פרשת ראה - בעניין ריבוי שאלות בחקירת עדים

א׳ גוטן ערב שבת! שבת מברכין חודש אלול, ”הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה".

כתוב בפרשה; דברים י״ג, ט״ו 

״וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב, וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר״

רש״י מביא מהגמרא בסנהדרין:

״מכאן למדו שבע חקירות, מריבוי המקרא״.

הכוונה היא שכאשר באים לחקור עדים, שואלים אותם שבע שאלות קבועות הנוגעות לזמן ולמקום המעשה, והם: באיזו שבוע (של יובל), באיזו שנה (של שמיטה), באיזו חודש, בכמה בחודש, באיזה יום, באיזה שעה, באיזה מקום.

השאלה:
במשנה באבות כתוב:

״שמעון בן שטח אומר: הֱוֵי מַרְבֶּה לַחֲקוֹר אֶת הָעֵדִים״.

אם ישנן רק שבע שאלות קבועות, כיצד אפשר להרבות עם עוד שאלות בחקירת העדים?

הראשונים שם שואלים את השאלה הזו ולפני שנביא התשובה המפרשים מדייקים שזה דווקא שמעון בן שטח שכותב על הענין להרבות בחקירות העדים עקב מעשה שקרה עם בנו שנהרג בגלל שלא חקרו מספיק את העידים המעשה הובא ברש"י מ"ד: ו"ל;

מעשה במוכס אחד, ישראל רשע, שמת. ובו ביום מת אדם גדול בעיר, ובאו כל בני העיר ונתעסקו במטתו. וקרובי אותו מוכס הוציאו גם את מטת המוכס אחריו, וקפצו עליהם אויבים, והניחו המטות וברחו.
והיה שם תלמיד אחד שישב לו עם מטת רבו. לאחר זמן חזרו גדולי העיר לקבור את החכם, ונתחלפה להם מטתו בשל מוכס. והיה אותו תלמיד צועק ולא הועיל, וקרובי המוכס קברו את החכם.
ונצטער בו אותו תלמיד מאד: מה חטא גרם ליקבר זה בבזיון, ומה זכה אותו רשע ליקבר בכבוד גדול כזה?
נראה לו רבו בחלום ואמר לו: אל תצטער. בא ואראך בכבודי בגן עדן בכבוד גדול, ובא ואראך אותו האיש בגיהנם, וציר של פתח גיהנם סובב באזניו. אבל פעם אחת שמעתי בגנות תלמידי חכמים ולא מחיתי, ולכן נענשתי. וזה, פעם אחת הכין סעודה לשר העיר, ולא בא שר העיר, וחילקה לעניים, וזה היה שכרו.
אמר אותו תלמיד: עד מתי יהא אותו האיש נדון בדין קשה?
אמר לו: עד שימות שמעון בן שטח ויכנס תחתיו.
אמר לו: למה?
אמר לו: מפני נשים מכשפניות ישראליות שיש באשקלון, ואינו עושה בהן דין.
למחר סיפר אותו תלמיד הדברים לשמעון בן שטח. מה עשה? כינס שמונים בחורים בעלי קומה, והיה אותו היום יום גשמים. ונתן כד גדול ביד כל אחד ואחד, וקיפל טלית בתוך כל כד, ואמר להם: הזהרו בהן, שהן שמונים, ובשעה שתכנסו יגביה איש אחת מהן מן הארץ, ושוב אין מכשפות שולטות בכם. ואם לאו – לא נוכל להן.
הלך לו שמעון בן שטח לטרקלין שלהן והניח הבחורים מבחוץ. אמרו לו: מי אתה?
אמר להן: מכשף אני, ולנסותכם בכשפים באתי.
אמרו לו: ומה כשפים בידך?
אמר להן: יכולני להביא לכם שמונים בחורים עטופי טליתות נגובות, ואף על פי שהוא יום גשמים.
אמרו לו: הנראה.
יצא לחוץ ורמז להם. הוציאו הטליתות מן הכדים, ונתעטפו בהן ונכנסו. ואחז כל אחד את אחת מהן והגביהה מן הארץ, ויכלו להן, והוציאום ותלאום כולם.
ונתקנאו קרוביהן בדבר, ובאו שנים מהם וכוונו דבריהם, והעידו על בנו של שמעון בן שטח חיוב מיתה, ונגמר דינו.
וכשהיה יוצא ליסקל אמר: אם יש בי עון זה – לא תהא מיתתי כפרה לי. ואם אינו כן – תהא מיתתי כפרה על כל עונותי, וקולר תלוי בצואר עדים.
ושמעו אלו וחזרו בהם, ונתנו טעם לדבריהם מחמת שנאת הנשים. ואף על פי כן לא נפטר, משום שכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד.

ולכן שמען בן שטח כותב שצריכים להרבות לחקור העדים היות שראה איזה קלקול קרה.
נחזור לשאלה ששאלנו, איך אפשר להרבות בחקירה אם יש רק שבע חקירות הקבועות.
מהלך של רבינו יונה על אבות:
וז"ל;

לעשות להם דרישה וחקירה הרבה פעמים ובזה תגלה סוד כי ברוב דברים לא יחדל פשע ומלמד תוך דבריהם אם לשקר העידו 
שהגם שיש רק שבע חקירות אבל אמר שמעון בן שטח שירבה וישאל אותם שאלות אבל בישר והפוך עוד פעם ועוד פעם שאפי' שהכינו את עצמם את התשובות, אבל ע"י שישאל בכמה אופנים הם יתבלבלו ויכשלו בתשובות, ויגלו את האמת.

וכן מצאתי בעזה"י בספר של הר' אברהם פריצול ( מגדולי הרבנים באיטליא בתקופה של גירוש ספרד) שמסביר באותו אופן וז"ל:

ט. ג.... ואמר לדיין שישמור דברי תורה בעניין שבע חקירות וז' דרישות שלמדו רז"ל בסנהדרין (מ, א), ביום, בשעה, במקום, ובאופנים אחרים וכו', מפסוק "ודרשת וחקרת וכו'" (דברים יג, טו). ואמר שיהיה מרבה להוסיף ולחקור אותם פעמים רבות ובחלוף דברים, בזהירות ובזריזות, שמא מתוך ריבוי החקירות פעמים רבות ובחלוף דברים שונים מתייחסים בעסק חקירת העניין ילמדו לומר השקר אם הוא אצלם, כי השקר לא יצדק בכל החלקים שיפול בו החקירה, ואמנם השקר אין לו רגלים. (רש"י א"ד דרע"ג וילקוט תורה רמז ג' ותקע"ג וזהר חכ"ב, וראה שבת קד, א).

מהלך של המאירי:
שיש בנוסף לשבע החקירות שהזכרנו יש בדיקות שהם שאלות הנלוים למעשה למשל מה הרוצח או הנהרג לבש בשעת מעשה, היה יום מעונן או יום צח, ולשאלות האלו אין שיעור וגבול, 
ולכן מסביר המאירי שכונת שמעון בן שטח היא על הבדיקות ולא לחקירות (הגם שהתשמש בלשון "לחקור")
וז"ל;

....אמר תחילה שירבה לחקור העדים ואף על פי שהחקירות ידועות הן והן שבע וכולם תלויות בזמן ובמקום כמו שביארנו בסנהדרין מ"א א' ועליהם אין להוסיף באה הנה החקירה במקום בדיקה כלו' שירבה בבדיקות היאך היה ומה היה לבוש ההורג או הנהרג וכיוצא באלו כדי לפשפש בעדותם אם נמצאו מכוונים.

בשם כל צוות אתר שאילות, אנו מאחלים לכם שבת שלום ומבורך וחודש טוב.