פרשת כי תבוא - בעניין מצות ביכורים על ידי נתינת דורון לת"ח

א' גוטן ערב שבת!

כתוב בפרשה: "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ."

למה כתוב בפסוק: "אל הכהן אשר יהיה בימים ההם"? הרי בוודאי חייבים לתת את הביכורים לכהן שבאותו דור.

יש בזה מחלוקת ראשונים בין רש"י לרמב"ן.

רש"י לומד שהכוונה היא: אין לך אלא כהן שבימיך, כמו שהוא. כמו שראינו לגבי השופט, שכתוב: "וקמת ועלית... אל השופט אשר יהיה בימים ההם", אין לך שופט אלא זה שבימיך.

הקשה עליו הרמב"ן: בשלמא לגבי משפט, אני מבין שהתורה מחייבת לשמוע לשופט, אפילו שאינו גדול בחכמה כמו השופטים של הדורות הקודמים. כיוון שהיום הוא השופט, יש מצווה לשמוע בקולו.
אבל לגבי ביכורים, שהם מתנה שנותנים לה', והכהן הוא העובד בבית המקדש, מה זה משנה אם הוא כמו הכהנים של הדורות הקודמים או לא?

מחמת קושיא זו מתרץ הרמב"ן הסבר אחר: כוונת הפסוק היא שצריך לתת את הביכורים לכהן שנמצא עכשיו בבית המקדש, ושזהו זמן המשמר שלו. אליו חייבים לתת את הביכורים, ולא להביא כהן מעירו כדי שיביא לו הביכורים.

וז"ל הרמב"ן:

(ג) וטעם אל הכהן אשר יהיה בימים ההם  אל הכהן אשר יהיה שם בימים ההם, כי הם נתונים לאנשי משמר ככל הקרבנות, לא שיוליך עמו כהן מעירו להקריב בכוריו.

ורש"י כתב: אין לך אלא כהן שיהיה בימיך, כמות שהוא. ולא הבינותי זה, כי בענין הזקן ראוי לומר "אל השופט אשר יהיה בימים ההם" (לעיל יז ט), אף על פי שאינו גדול וחכם כשופטים הראשונים אשר היו לפנינו מן העולם צריך לשמוע לו, יפתח בדורו כשמואל בדורו, אבל בהקרבת הבכורים למי יביאם אם לא לכהן אשר יהיה בימיו.

ומצאתי שניים מגדולי האחרונים שבאים ליישב את דברי רש"י.

א. הט"ז, בפירושו על התורה בספר דברי דוד, כותב כך:

ונ"ל דהו"א מדכתיב "הגדתי היום לה' אלקיך", שמייחד שמו של הקדוש ברוך הוא על כהן, ואין הקדוש ברוך הוא מייחד שמו בחייהם, כמו שאמר יעקב: אלקי אברהם ופחד יצחק, ולא אמר "אלקי יצחק", כי אין הקדוש ברוך הוא מייחד שמו על הצדיק בחייו, כדפירש"י בפ' ויצא.
וכאן מייחד שמו על הכהן בחייו, ואין ענין זה אלא בכהן חשוב. משא"כ באינו חשוב כ"כ, לא יביא לו כי לא נכון לייחד שם הקדוש ברוך הוא, או יביא בלא קריאה. קמ"ל דכל כהן, "כמו שהוא", ראוי לזה לומר כן, כי חשיבות הדור שלו עליו. כנ"ל.

ב. הכלי יקר מפרש כך:

בגמרא בכתובות דף ק"ה ע"ב כתוב שמי שמביא היום דורון לתלמיד חכם, נחשב כאילו הקריב ביכורים בבית המקדש. אם כן, רואים שיש מעלה להביא ביכורים דווקא לתלמיד חכם.

לכן היינו יכולים לחשוב שאם אין באותו משמר כהן תלמיד חכם, יש להמתין עד שיבוא משמר שיש בו כהן תלמיד חכם. על כך משמיע לנו הפסוק הכהן אשר יהיה בימים ההם, שבזמן בית המקדש, כאשר מביאים ביכורים, יש להביאם לכהן שנמצא כעת בבית המקדש.

וז"ל הכלי יקר:

(ג) ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם. לפי שאמרו חז"ל (כתובות קה ב): וכי אלישע אוכל ביכורים היה? אלא ללמדך שכל המביא דורון לתלמיד חכם כאילו מקריב ביכורים.

ומדתלה דורון של תלמיד חכם בביכורים, סלקא דעתך אמינא שלא יתנו הביכורים כי אם לכהן תלמיד חכם שיהיה באותו משמר, ואם אין בו תלמיד חכם, סלקא דעתך אמינא שימתין עד שיבוא משמר של איזה כהן תלמיד חכם. תלמוד לומר: "אשר יהיה בימים ההם". ובזה נסתלקו דברי הרמב"ן שכתב: "ולא הבינותי זה" וכו'.

לפי האמור לעיל, שגם בימינו אפשר לקיים את עניין מצוות הביכורים על ידי נתינת דורון לתלמידי חכמים, שאלנו את מורנו הגאון רבי עמרם פריד שליט"א שתי שאלות בעניין זה, כדי לדעת כיצד לקיים את המצווה באופן מעשי:
האם אפשר לקיים זאת כאשר נותנים את הדורון מכספי מעשר?
ומהי הדרך הטובה ביותר לקיים מצווה זו בימינו?

תשובת הרב שליט"א
א - כן
ב - מקיימים בימינו בהחזקת ת"ח העמלים בתורה הזקוקים לכך.

בשם כל צוות אתר שאילות. אנו מאחלים לכם א' שבת שלום ומבורך.