קירבה בין גברים ונשים - מתמודדת פסיכאטרית

אני בחורה בת 23 חרדית לגמרי
 נורמלית, אך מתמודדת
 נמצאת במחלקה פסיכיאטרית, לתקופה של שבועיים- שלושה
 המחלקה חילונית ומעורבת, אין לי ברירה, לא גרה במרכז, ומקומות במרכז- שכן דתיים יותר, לא מקבלים אותי.
 שאלתי היא-
 האם אני יכולה לדבר, 'להיות חברה' של גברים פה?
 כי האמת שהתרחקתי מאד.. אבל קשה לי ואני לבד
 ותכלס יש איזה שני בחורים, שנחמד איתם, ומעביר את היום
 נטו דיבורים... לא מעבר. ולא דיבורים קרובים
 אני גם לא רוצה קרבה מאף אחד, ואין לי איזה רצונות או חשקים. אני במקום מת מבפנים, אז לזה אני לא חוששת, לקרבה משמעותית. וגם- כשאני יוצאת מפה-- זהו.. אין קשר לאף אחד, השאלה שלי כרגע בתקופה הנוכחית, אם מותר סתם לדבר ולצחוק איתם מידי פעם....

שלום וברכה 

אני מבין היטב את הקושי במצב כזה, ואת הבדידות והשיעמום שאת חווה. אבל, האיסור של קרבה בין גבר לאשה שלא למטרת נישואין, הוא תמיד, בכל מקום ובכל מצב בריאותי. 

אין היתר לקשר 'חברי', גם כאשר ברור שהוא לא יתפתח לקשר ארוך או רציני יותר. 

גם אם את לא מקשרת את הפטפוט למקום של רצון או חשק, הקשר הזה אסור מצד עצמו. ובנוסף, את מכשילה את הבחורים, שבהחלט יכולים לפרש את הקשר למקום אחר ממך. 

תשמרי על עצמך, תבריאי מהר, ותבני בית קדוש לה'.