פרסום באתר שנחסם בנטפרי
שאלה
האם צריך להחזיר להם חלק מהתשלום? אם כן, האם ההחזר צריך להיות יחסי לפי מספר הימים שנותרו?
יש לציין שהתמחור נקבע מראש כתשלום שנתי, מפני שעיקר התועלת מהפרסומת הוא בתחילת התקופה, ובהמשך התועלת קטנה בהרבה.
תשובה
שלום וברכה
פרסום שנחסם בנטפרי. חסר לי פרט טכני, האם חברת הפרסום עובדת בכל חודש כדי להעמיד ולקיים את הפרסומות הללו, שאז יש מקום לראות את ההתקשרות כמתמשכת במשך כל השנה, ולדון שמא מאחר שהפרסום עדיין קיים ונגיש דרך רשתות אחרות, כגון אתרוג ונתיב, אין כאן אונס מוחלט. וגם בזה יש לברר האם מטרת הפרסום היתה דווקא כלפי קהל גולשי נטפרי, והאם הדבר נאמר בשעת סגירת ההסכם.
אמנם אם אכן היה ידוע מראש שהפרסום מיועד בעיקר לגולשי נטפרי, אך יחד עם זאת היה ידוע שנטפרי עלולה לחסום את האתר, ולא התנו ביניהם מה יהיה במקרה כזה, יש טענה חזקה שעל בעל הבית היה להתנות, ומשלא התנה קיבל עליו את הסיכון הידוע. אין זה דומה בהכרח למכר על תנאי, שהרי כאשר לא פירש תנאו בשעת המקח, אפילו אם היתה לו מטרה מסוימת, אין המקח מתבטל מחמת דברים שבלב (שו"ע חו"מ ר"ז, ד).
ובר מן כל דין, נראה לי יותר שאם דרך הדברים היא, וכך מסתבר מבחינה טכנית, שחברת הפרסום מעלה וסוגרת את הפרסום בתחילת הדרך, ומכאן ואילך אינה עושה פעולה חודשית אלא רק נושאת באחריות לתקלות, הרי זה דומה יותר לקבלן שסיים את עבודתו בתחילה ומתחייב באחריות על ההמשך. ומכיון שלא התנו דבר על אפשרות של חסימה, והאפשרות היתה ידועה וסבירה מראש, נראה שאין מקום לחייבם לקזז מן המחיר, ואין זה מקח טעות או תנאי שלא התקיים (שו"ע חו"מ רל"ב, ר"ז).
אולם אם מדובר באתר שבשעת ההתקשרות לא היה נראה כלל שנטפרי עלולה לחסום אותו, והיה ברור לשני הצדדים שכל מהות הפרסום היא משום שהוא נגיש לציבור זה, יש מקום לומר שאף בלא תנאי מפורש היתה כאן אומדנא דמוכח שההתקשרות נעשתה על דעת שהאתר יישאר פתוח, ובאומדנא דמוכח המקח עשוי להתבטל אף בלא תנאי מפורש (רמ"א חו"מ ר"ז, ד). ואם אף פירש בשעת ההתקשרות שזו מטרת העסקה, הדבר חזק עוד יותר (שו"ע חו"מ ר"ז, ג).
