פרשת עקב - בעניין מצות שאדם דש בעקביו

א' גוטן ערב שאבעס!

בפתיחת הפרשה כתוב:

״וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְשָׁמַר ה' אֱלֹקיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ. וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ, וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ, דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ״.
ומסביר רש"י לשון ״עקב״:
״אם המצוות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון״.

 וכמו שכתב רבי הקדוש באבות, פרק ב' משנה א':

״והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות״.

בואו נראה מצווה שבעיני אנשים אולי נראית כמצווה קלה, ומהו השכר הגדול שמקבלים עבורה.

השאלה:
איזו מצוה צריך האדם לעשות כדי לזכות לשכר כזה?
בעולם הבא:
• להינצל מדינה של גיהנם. 
בעולם הזה:
• להינצל מיצר הרע
• להינצל מן הייסורים 
• שהכול יתכבדו בו.
• שיזדמנו לו רעים טובים ונאמנים שאפשר לסמוך עליהם, כמו שמצינו אצל נעמן שרעיו ריפאו אותו מצרעתו, ולא כרעיו של רחבעם, שחילקו את מלכותו.

ביקור חולים!
כן, אדם נכנס לבקר חולה ומחזק אותו ומדבר איתו אז הגמ' בנדרים כותבת את גודל השכר של ביקור חולים. אנשים חושבים שיש היום סל הבריאות או אירגונים שמטפלים בחולים ואם כן המצוה הזו כבר לא כל כך רלוונטית, אבל האמת כשנלמד ההלכות של המצוה נראה כמה היא חשובה וזה מעשה חסד גדול מאוד.
בא נראה את המקור של הדברים שהזכרנו קודם, בענין השכר של המצוה:
 תלמוד בבלי מסכת נדרים דף מ' עמוד א'

אמר רב: כל המבקר את החולה ניצול מדינה של גיהנם, שנאמר:
״אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל, בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה׳״.
...שואלת הגמרא: אם ביקר את החולה, מה שכרו?
לכאורה, כבר נאמר ששכרו הוא שניצול מדינה של גיהנם? אלא כוונת השאלה היא: מהו שכרו בעולם הזה?
״ה׳ יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ, וְאֻשַּׁר בָּאָרֶץ, וְאַל תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אֹיְבָיו״.
ה׳ ישמרהו -  מיצר הרע
ויחייהו -  מן הייסורים. 
ואושר בארץ - שיהיו הכול מתכבדים בו. 
ואל תתנהו בנפש אויביו - שיזדמנו לו רעים טובים ונאמנים, כרעיו של נעמן שריפאו את צרעתו, ולא יזדמנו לו רעים כרעיו של רחבעם, שחילקו את מלכותו. 

הגמ' מביא סיפור בענין ביקור חולים מרבי עקיבא:

מעשה בתלמיד אחד מתלמידי רבי עקיבא שחלה, ולא נכנסו חכמים לבקרו. נכנס רבי עקיבא לבקרו, ובזכות שכיבדו וריבצו את הבית לפניו, חיה. אמר לו התלמיד, רבי, החייתני.
יצא רבי עקיבא ודרש,כל מי שאינו מבקר חולים, כאילו שופך דמים.

ולכן אפשר לשאול, איך מקיימים המצוה של ביקור חולים למעשה ולפי הלכה? האם זה מספיק להתקשר אליו או האם יש ענין דווקא ללכת לבקר אותו אישית?

מורינו הגאון הרב עמרם פריד שליט"א באזמרה לשמך (# 266 עי' שם ) כותב כך:
שאלה: האם אפשר לקיים מצוות ביקור חולים בדיבור עם החולה בטלפון.
תשובה: אינו מקיים מצוות ביקור חולים, אך מקיים מצוות גמילות חסדים.
המקור לתשובה: בטעם מצוות ביקור חולים מצינו בגמ' כמה טעמים:
א כדי שיתעורר לבקש עליו רחמים (כמבואר בנדרים מ ויו"ד סי' שלה, שאם לא ביקש רחמים, לא קיים את המצוה).
ב כדי שיטפל וידאג לצרכי החולה (כמבואר בנדרים שם שר"ע גרם לתלמיד לחיות ע"י שסיפק את צרכיו).
ג כי ע"י הביקור נוטל אחד משישים בחוליו או בצערו, אם הוא בן גילו (נדרים לט,: ב"מ ל.)
ד כי ע"י הביקור הוא גורם לחולה נחת רוח (כמבואר ברמב"ן בתורת האדם שער המיחוש אות ו, הובאו דבריו בב"י סי' שלה, מלבד טעמים א-ב הנ"ל, וכן מבואר בפי' הרא"ש עה"ת המובא להלן).
והנה ב"ביקור" דרך הטלפון אינו נוטל אחד משישים בחוליו, וכן יש לדון האם גם בביקור דרך הטלפון יתעורר לבקש עליו רחמים, או שמא זה רק כשמבקרו ממש ורואה את מצבו, ועי"ז מתפלל יותר בכוונה, וכן יש לדון שידאג לצרכי החולה דווקא כאשר נמצא איתו ממש [אף שגם ע"י הטלפון יכול לדעת ולדאוג לחלק מהנצרך], וכמבואר בלשון הטור (סי' שלה) "שמתוך שרואה אותו, מעיין בעניינו אם יצטרך לשום דבר, משתדל בו להמציאו לו ועושה שיכבדו וירבצו לפניו" עכ"ל [ויש לדחות הראיה מלשון הטור].
אך נראה שעכ"פ במקום שאינו יכול לבקר את החולה, ואינו מקיים מצוות ביקור חולים, יש לו להתקשר אליו כדי לקיים לכל הפחות מצוות גמילות חסדים.

בשם כל צוות אתר שאילות, אנו מאחלים לכם א' שבת שלום ומבורך.