דיני נשק בשבת

בבקשה, 8 שאלות בנושא: חייל/מאבטח עם רובה/אקדח בשבת, במציאות של מדינת-ישראל בשנים-האחרונות:
 
 הבהרה: בימות החול, יש ו' סיבות לטלטול רובה/אקדח על-ידי חייל/מאבטח, ולשמירתו בכספת בשאר הזמן:
 א] לחסל טרוריסטים ו/או עבריינים-מסוכנים.
 ב] להרתיע טרוריסטים ו/או עבריינים-מסוכנים.
 ג] שהנשק לא יגיע לבעלות של טרוריסטים ו/או עבריינים.
 ד] למנוע מילדים ונוער ושוטים להגיע לשחק בנשק.
 ה] החוק במדינת-ישראל מחייב השגחה כזאת על הנשק. ואם יעבור על החוק הזה ויתפס, אז יענש. ואם זה יחזור על עצמו מספר פעמים עלול להישלל ממנו הרישיון-נשק.
 ו] הנשק עולה הרבה כסף. דהיינו הוא יקר כלכלית.
 
 8 השאלות:
 
 1] האם לחייל/מאבטח תמיד מותר לטלטל נשק כגון רובה או אקדח, במקום שיש עירוב?
 
 2] איך התשובה שלכם לשאלה הקודמת, מסתדרת עם מה שרשום:
 רשום שבמקום שיש סכנה מוחשית, נשק נחשב כלי שמלאכתו להיתר, משום שהוא להצלת חיים.
 ושיש סברה שבמקום שאין סכנה מוחשית, הואיל ורוב תשמישו של אקדח הוא להרתעה, לכן הוא כלי שמלאכתו להיתר.
 ולסברה שהוא בכל זאת כלי שמלאכתו לאיסור, שהרי הפעלתו כרוכה באיסור הבערה, וייעודו להרוג אויב,
 כאשר אתה משתמש בו לצורך הרתעה, מותר לשאתו, משום שזה נחשב מטלטל כלי שמלאכתו לאיסור, לצורך שימוש בגופו לדבר היתר.
 לכאורה הדבר תלוי בנדון הפוסקים לגבי סכין של מילה אם הוא נחשב כלי שמלאכתו להיתר,
 משום שהמילה ביום השמיני מותרת בשבת.
 לכן למרות שיש להחמיר שדינו מוקצה,
 כאשר יש סיבה אמיתית לנשיאת הנשק, יש פתח מרווח להתיר.
 כשאין כל צורך בטחוני, החשש הוא שהנשק נחשב מוקצה מחמת חסרון כיס, דהיינו משום שעלותו יקרה,
 משום שאז בדרך כלל אנשים שם רגילים לשים אותו בכספת.
 [שולחן שלמה, סימן שח, ס"ק טז וכז. והעיר שכן הדין למרות שכל ההרתעה מהנשק נובעת מהיותו כלי הריגה.].
 [שמירת שבת כהלכתה, פרק כ', הערה כ"ח.].
 
 3] האם לחייל/מאבטח מותר לקחת את הרובה/אקדח שלו כרגיל במקום שאין עירוב?
 או, אם אפשר מבחינת-בטיחות ומבחינה-טכנית, בשינוי, כל עוד נמצא במקום שאין עירוב?
 
 4] איך התשובה שלכם לשאלה הקודמת, מסתדרת עם מה שרשום:
 "מתניתין לא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת ולא בתריס,
 ולא באלה ולא ברומח, ואם יצא חייב חטאת.
 רבי אליעזר אומר תכשיטין הן לו". [מתוך: התלמוד-הבבלי, שבת, ס"ג, א'.].
 ובערוך-השולחן, או"ח, סימן ש"א, סעיף נ"א:
 "ולכן לא יצא איש לא בסייף אפילו חגור במתניו,
 שבחול יוצאין בו כך, ולא בקשת בכהני גווני,
 ולא בתריס שהוא מגן על ראשו וגופו מפני השונא,
 ולא באלה שהוא מקל של ברזל, ולא ברומח שנושא אותם בצד הגוף כדרך בעלי מלחמה,
 ואם יצא - חייב חטאת.
 והטעם, מפני שדברים אלו אינם תכשיטין בעצם, אלא לבעלי מלחמה הרי הם כבגדיו.
 אבל בסתם בני אדם - הרי הם משא [כ"מ מפי ה"ר עובדיה במשנה פרק ו' משנה ד' ע"ש].
 ולכן הבעל מלחמה, כמו העובד בצבא המלך - הם כבגדיו.
 ויראה לי ברור דכל אלו מיירי לא כשנושאין בידיו,
 דבכהני גווני גם בתכשיט חייב חטאת, אלא דמיירי שתלוין בבגדיו [וכ"מ ממג"א סקכ"ז].
 וראיתי מי שכתב דהחנית נושא בידו, ואלמלי היה תכשיט היה מותר גם בכהני גווני,
 ולכן מותר להוציא מטה עם כפתור נאה לכרמלית [תפארת ישראל בפירוש המשנה].
 וחלילה לומר כן וטעות גדול הוא, דאם כן כי גזרינן באשה דילמא שלפא ומחוי,
 מה בכך הא תכשיט הוא, ואם כי אין דרך תכשיט זה לישא בידיים,
 מכל מקום סוף סוף אין זה תכשיט כשנושאין בידיים.
 ולכן ברשות הרבים - חייב חטאת.
 ובכרמלית - אסור מדרבנן. וכן עיקר לדינא.".
 
 5] לצורך הערכה-מדויקת היכן עובר הגבול המדויק בין ספק סכנת נפשות וסכנת נפשות אמיתית, להעדר סכנת נפשות,
 האם חובה לבנות על הפסיקה של מערכת-הביטחון?
 או מותר לחשוש ולהחמיר יותר?
 שהרי זכורים ו' סעיפים אלו:
 א] גם לפני, אבל במיוחד מאז מלחמת ששת-הימים, אדמור חב"ד השביעי הרבי מליובאוויטש, הביע התנגדות רבה להחזרת שטחים תמורת שלום ודיבר על זה פעמים רבות.
 ולמרות זאת מספר פעמים החזירו שטחים תמורת שלום. ויש רבנים רבים שטוענים שהנזק שנגרם מהטעויות מהסוג הזה ניכר היטב.
 ב] כישלון משמעותי של מודיעין מערכת-הביטחון לפני מלחמת יום-כיפור.
 ג] מערכת-ביטחון לא הצליחה למנוע את הקמת ממשלת ישראל ה-36, המכונה גם ממשלת-השינוי, בראשות בנט ולפיד, שהחזיקה מעמד מה-13/06/2021 עד ה-29/12/2022, והחליטה מספר החלטות נוראות אלו:
 הסתמכה על המפלגה-הערבית רע"ם לצורך הקמת הקואליציה.
 העבירה כספים רבים מהרגיל ל-רש"פ, ששילמה ומשלמת משכורות לטרוריסטים.
 העבירה כספים רבים מהרגיל לחברה-הערבית במדינת-ישראל. ובכלל זה ל"עמותה האסלאמית למען יתומים ונזקקים" = "עמותת סיוע 48", אחת מעמותות מפלגת רע"מ. לאחר מכן הצליחו להוכיח שהעמותה הזאת העבירה כספים רבים לארגוני-טרור, ולכן רשם-העמותות סגר את העמותה הזאת.
 במקום העברת כסף ישירות לחמאס, חלק 1 של הכסף הקטארי הועבר באמצעות האו"ם, אבל בשליטה של החמאס בפועל. וחלק 2 הועבר באמצעות רכישת דלק ממצרים שנמכר ברצועת-עזה והרווחים ממנו שימשו לתשלום משכורות לפקידים של חמאס. שזה אותו דבר כמו מקודם: משכורות לארגון הטרור חמאס.
 חתמה על הסכם גבול ימי חדש בין ישראל ללבנון, וכחלק ממנו ויתרה על מאגר-הגז "קאנא-צידון", שבעת חתימת ההסכם הוערך שמכיל פי 2 גז בייחס למאגר "כריש". ולכן היה חשש שזה יהא המון כסף לארגון הטרור חיזבאללה.
 הפסיקה השקעות חדשות ב-איו"ש, מתוך הסברה שבעתיד ימסרו את השטחים האלו ל-רש"פ.
 ד] כישלון משמעותי של מודיעין מערכת-הביטחון לפני טבח השבעה באוקטובר ב-07/10/2023.
 ה] יש טענה שהיו בכירים במערכת-הביטחון שהודו שהופתעו מעוצמת ארגון הטרור חיזבאללה בתחילת תקיפתו במבצע "שאגת-הארי".
 ו] היו מספר פיגועים שרח"ל הצליחו מאז הקמת-המדינה וגם בשנים-האחרונות.
 
 6] אם החייל/מאבטח לא נושא את הרובה/אקדח איתו, אז הנשק חייב להיות בכספת.
 רשום שאפשר להשיג כספית מכנית לחלוטין. דהיינו ללא קודן-חשמלי, וללא תאורה-פנימית שדולקת רק כשהדלת פתוחה, וללא אזעקה במצב של ניסיון פריצה לכספת.
 אבל, בדרך-כלל, לפני שמחזירים את הנשק לכספת, יש סדר-פעולות לבדיקת הנשק:
 א] הפניית הנשק לכיוון בטוח. תמיד, גם כשהנשק ריק, הוא מופנה לזווית שבה פגיעת ירי, אם תהא, לא תגרום נזק משמעותי. בדרך כלל לפינה נמוכה של חדר או מתקן פריקה ייעודי.
 ב] הוצאת המחסנית קליעים/כדורים מהנשק.
 ג] משיכת המכלול=דריכה, פעמיים-שלוש. כדי לוודא שכל כדור שהיה בפנים נפלט החוצה.
 ד] בדיקה ויזואלית ופיזית. כשהמכלול פתוח לאחור, מסתכל לתוך בית הבליעה ומוודאים בעיניים שהוא ריק. מומלץ גם להכניס אצבע בזהירות כדי לוודא שאין שם כדור בתחושה.
 ה] שחרור המכלול ונקישה. רק אחרי שווידאת שהקנה ריק, משחררים את המכלול ולוחצים על ההדק ="נקישה", לכיוון בטוח כדי לוודא שהנוקר משוחרר.
 ו] ניצרה, אם רלוונטי.
 בדיקת הנשק הזאת מיועדת לדברים אלו:
 א] מניעת תאונות. ילדים או אנשים לא מורשים שעלולים להגיע לנשק בכספת, למרות שלכתחילה היא נעולה, לא ימצאו נשק מוכן לירי.
 ב] מניעת שכחה. בדיקה מסודרת כזאת מונעת הפתעות כשמוציאים את הנשק שוב.
 ג] מניעת שחיקה של הקפיץ, שעלולה לגרום תקלות בנשק. ברוב כלי הנשק, מומלץ לא לאחסן לאורך זמן, את הנשק כשהוא דרוך, דהיינו כשקפיץ הנוקר מתוח. משום שזה שוחק אותו.
 לכן השאלות:
 
 7] עד כמה חובה להשתדל להשיג כספת-מבצעית שבה הנשק נשמר טעון, אבל בתוך נרתיק-קשיח המגן על ההדק בתוך הכספת, כדי שלא להצטרך לכל הסדר-פעולות של בדיקת הנשק בשבת?
 
8] אם החוק במדינת-ישראל מחייב בדיקה כזאת של הנשק, לפני כל הכנסה של הנשק לכספת.
 והחייל/מאבטח עדיין לא הצליח להשיג פטור מהחוק הזה ו/או כספת-מבצעית.
 אז רק אם זה בוודאי אפשר מבחינת-בטיחות ומבחינה-טכנית, יעשה את הבדיקת-נשק בשינוי?
 ואם לא ניתן אז יעשה את הבדיקת-נשק כרגיל?
 משום ב' סעיפים אלו:
 א] שמא החוק המחייב את הבדיקת-נשק, נחקק בעיקר משום חובת-בטיחות ולא רק משום מניעת שחיקה של הנשק.
 ב] אם יעבור על החוק הזה ויתפס, אז יענש. ואם זה יחזור על עצמו מספר פעמים עלול להישלל ממנו הרישיון-נשק.
 
 9] כל עוד אפשר מבחינת-בטיחות ומבחינה-טכנית, אלו מהפעולות ברשימת הבדיקת-נשק, רצוי מסיבה הלכתית, לבצע אותן בשינוי?
 
 תודה.

שלום וברכה 

1. אסור. זה מוקצה. 

2. מלאכתו לאיסור - לירות. ומחמת שלזה הוא משמש לכן הוא מרתיע. 

גם בסכין של מילה הוא מוקצה. וכנ"ל. 

כאשר יש סיכון אמיתי, ויש צורך בהרתעה כדי להגן, מותר גם לירות, וכל שכן לטלטל מוקצה. 

3. במקום סכנה, מותר. כשאין סכנה אסור. החוק לא מתיר איסורים. 

כאשר יש סכנה ומותר לשאת נשק, אם אפשרי לטלטל בשינוי, יטלטל בשינוי. ובתנאי שלא יפגע הצורך הבטחוני, [לדוגמא אם יש סכנה ונשיאת הנשק בדרך כזו תעכב את התגובה לסכנה]. 

4. אין שם שום סתירה לנ"ל. 

5. ברור שאי אפשר להסתמך בצורה מוחלטת על אנשים שלא קובעים את החלטותיהם עפ"י התורה. אך זה נכון בין להקל ובין להחמיר. וצריך להפעיל שיקול דעת נכון. 

6. 8. 9.  כאשר יש סכנה אמיתית, [וכנ"ל], ויש לשאת נשק, חובה לעשות את כל ההוראות לבטיחות הנשק. מה שאפשר לעשות בשינוי, יעשה בשינוי. [כמובן רק כאשר השינוי לא יצור סיכון כלשהו].

7. אין חובה, יש בכך מעלה.