פרשת פינחס - בעניין קריאת קורבנות שבת במפטיר

א' גוטן ערב שבת!

מובא בפרשת השבוע הקרבנות שהיו מקריבים בבית המקדש בכל יום, ובשבת, בראש חודש ובימים טובים, וכמו שכתוב: 

(ט) "וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּוֹ". (י) "עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ".  (יא) "וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה..... ".

השאלה:
כמו שאנו קוראים במפטיר את קרבנות ראש חודש בראש חודש, ואת קרבנות הימים טובים בימים טובים, מדוע אין אנו קוראים בכל שבת במפטיר את פרשת קרבנות השבת? מה ההבדל בין שבת לראש חודש וימים טובים?

השאלה הזו הובאה בראשונים, ומתוך תשובותיהם נוכל ללמוד כמה חידושים בעניין תקנת קריאת המפטיר.
הדעת זקנים מבעלי התוספות שואל את השאלה הזו, ומתרץ שני תירוצים מאוד מעניינים.
א'  (והתשובה הובא גם בתוס' מגילה כ"ג.) שמטרת קריאת פרשיות הקרבנות היא לכפרה. שהרי על ידי קריאת פרשיות הקרבנות, אמר הקב"ה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים, שבזמן הגלות, כשאין לנו אפשרות להקריב קרבנות, אם עם ישראל יקראו את פרשת הקרבנות, "מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני."
לכן, מאחר שעיקר קריאת פרשיות הקרבנות היא לצורך כפרה, הדבר שייך דווקא במועדים ובראש חודש, שבהם מוזכר שהקרבנות באים לכפר. אבל בקרבנות שבת לא הוזכר העניין של כפרה, ולכן אין קוראים בשבת את פרשת קרבנות השבת.
וז"ל הדעת זקנים מבעלי התוספות:

ויש להקשות למה אין אנו קורין בכל שבת פרשה זו דביום השבת, כמו שאנו קורין בר"ח ובמועדות מוספין שלהם?
...וי"ל לפי שכל קריאת הפרשיות הוו משום כפרה, כדאמרינן במסכת תענית: בשעה שאמר אברהם אבינו "במה אדע כי אירשנה", כלומר באיזה זכות אירשנה, אמר לו הקדוש ברוך הוא "קחה לי עגלה משולשת", כלומר בזכות הקרבנות. והשיב לו אברהם: תינח בזמן שבית המקדש קיים, כשאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם? אמר לו הקדוש ברוך הוא: שיהו קורין לפני הקרבנות, ומעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני ומכפר להם. ובכל פרשיות של מועדות ור"ח כתיב בהו כפרה, שנאמר: "ושעיר עזים אחד לכפר עליכם", אבל פרשת שבת לא כתיב בה כפרה, לפיכך אין אנו קורין אותה.

עוד תירוץ מתרץ הדעת זקנים מבעלי התוספות, שמקור התקנה לקרוא את קרבנות ראש חודש והמועדים נלמד מהפסוק "אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם במועדם" אז זה דין דווקא במועדים אבל שבת אינה נקראת מועד, ולכן אינה בכלל תקנה זו.
וגם ראש חודש נקרא "מועד", וכמו שכתוב "קרא עלי מועד לשבור בחורי", שכוונתו לראש חודש אב.
וז"ל הדעת זקנים מבעלי תוס':

ד"א משום דגבי מועדות כתיב אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם ואין מקרא יוצא מידי פשוטו דמשמע קריאה בתורה ממש אבל בשבת לא כתיב כן וגם לא איקרי מועד ור"ח איקרי מועד כדכתיב קרא עלי מועד וגומר. 

תוספות במגילה (כ"ג ע"א) גם שואל את השאלה הזו, ומוסיף עוד שני תירוצים;
א' – (הובא במשנה ברורה סימן רפ"ג א') שהיות שצריך להפטיר בכל שבת מעין הקריאה של המפטיר, אם היו קוראים בכל שבת את פרשת קרבנות השבת, היו צריכים להפטיר תמיד מאותו עניין, ואז כל ההפטרות של כל השבתות יהיו על אותו נושא.
וז"ל התוספות:

ועוד י"ל, לפי שצריך להפטיר בכל שבת מעניינו של יום, ואי קרינן בשל שבת, א"כ יהא צריך להפטיר בדסליק מיניה, והיינו בשבת, וא"כ יהו כל ההפטרות מענין אחד.

ועוד תי' תוס' (ויש על זה נדון, והתירוץ הזה הובא בשולחן ערוך סימן רפ"ג סעיף א') , ותוס' כותב כך:

והא שאין מוציאין ב' ספרי תורות בכל השבתות לקרוא בשניה וביום השבת כמו שעושין ביום טוב נראה לפי שאין בפרשה אלא שני פסוקים ואין קורין בתורה פחות מג' פסוקים ואין להתחיל בפרשה שלמעלה או לסיים בפרשה שלמטה משום דלא הוי מענינו של יום.

וזה גם הובא להלכה בשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רפג

"מה שאין מוציאין בשבת ספר שני לקרות פרשת המוספים, מפני שאין בה אלא שני פסוקים." 

אבל הדעת זקנים הנ"ל מביא הסברה הזו ודוחה אותו, עם קושיא חזקה שהרי גם בר"ח קוראים את הפרשה של וביום השבת שאינו מעינינו של יום? 
 וז"ל הדעת זקנים:

וליכא למימר משום דאין בפ' זו כי אם שני פסוקים ואמרי' במס' מגלה דאין מתחילין בפרשה פחות משלשה פסוקים. שהי' לנו לקרותה ולהתחיל בפ' דצו את אהרן את קרבני לחמי כמו שאנו מתחילין אף בר"ח שחל להיות בשבת?

מצאתי בעזה"י שהשפת אמת שואל את השאלה הזו (מגילה כ"ג.) ומתרץ, שתוספות סובר שעיקר פרשת קרבנות השבת אין לו שלש פסוקים אלא רק שני פסוקים,  מה שאין כן של ראש חודש, שפרשת קרבנות ראש חודש יש חמישה פסוקים, ולכן אפשר לקבוע עליה קריאה.
וז"ל השפת אמת (מסכת מגילה דף כג עמוד א)

והא שאין מוציאין ב' ס"ת בכל השבתות כו' משום דלא הוי מענינו של יום. תמוה דלמה נקרא פרשת התמיד דכתי' קודם פ' וביום השבת שלא מענינו דהלא התמיד מקריבין בכל יום אפי' בשבת, ועוד קשה דהא בר"ח קורין פרשת וביום השבת אף שאינו מענינו כל עיקר?
אבל זה י"ל דהכא שאני דליכא בפרשת היום רק ב' פסוקים א"כ אינו ראוי לקרות אף לאיש אחד אם לא ע"י צירוף משא"כ בר"ח דבגוף הפרשה איכא מיהא ה' פסוקים שפיר נוכל לצרף אף משאינו ענינו של יום.

[ועי' בבעלי התוס' פ' פנחס שהקשו ג"כ דהו"ל להתחיל בפ' התמיד כמו שאנו מתחילין אף בר"ח שחל להיות בשבת וז"א כמנהג שלנו דבשבת ר"ח אין מתחילין בפ' התמיד אך בל"ז קשה מ"ש מר"ח דעלמא שמתחילין בפ' התמיד וכן הקשה המרדכי לקמן פ' בני העיר ע"ש]:

בשם כל צוות אתר שאילות מאחלים לכם א' שבת שלום ומבורך.