דיני קמח ללא גלוטן

יש קמח ללא גלוטן שרובו עמילן חיטה (מחמשת מיני דגן) — 51% — ומעורבים בו דגנים נוספים. על האריזה כתוב שברכתו "המוציא" (כנראה לגבי לחם שנאפה ממנו). האם הדבר נכון?

השאלות הן:
1. האם עמילן חיטה בפני עצמו נחשב כחיטה גם לעניין הדין של "כל שיש בו מחמשת מיני דגן"?
2. לפי הסבר החברה, בתהליך הייצור משרים את הבצק במים, העמילן שוקע בגלל כובדו, אחר כך מוציאים את המים מלמעלה ומייבשים את העמילן. האם דבר שנעשה באמצע נוזלי או משקה יכול לחזור ולהיחשב כלחם לעניין ברכת "המוציא", או כמזונות?
3. האם זה לא דומה לסוכר, שהשתנה לגמרי מצורתו המקורית ונחשב לדבר חדש?
4. מכיוון שמעמילן בלבד אי אפשר לאפות לחם, האם עדיין יש לו חשיבות של חמשת מיני דגן, כמו שכתב הטור בטעם הדין של "כל שיש בו מחמשת מיני דגן", שאפשר לעשות מהם פת?

אשמח לתשובה מעט מפורטת כדי להבין את ההלכה.

שלום וברכה 

1. יש לקמח זה כל דיני דגן, כיון שעיקר המשביע זה העמילן.

2. אין בעיה במה שנעשה באמצע נוזלי, טכדין כל בלילה רכה שנאפית ונעשית עבה. 

3. תמיד לחם הוא דבר חדש, ואינו דומה כלל לחיטה או לקמח. 

4. כנ"ל 1. 

יש לכם שאלה נוספת בנושא זה או שאתם זקוקים להבהרה? השאר את תגובתך למטה. (שימו לב שהתגובה לא תפורסם אלא תישלח ישירות לרב המשיב לעיון ולתגובה פרטית)