פרשת נשא - חג השבועות - בעניין ברכות התורה

א' גוטן ערב יו"ט וערב שבת קודש!

רבותי!! לא לשכוח לעשות עירוב תבשילין!!!! (שנת ה' תשפ"ו)

לכבוד יו"ט חג השבועות, חג מתן תורתנו, נשאל שאלה יסודית בענין מתן תורה.
אנו מברכים את ה' בכל יום על נתינת התורה, בברכות התורה.

השאלה:
למה בברכות התורה אנו צריכים לברך שלוש ברכות על אותו ענין? האם לא היה מספיק לברך ברכה אחת להודות לה' על התורה, כמו שמברכים על שאר הדברים? ומה המשמעות של שלוש הברכות?

את השאלה הזו מצאתי בעזה"י בפתיחה לספר נחלת יעקב של הגאון בעל הנתיבות, והוא מסביר ששלוש הברכות הן בעצם על שלוש המעלות שה' נתן לנו בנתינת התורה, שלא נתן לגויים, שהיה אפשר לשאול: מה ההבדל בין קבלת המצוות של עם ישראל לבין שבע מצוות בני נח? האם זה רק ענין של מספרים, שיש לנו 613 מצוות יותר מהם, או שמדובר במשהו עמוק יותר?
מסביר הספר נחלת יעקב, ששלוש הברכות שאנו מברכים בברכות התורה הן על שלושה חילוקים שיש בין קבלת התורה של עם ישראל לבין השבע מצות בני נח של הגויים:
א' - מצות לימוד התורה
שלגויים אין להם מצוה ללמוד את התורה, אלא הם צריכים רק לקיים את המצוות. אבל עם ישראל יש מצות לימוד תורה - גמרא, ראשונים ואחרונים, בעומק גדול, יש קושיות רבות ומהלכים רבים להסביר. וכמו שברוך ה' רואים היום בעולם הישיבות, שמפלפלים ומתעמקים בתורה (ראיתי באחד מהגליונות של עולם הישיבות שרב כתב 100 קושיות!!! על שיטת הראב"ד בענין חזקת שלוש שנים - וזה בזמננו, לא לפני מאה שנה... אשרינו שזכינו לכך). זהו לימוד התורה. אבל לגויים אין מצוה כזו ללמוד תורה.
ועל זה אנו מברכים "לעסוק בדברי תורה", שהיא ברכה על עצם לימוד התורה.
ב' – פנימיות התורה
וז"ל הנחלת יעקב:

"כי לתורה יש לבוש ופנימיות, ולנו ניתנה גם הפנימיות, שהרי המלאכים נתקנאו בנו ורצו שתינתן התורה להם, והלבוש אינו שייך אצלם.
פנימיות התורה אינה מושגת בשכל האנושי, אלא אם כן שורה עליו רוח ממרום. ולכן תיקנו לברך "מלמד תורה", כי בכל יום צריכים אנו להאיר עלינו רוח קודשו כדי להבין את פנימיות התורה".

זאת אומרת, שלגויים יש רק את קיום המצוות כשלעצמן, אבל אין להם קשר לפנימיות של המצות. אבל עם ישראל, לא רק שיש לנו את המצוות, אלא גם הקב"ה מלמד אותנו את העולם הפנימי של התורה, שהוא חכמה אין־סופית. ועל זה אנו מברכים "המלמד תורה לעמו ישראל" (ואפשר לומר לפי זה, שייתכן שזה גם נותן עריבות לתורה,- והערב נא..- כאשר יודעים כמה עומק ופנימיות יש בתורה ובמצוות – רזא דרזין ).
ג' – כח ההכרעה בתורה
שבזמן שהקב"ה נתן לנו את התורה, הוא נתן לנו את התורה ממש, שזה שיש לנו את הכח להכריע בדיני תורה כפי השגתנו, וזה ודאי אין לאומות העולם.
וז"ל הנחלת יעקב:

"....דהנה בש"ס (ברכות ה א) אמרו:
אמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא: בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם, מדת בשר ודם - אדם מוכר חפץ לחבירו, מוכר עצב ולוקח שמח; אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן - נתן להם תורה לישראל ושמח, שנאמר: כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו.
ולכאורה אין המשל דומה לנמשל, דכשמוכר חפץ לא נשאר אצלו החפץ, ע"כ המוכר עצב, משא"כ הקדוש ב"ה שנתן התורה דומה למלמד שלומד לתלמידיו, שאדרבה המלמד שמח בלמדו לתלמידיו.
אך הענין הוא, דנודע מ"ש הר"ן בדרשותיו (דרוש ז' וי"ג) בהא דרבה בר נחמני בב"מ (פו א), דהקב"ה אמר טהור וכל מתיבתא דרקיע אמרו טמא, ואמרו מאן נוכח – רבב"נ. והוקשה להר"ן: אחרי שהקב"ה אמר טהור, היאך אמרו הם טמא? וכתב ביישוב הדבר, דאחר שניתנה התורה לישראל, נמסרה התורה לחכמי הדור שידונו עפ"י הוראת שכלם. ואף שיהיה השכל האנושי היפך האמת, מ"מ כדבריהם כן יקום".

היוצא מדבריו ז"ל, כי התורה ניתנה לנו לדון ולהורות כפי הכרעת דעתנו, ומן השמים יסכימו עמנו, וא"כ מיושב המשל לנמשל. וזה גם כוונתם במה שאמרו ז"ל (ע"ז יט א): מעיקרא תורת ה', וכשלומד בה נקראת תורתו, כי כפי הכרעת השכל האנושי כן יקום.
נמצא, עפ"י הדברים הנפלאים הנ"ל, שעלינו להכיר ולהעריך את גודל המתנה שיש לנו בקבלת התורה: שיש לנו לימוד התורה "כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה", ונתן לנו חלק בפנימיות התורה, ועוד, שהקב"ה נתן לנו ממש את התורה, להכריע בה ולפסוק הלכה, ולפי הוראת חכמי ישראל כן יקום לעולם.

בשם כל צוות אתר שאילות, אנו מאחלים לכם חג שמח ושבת שלום ומבורך.