פרשת דברים- בעניין ברכת "ובנה ירושלים"

א' גוטן ערב שעבאס!

השבוע, שהוא השבוע השלישי של השלש דפורענותא “שבת חזון”, בעזה"י נביא שאלה מההפטרה בעניין הגלות והגאולה.
כתוב בהפטרה: 

"צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה, וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה."

השאלה:
בברכת המזון יש שאומרים "בונה ברחמיו ירושלים, אמן", האם נכון לומר כך? הרי כתוב "ציון במשפט תיפדה", ומשמע שירושלים נבנית במשפט ולא ברחמים.

אכן, נוסח זה שנוי במחלוקת בין הראשונים והפוסקים, ונביא את הדברים בעזה"י.
המקור לומר בונה ברחמיו ירושלים הוא מדברי המרדכי (ברכות סי' רי"ז), שכתב שהמהר"ם היה אומר "בונה ברחמיו", והובאו דבריו בבית יוסף (אורח חיים סימן קפ"ח).
אמנם, הכל בו, ובאורחות חיים (הלכות ברכת המזון אות מ"ט) כתבו שאין זה נוסח מדויק, לפי שלא תיבנה ירושלים אלא במשפט, שנאמר ציון במשפט תיפדה
וז"ל הבית יוסף:

"וחותם: ברוך אתה ה' בונה ירושלים. כתב המרדכי בסוף ברכות (סי' רי"ז) שמהר"ם היה אומר 'בונה ברחמיו', והכל בו (סי' כ"ה) וארחות חיים (הל' ברהמ"ז אות מ"ט) כתבו שאינה נוסחא מדויקת, לפי שלא תיבנה ירושלים אלא במשפט, דכתיב (ישעיה א', כ"ז): 'ציון במשפט תיפדה'. ואם אמר 'ברחמיו' נראה לי שאין מחזירין אותו, שכבר מצינו על בנין הבית רחמים, בזכריה (א', ט"ז): 'שבתי לירושלים ברחמים, ביתי יבנה בה."

בשולחן ערוך (סעיף ד') פוסק המחבר כדעת האורחות חיים והכל בו, שאין אומרים "ברחמיו", ואילו הרמ"א פוסק כדעת המהר"ם, שכן אומרים "בונה ברחמיו ירושלים".
וז"ל השולחן ערוך:

"נוסח ברכה זו... וחותם בה: בונה ירושלים,
הגה - וי"א דאומרים בונה ברחמיו ירושלים, וכן נוהגין." (מרדכי סוף ברכות)

ומסביר המשנה ברורה (ס"ק י"א), שלפי הרמ"א טעם הנוסח הוא כדי שהחתימה תהיה מעין הפתיחה, שהרי תחילת אנו אומרים רחם נא ה' אלוקינו, ולכן מסיימים בונה ברחמיו ירושלים.
אולם עדיין יש לשאול: לפי המהר"ם והרמ"א, כיצד אפשר לומר שירושלים נבנית ברחמים, והרי הפסוק אומר ציון במשפט תיפדה?
הדרכי משה (שם) מבאר שאין כוונת הפסוק שהקב"ה יפדה את ירושלים על ידי משפט, אלא שעל ידי שישראל ישפטו דין אמת בין אדם לחברו, בזכות זו יזכו לגאולה.
וז"ל הדרכי משה:

"והמנהג כדברי מוהר"ם, כי מה שכתוב 'במשפט תיפדה' אינו רוצה לומר אלא אם ישפטו ישראל דין אמת בין איש לחבירו, אז תיפדה ציון, וכמו שכתוב: 'ושביה בצדקה."

ואפשר לשאול לפי שיטת המחבר שלא אומרים בונה ברחמיו, כמה שאלות:
הרי בפסוק עצמו נאמר  ושביה בצדקה. ועוד, מה יעשה עם הפסוק בזכריה: שבתי לירושלים ברחמים, ביתי יבנה בה? וכן בתפילה אנו אומרים: ולירושלים עירך ברחמים תשוב, וכן: ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים.
מצאתי בעזה"י בהגדת בית בריסק, שמביאים בשם הגר"ח סולובייצ'יק זצ"ל ביאור נפלא בפסוק שבהפטרה. אז עס איז דא צוויי דינים.
ירושלים עצמה תיבנה במשפט, אך מי אומר שכל אחד יזכה להיות בירושלים? על כך ממשיך הפסוק ושביה בצדקה כדי שנזכה לחיות שם בזמן הגאולה, בירושלים הבנויה ולהיות בבית המקדש, לזה נצטרך רחמים גדולים.
ולכאורה, דבריו של הרב מבריסק מבוארים גם בדברי החתם סופר על פרשת השבוע (ג', כ"ב). עיין שם, וירווה הרבה נחת.
לפי זה מובן היטב:
דווקא בחתימת ברכת המזון, שבה אנו מזכירים שהקב"ה בונה ירושלים, מדובר בבניין שנעשה במשפט.
אמנם בשאר התפילות, שבהן אנו מבקשים שה' יבנה את ירושלים בקרוב בימינו, הבקשה היא בשבילנו, שנזכה להיות בירושלים עם ההשראת השכינה. וכן ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים, שנזכה ליראות הגאולה כמו שנאמר "עין בעין יראו בשוב ה' ציון", וזה בוודאי על ידי רחמים, וכמו שנאמר: ...ושביה בצדקה.
שנזכה כולנו לגאולה שלמה, ושיהפוך ה' לנו את צום הרביעי ואת צום החמישי ואת צום השביעי ואת צום העשירי לששון ולשמחה ולמועדים טובים (זכריה ח', י"ט), במהרה בימינו.

בשם כל צוות אתר שאילות אנו מאחלים לכם, שבת שלום ומבורך.