג) שהביא מזוה"ק (פרשת משפטים קכה, א) שכל האוכל מאכלי בשר וחלב בסעודה אחת או בשעה אחת גורם לעורר דינים בעולם.
  23. 23 עא, א.
  24. 24 סוף סימן סה וסימן סו.
  25. 25 סימן תקמו (ס"ק ד).
  26. 26 סימן תקכט (ס"ק ד*).
  27. 27 שם קח, ב.
  28. 28 ד"ה ידי.
  29. 29 ד"ה ידי.
  30. 30 סימן עח.
  31. 31 או"ח (סימן תכג).
  32. 32 סימן תקמו (ס"ק טו).
  33. 33 סימן תקכט (סעיף ב ד"ה כיצד).
  34. 34 עיין שו"ת שיח יצחק (סימן רלד) שכתב להליץ טוב על מנהג זה, שקודם קבלת התורה אין ראוי לאכול בשר, והביא שם מדברי החתם סופר שמטעם זה אכל סעודת פורים בלילה לא יצא ידי חובתו, ובמגן אברהם (סימן תרצה ס"ק ו) הביא מהכלבו שיש נוהגים שלא לאכול בשר בליל פורים, וביאר שם הטעם משום שאין לאכול בשר קודם שקיבלנו התורה. אולם אין טעם זה מיישב את הפקפוק ההלכתי שבזה.
  35. 35 שולחן ערוך (סימן רח סעיף ב, ג) ומשנה ברורה (ס"ק ז, ט).
  36. 36 משנה ברורה (סימן קסח ס"ק מה, וסימן ריב ס"ק יג).
  37. 37 שולחן ערוך (סימן רח סעיף ג).
  38. 38 עיין ביאור הלכה (סימן קסח ד"ה טעונים).
  39. 39 טז, ב.
  40. 40 תניינא (או"ח סימן צד).
  41. 41 י, ב.
  42. 42 דרוש יב.
  43. 43 עיין לעיל הלכות ספירת העומר, כף החיים (סימן תצג ס"ק יג), וכן מבואר בפרי עץ חיים שכן נהג האריז"ל.
  44. 44 רמ"א (סימן תקכט סעיף א), וביאור הלכה (שם ד"ה ממנחה), ושער הציון (סק"ט), ועוד עיין במשנה ברורה (סימן רצא ס"ק יז), ובביאור הלכה (שם ד"ה אחר שיתפלל), ובמשנה ברורה (סימן תקכט סק"ח), ושער הציון (סק"י).
  45. 45 עיין משנה ברורה (סימן רצ ס"ק ד).
  46. 46 משנה ברורה (סימן תרסז ס"ק ה).
  47. 47 שם.
  48. 48 שולחן ערוך )סימן תקכט סעיף א( ומשנה ברורה )ס"ק ח(.
  49. 49 כמבואר בשולחן ערוך )סימן תקכט סעיף א( 'ובגדי יום טוב יהיו יותר טובים משל שבת'.
  50. 50 עיין שולחן ערוך (סימן תקיד סעיף ה), וכל שקשה לו להעביר מנר לנר, אין הגפרור נחשב כנר של בטלה.
  51. 51 גליון רבי עקיבא איגר (סוף סימן תקא על הט"ז שם ס"ק ז).
  52. 52 כדעת המשנה ברורה (סימן שב ס"ק טו).
  53. 53 כדעת שולחן ערוך הרב (סימן שח) והחזון איש (סימן מז ס"ק ד). ועוד יש לדון שהכוס עצמה נעשית בסיס לדבר האסור, וממילא אסור לאחוז בה, עיין משנה ברורה (סימן רסו ס"ק כו, וסימן שי ס"ק לז) וביאור הלכה (סימן שח סעיף כז ד"ה מנער).
  54. 54 עיין רב פעלים (חלק א סוד ישרים סימן יג), ויגד משה (סימן יג), לוח ארץ ישראל.