פרשת במדבר - בעניין ספירת בני ישראל אדם עם שני ראשים/תפילת השל"ה בשבת

א' גוטן ערב שבת!

(ערב ר"ח סיון – לגבי ההלכה אם מותר לומר תפילת השל"ה בשבת, עי' בהמשך התשובה לפסק של מורינו הרב שליט"א).

כתוב בפרשה: (במדבר פרק א', ב')

"שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם".

אם היה לאחד שני ראשים, האם זה נחשב כאחד, או שסופרים לגולגולתם ממש, זאת אומרת לפי הראשים, והאם זה אכן ייחשב כשניים?

זו שאלה מאוד מעניינת, ויש על זה מהלך מהחתם סופר יו"ד סימן רצ"ד. וכדי להבין את דברי החת"ס, אני רוצה קודם להקדים שני סיפורים בעניין זה מדברי הגמ' מנחות ל"ז. ומתוס' שם.

"פלימו שאל את רבי: מי שיש לו שני ראשים, באיזה מהם הוא צריך להניח תפילין? רש"י מסביר שרבי חשב שהוא בא לעשות צחוק עליו היות שאין כזה דבר במציאות, ולכן אמר לו או תצא לגלות או תקבל על עצמך שמתא (חרם), היות שאין כזה דבר המציאות. וממשיכה הגמ'; .....אדהכי אתא ההוא גברא, א"ל: איתיליד לי ינוקא דאית ליה תרי רישי, כמה בעינן למיתב לכהן? אתא ההוא סבא תנא ליה: חייב ליתן לו י' סלעים (ומסביר הגמ', דבגולגולת תלא רחמנא).
ומסביר תוס' ד"ה שומע, ומה שרבי לא רצה להתייחס לשאלה של פלימו לגבי הנחת תפילין, היות שאף שהוא יכול לחיות יותר מל' יום, אבל הוא עדיין נחשב טרפה שיכול לחיות רק עד י"ב חודש, ולכן לגבי הנחת תפילין אכן אין נ"מ למעשה.
ובתוס' ד"ה או קום גלי;
בעולם הזה ליכא, אבל יש במדרש שאשמדאי הוציא מתחת הקרקע אדם אחד שיש לו שני ראשים לפני שלמה המלך, ונשא אשה והוליד בנים כיוצא בו בשני ראשים וכיוצא באשתו בראש אחד. וכשבאו לחלוק בנכסי אביהם, מי שיש לו שני ראשים שאל שני חלקים, ובאו לדין לפני שלמה, מ"ר.

והמשך הסיפור, איך שלמה דן בחכמתו, הובא בשיטה מקובצת שם,

ששלמה כיסה קודם ראש אחד שלא יראה מה הוא הולך לעשות, ואז שפך מים רותחים על הראש השני, ושני הראשים צעקו "אי אי איי", אז אמר שלמה שמע מינה שורש אחד יש להם, ואין להם רק חלק אחד בנחלה.

אחרי שלמדנו הגמ' והתוס', נחזור לדברי החת"ס.
החת"ס מדייק שכשספרו בני לוי, לא מוזכר "לגולגולתם" כמו בתחילת הפרשה.

כתוב כך:
(במדבר פרק ג, טו–טז) (טו) "פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם, כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם". (טז) "וַיִּפְקֹד אֹתָם מֹשֶׁה עַל פִּי ה', כַּאֲשֶׁר צֻוָּה".

ומסביר החת"ס שאכן אם היה כתוב "לגולגולתם" בשבט לוי, היינו יכולים לומר שסופרים לפי הראש, כמו שלמדנו בפדיון הבן שכתוב "לגולגולת" וחייב שניים, ולכן התורה לא הזכירה "לגולגולתם" כדי שלא יטעו.
אבל כשספרו את עם ישראל בתחילת הפרשה, שם הספירה היא מגיל עשרים, ואז כבר אי אפשר לטעות, כי גם אם אחד נולד כך, הוא לא יכול לחיות עד גיל עשרים, כמבואר בתוס' הנ"ל. ולכן הפשט ב"לגולגולתם" הוא לשון של ספירת כל אחד.

הלכה למעשה לשבת זו:

היות ששבת השנה (ה' תשפ"ו) הוא ערב ראש חודש סיון, שאלנו למורינו הרב פריד שליט"א האם מותר לומר תפלת השל"ה בשבת?
תשובת הרב שליט"א:
תפילת השל"ה בערב ראש חודש סיון בשבת
א. רבים נוהגים להתפלל את התפילה שתיקן השל"ה בערב ראש חודש סיון. והשנה, שערב ר"ח חל בשבת, מותר להתפלל את התפילה בשבת בהרהור, משום שאסור לבקש בקשות פרטיות בשבת, ואפילו לא בקשות רוחניות (ראה אזמרה לשמך 161, וראה הערה 1).

בשם כל צוות אתר שאילות, אנו מאחלים לכם א' שבת שלום ומבורך, וחודש טוב