פרשת תזריע מצורע - בעניין תיקון בבית ששייך לגוי

א' גוטן ערב שבת.

כתוב בפרשה לגבי צרעת הבית:

(לד) "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם": 

מדלא כתיב "נגע צרעת כי תהיה בבית" כמו בנגעי אדם "נגע צרעת כי יהיה באדם.. " אלא "ונתתי נגע צרעת" משמע שזה בשורה והבטחה’ וגם ו"נתתי" הוא לשון של מתנה 

אכן מסביר רש"י "בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצאן"

השאלה:
אם המטרה של הנגע הוא לגלות המטמונים והוא דבר טוב א"כ מה זה קשור לטומאת נגעים וטהרת הבית שכתוב בהמשך הפרשה?

לפני שנתרץ את השאלה, צריכים קודם ליישב מה שנראה כסתירה במדרשים.
מצד אחד יש המדרש שמוזכר ברש"י, והמקור הוא מויקרא רבה בשם רבי שמעון בר יוחאי (תורתו מגן לנו....היא מאירת עינינו...).
אבל מצד שני יש עוד מדרש, וזה גם הובא ברמב"ם:

רב הונא בשם רבי יהושע בר אבין, ור׳ זכריה חתניה דרבי לוי בשם ר׳ לוי: אין בעל הרחמים נוגע בנפשות תחילה.
ואף נגעים הבאים על האדם, תחילה הן באים בביתו; חזר בו, טעון חליצה, ואם לאו, טעון נתיצה.
הרי הן באים על בגדיו; חזר בו, טעון כביסה, ואם לאו, טעון שריפה.
הרי הם באים על גופו; חזר בו, יטהר, ואם לאו, בדד ישב.
ומדרש זה הובא ברמב"ם, הלכות טומאת צרעת, פרק ט"ז, הלכה י.

הגם שהקרית ספר שם מסביר קצת אחרת את המטרה של שלושת סוגי הנגעים, והוא כותב:

שהאדם נבדל מהבהמה בשלושה דברים: השכל והדיבור, הלבוש והנכסים. כאשר האדם משתמש בכוחות אלו לרעה על ידי לשון הרע, באה עליו פגיעה מידה כנגד מידה: שאם מדבר רע על נכסי חברו, נפגעים נכסיו, כלומר ביתו. אם מדבר רע על גוף חברו וכבודו, נפגעים בגדיו. אם מדבר רע על עצם האדם ושכלו, נפגע גופו עצמו ונעשה מצורע, מבודד כמו בהמה.

עיין שם דברים נפלאים, שעל ידי זה מתרץ למה אצל מרים, שדיברה על משה רבנו, לא נשתנו תחילה יריעות אוהלה ולא מלבושיה, אלא מיד קיבלה נגע בגופה; אלא היות שדיברה על דעותיו ומהותו. (הגם שבתוך דבריו יש כאן חידוש, שהיה שייך נגע באוהלה של מרים, הגם שלא הייתה בארץ ישראל, ומהרמב"ן ועוד ראשונים משמע שנגע צרעת זה דווקא בארץ ישראל, וצריך עיון).
על כל פנים, רואים מכאן שיש שני הסברים למה יש נגעי בתים: אם זה בשורה ומתנה לגלות לעם ישראל את המטמונים, או אם זה עונש על מה שדיבר לשון הרע.
אכן, הספר משכיל לדוד, שהוא פירש על דברי רש"י, מסביר שאין זו מחלוקת במדרשים, אלא שזה תלוי באיזו תקופה מדובר: כשבאו לארץ, המטרה הייתה לגלות את המטמונים; ובהמשך הזמן, כשעם ישראל היו בארץ ישראל, אז המטרה היא עונש על מה שדיברו לשון הרע.
וזה לשון המשכיל לדוד:

"מכל מקום, בתחילת ביאתן לארץ, מיהא לא באו דרך עונש אלא דרך שכר, וזה רמז כאן הכתוב."

לפי זה, צריכים לחזור לשאלה ששאלנו, ולהבין שאם המטרה, בפרט בביאתן לארץ, הייתה בשביל לגלות את המטמון, מה שייך שיהיה טומאת נגעים בבית?
השאלה הזו שואל הזוהר הקדוש, ומתרץ שהיות האמריים עובדי עבודה זרה, וכשבנו בתיהם היו מזכירים שם של עבודה זרה, ורוח טומאה הייתה שורה בבית; ולכן הקב"ה, דרך נגעי הבית, לא רק שהמטרה הייתה כדי לגלות את המטמונים של האמריים, אלא גם דרך לטהר את הבית על־ידי התהליך המוזכר בפרשה.

וז"ל של הזוהר הקדוש:
פירוש הסולם לזוהר - ויקרא, פרשת תזריע, מאמר נגעי בתים, אות קמ"ז
מי שעובד עבודה לעבודה זרה, או לצד האחר שאינו קדוש, כיון שמזכירה על עבודה ההיא, הנה רוח הטומאה שורה עליו, וכשעולה העבודה, היא עולה בטומאה. הכנענים, עובדי עבודה זרה היו, וכולם יחד היו דבוקים ברוח הטומאה בעבודה זרה, והיו בונים בנינים לפרצופיהם ולתועבתם של צד הטומאה, לעבודה זרה, וכשהתחילו לבנות, היו אומרים איזה דבר, וכיון שנזכר בפיהם, עלה על הבנין רוח הטומאה. וכשעלתה העבודה, עלתה ברוח הטומאה.
כיון שבאו ישראל לארץ, רצה הקדוש ברוך הוא לטהר למענם ולקדש למענם את הארץ, ולפנות מקום לשכינה, כדי שלא תשרה השכינה במקום טמא. ועל כן, בנגע צרעת ההוא היו הורסים הבנינים של עצים ואבנים שנעשו בטומאה.
בוא וראה, אם מעשה זה של נתיצת הבתים המנוגעים היה כדי למצוא אוצרות בלבד, היו צריכים אחר כך להחזיר האבנים למקומן כמו שהיו, וכן היו צריכים להחזיר העפר למקומו. אבל המקרא כתוב: "וחלצו את האבנים", וכתוב: "ועפר אחר יקח", שהוא כדי להעביר את רוח הטומאה, ותפונה ותתקדש עתה הארץ כמקודם, וימצאו ישראל בקדושה ובדיור קדוש שתשרה ביניהם השכינה.
ועל כן, מי שבונה בנין, כשמתחיל לבנותו, צריך להזכיר בפיו שבונה אותו לעבודת הקדוש ברוך הוא, משום שכתוב: "הוי בונה ביתו בלא צדק", ואז עזרת השמים שורה עליו, על ביתו, והקב"ה מכין עליו קדושתו וקורא עליו שלום. זהו שנאמר: "וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא". מהו "ופקדת נוך"? הרי העמידוהו, אבל "ופקדת" פירושו לפקוד דיבור בפיו כשהוא בונה, דהיינו שיאמר בפיו שבונה אותו לעבודת הקדוש ברוך הוא כנ"ל. ואז כתוב: "ולא תחטא", ואם לא, הרי סטרא אחרא מוכן לשרות על ביתו.

לפי דברי הזוהר הנ"ל, שאלנו למורינו הרב פריד שליט"א:
אם אחד קונה בית מגוי או מיהודי שאינו שומר תורה ומצוות, (השם ירחם), האם צריך לעשות איזה תיקון לבית לפני שנכנס לגור שם?

תשובת הרב שליט"א: טוב לסייד, אבל לא חייבים.

ומה אם הוא קונה את הבתי להשקעה כדי להשכירו, האם המשכיר חייב לעשות את התיקון לפני שמשכירו?
תשובת הרב שליט"א: לא צריך.

בשם כל צוות שאילות, אנו מאחלים לכם שבת שלום ומבורך, וחודש טוב.