פרשת מטות מסעי - בעניין תפילה על אדם שעומד לדין

א' גוטן ערב שבת!

בפרשת מסעי כתוב שאם אחד הרג אדם בשגגה הוא צריך לנוס לעיר מקלט עד שימות הכהן הגדול, ורש"י מפרש למה שזה יהיה תלוי במיתת כהן גדול?

"וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה וְיָשַׁב בָּהּ עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ".
רש"י; "לפי שהיה לו לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו".

המשנה במסכת מכות דף י"א: מובא שאם עוד לא נגמר דינו של הרוצח ומת הכהן הגדול, ואז מינו אחר תחתיו, ואז נגמר דינו, הרוצח צריך להישאר בעיר מקלט עד שימות הכהן הגדול שהיה בזמן גמר הדין.
שואלת הגמ' הרי מה היה הכהן הגדול השני יכול לעשות? הוא לא היה כהן גדול בזמן הרציחה, אז לא שייך שהוא היה צריך "להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו"?
מתרצת הגמ';

מאי הוה ליה למעבד? היה לו לבקש רחמים שייגמר דינו לזכות ולא ביקש.

השאלה:
איך יכול להיות תביעה על הכהן הגדול שהיה צריך לבקש רחמים שייגמר דינו לזכות? האם שייך שיתפלל שסנהדרין יטעו את המשפט ולא ידונו דין צדק? אם הוא אכן רצח יהודי, אז המשפט והצדק הוא שיצטרך לגלות לעיר מקלט, אז מה שייך לומר שהכהן הגדול היה צריך להתפלל שיזכה בדין?
ובאופן פרקטי האם זה נכון לברך או להתפלל לחבר שיזכה בדין בבית משפט או בבית דין וכו', ושלא יתחייב? הלא אם הוא חייב ע"פ דין, מה שייך לברך אותו שיטעו הדין ולא תצא האמת?

קודם בעזה"י נבאר השאלה מהגמ' במסכת מכות, ואז ניישב השאלה הלמעשה ששאלנו בענין זה למורנו הרב הגאון הרב עמרם פריד שליט"א.

יש שני מהלכים מאוד מעניינים איך ליישב הגמ' במסכת מכות י"א:
א' - מהלך של העיון יעקב (על העין יעקב) והשו"ת תשובה מאהבה
שהכהן הגדול היה צריך להתפלל שאם הוא זכאי אז שכל הדיינים יזכו אותו, ואם הוא חייב שגם כן האמת תצא לאור ואז כל הדיינים יחייבו אותו, ואם אכן זה מה שיקרה שכולם יחייבו אותו, אז הוא לא יהיה חייב גלות, שההלכה היא (מסנהדרין י"ז.) שאם באו כולם לחובה פוטרים אותו.
הגם ששם בגמ' מדובר בדיני נפשות, ובדיני ממונות בוודאי אם כל הדיינים מחייבים אותו הוא עדיין יהיה חייב, רק יש להסתפק לגבי עונש של גלות, היות שיש לו קצת דינים כנפשות וקצת כממונות, אז מהעיון יעקב רואים שלגבי ההלכה הזו דיני גלות הם דומים לדיני נפשות.
הגם השו"ת תשובה מאהבה חלק א' סימן קצ"ד מביא תשובה זו, ובאמת מסתפק אם אכן אפשר לדמות ההלכה מדיני נפשות לדיני ממונות.
וז"ל של השו"ת תשובה מאהבה;

"אבל האי כהן מאי ה"ל למיעבד ומשני הי' לו לבקש רחמים שיגמר דינו לזכות והוא בעיני פליאה ממני דעת נשגבה אם הדין נותן שזהו חייב גלות עפ"י התורה וכי שייכה תפלת כ"ג שיהיו ב"ד מוטעין בגמר דין?
ע"כ אם כלן עונים לחיוב זכאי הוא כמו בד"נ ולכך אם דנוהו שחייב גלות ודאי יצא פס"ד עפ"י הרוב דאי חייבוהו כלם חי' יצא זכאי בדין וא"כ ע"כ המיעוט מב"ד הי' טעו בדין וה"ל לכ"ג להתפלל שלא יטעו המיעוט רק להשוות דעתם עם הרוב ואז ממ"נ מכל צד יחייבוהו כלם או יזכוהו כלם פלוני זה יצא נקי וזכאי ושפיר קאמר התלמודא דה"ל להתפלל שיצא דינו לזכות.
אמנם כ"ז אם דין גלות שוה בזה לדיני נפשות דאמרינן אם כלן מחייבין זכאי הוא אבל אי אמרינן אם כלן מחייבין אותו חייב ומשפטן משפט אחד כדיני ממונות מה הי' לו לכ"ג להתפלל ומה טיבה של תפלה זו בין שהי' חייב גלות מפי הרוב ובין מפי כלן משפט אחד ותורה אחת לחיוב עיין בזה הכ"ד חמיו הדורש ש"ת. הק' אלעזר פלעקלס".

ב' - מהלך של הערוך לנר שם
שהייתה תביעה על הכהן הגדול שהיה צריך להתפלל שהקב"ה ירחם עליו ושימחל לו על חטאיו, ואז כבר לא יצטרך עונש של גלות, וממילא מן השמיים יטו את דינו לזכות.
וז"ל:

"שיגמור דינו לזכות. אין להקשות שהרי ודאי לא נאמר שטעו הב"ד וא"כ היאך יענש הכה"ג על שלא התפלל שיטעו הדיינים?
די"ל שהרי אם הי' הקדוש ברוך הוא מוחל לחטאיו ל"צ עוד לכפרת גלות ואז באמת הי' פטור מגלות ולכן ה"ל להתפלל על זה שימחול הקדוש ברוך הוא חטא הרוצח ואז יטה מן הדין לב הדיינים לגמור דינו לזכות".

הלכה למעשה:
שאלנו את מורינו הרב שליט"א אם ראוי להתפלל בעבור אחד שיש משפט נגדו?
תשובת הרב:
אפשר להתפלל כך
כמו שביאר ר' צדוק הכהן מלובלין בספרו אור זרוע לצדיק מידות והנהגות אות יב' וז"ל " וכן בדיני אדם מועיל בקשת רחמים אפשר שיזכה בדין, ולא שיטו הדין רק שיאירו עיניהם לזכות כי בכל דבר יש כף זכות וכף חובה" עכ"ל
(מדובר במקרה שאין הדבר חד־משמעי, ויש שני צדדים לדון את דינו).

בשם כל צוות אתר שאילות אנו מאחלים לכם, שבת שלום ומבורך.