קובץ שאלות בדין עירוב תבשילין
שאלה
שלום לכבוד הרב
יש לי כמה שאלות בעניין עירוב תבשילין:
א. כאשר יום טוב חל ביום חמישי ויום שישי (בחו״ל, שיש שני ימי יום טוב), ושבת חלה מיד לאחר מכן — האם העירוב מתיר כבר ביום הראשון של יום טוב (דהיינו ביום חמישי) לבשל ולהכין מאכלים ישירות לצורך שבת, או שמא ההיתר שייך דווקא ביום השני של יום טוב, שהוא ערב שבת?
ב. בנוסח עירוב תבשילין אנו אומרים:
״בהדין עירובא יהא שרא לנא לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת״.
לגבי ״ולאדלוקי שרגא״ — האם הכוונה היא להדלקת נרות שבת ממש, והאם גם על כך יש צורך בעירוב תבשילין? או שמא הכוונה להדלקת אש לצורך בישול ואפייה בלבד?
ג. האם עירוב תבשילין נצרך גם לצורך הכנות שאין בהן מלאכת בישול ממש, כגון סידור השולחן, הצעת המיטות, והכנות אחרות של הכנה משבת, משום איסור הכנה (הכנה מיום טוב לשבת), או שאין העירוב נצרך אלא למלאכות של אפייה, בישול וכדומה?
ד. האם אישה יכולה לעשות עירוב תבשילין בעצמה ולברך עליו, או שמא עדיף שהבעל יעשה את העירוב והברכה? ואם שניהם יכולים — האם יש עדיפות הלכתית למי מהם לעשות זאת?
ה. במקרה שכל מאכלי יום טוב ושבת הוכנו כבר מערב יום טוב, ולא מתכוונים לבשל, לאפות או לעשות מלאכות בישול ביום טוב עצמו לצורך שבת — האם עדיין יש חיוב לעשות עירוב תבשילין?
למשל, אם בפועל הפעולות היחידות שייעשו ביום טוב לצורך שבת הן הדלקת נרות שבת, סידור השולחן, שטיפת כלים, הוצאת מאכלים מהמקפיא, חיתוך ירקות, ושאר הכנות של הכנה בלבד — אך ללא בישול, אפייה או הדלקת אש לצורך בישול — האם יש צורך לעשות עירוב תבשילין? ואם כן, האם עושים זאת בברכה או בלי ברכה?
אם אפשר לציין גם את מקורות ההלכה בדברים הללו — אשמח מאוד.
תודה רבה.
תשובה
שלום וברכה
א. העירוב מתיר לבשל רק ביום שישי. (משנ"ב סי' תקכז ס"ק מא).
ב. הכוונה להדלקת נרות. נחלקו הפוסקים אם צריך לזה עירוב (עיין שו"ע או"ח תקכז סי"ט, ומשנ"ב שם), ולהלכה כתב המשנ"ב שיש להזכירו בעירוב כי העיקר בדעת המחמירים.
אמנם, כיון שישחולקים, מי שיודע שלא יבשל וכדו' אלא רק ידליק נרות, יעשה עירוב ולא יברך עליו. (הוראת מורנו הגר"ע פריד שליט"א).
ג. יש בזה מחלוקת. המשנה ברורה (סימן שב ס"ק יז) כתב, ביום טוב שחל בע"ש מותר לקפל טליתו כשפושטו אם היא חדשה ולבנה אף שאין דעתו ללבשו בו ביום והיינו כשעשה עירובי תבשילין דאל"ה הרי אסור לו להכין לצורך מחר כ"כ בא"ר אבל בחידושי רע"א הוכיח דאף בלא הניח ע"ת שרי אם היא סמוכה לשבת:
ומנגד, במשנה ברורה (סימן תקכח ס"ק ג) כתב, דעירובי תבשילין אינו מתיר אלא לתקן צרכי סעודה לצורך מחר:
להלכה כתב מורנו הגר"ע פריד שליט"א: אם הניח עירוב תבשילין, מן הדין מותר לסדר את הבית בזמן שיש עדיין שהות ביום להנות ממנו (כנ"ל סע' ק). ויותר טוב לסדר את הבית בעוד היום גדול שלא ניכר שעושה כן לכבוד שבת ( וציין למשנ"ב סי' תקג ס"ק א ושעה"צ ס"ק ב).
ד. אשה יכולה לעשות עירוב תבשילין, וכשעושה לעצמה יכולה לזכות גם לאחרים. (משנה ברורה סימן תקכז ס"ק לד).
ה. בכל אלו יעשה עירוב תבשילין בלי ברכה. (כמבואר במקורות לעיל).
