ארבעת המינים בשביעית
ארבעת המינים בשביעית
אתרוג שחנט בשישית לפני ר"ה ונלקט בשביעית לאחר ר"ה, לדעת רוב הראשונים פטור משביעית וחייב בתרו"מ, ולדעת הרמב"ם נוהג בו קדושת שביעית [וחייב בתרו"מ], ולכן כדי לחוש לשיטת הרמב"ם יש לקנות אתרוג שנקטף לפני ראש השנה, ואם יש לו רק אתרוג שנקטף לאחר ר"ה מותר ליטלו ע"י אוצר בי"ד.
אסור להוציא פירות שביעית לחו"ל, ולכן אסור לשלוח אתרוגים לחו"ל, אא"כ שולח אתרוג למקומות שא"א להשיג בהם אתרוג לא מורכב.
אסור לנעוץ בושם ציפורן באתרוג הקדוש בקדושת שביעית.
מותר להצהיב אתרוג בתפוחי עץ של שביעית.
ערבה אין בה קדושת שביעית [ואסור לקטוף שלא ברשות הבעלים], אך נכון שיהיה לה כשרות לוודא שלא עבדו בה באיסור משום איסור מסייע ידי עוברי עבירה. [ומצד איסור נעבד יש לדון להקל שכיון שאין בו קדושת שביעית אין בו איסור נעבד, וגם יש לדון באיסור נעבד בהנאה].
אסור לגזום את ראשי הערבה כדי להרבות ענפיה.
לולב אין בו קדושת שביעית [ואסור לקוטפו שלא ברשות הבעלים], ויש שהחמירו בזה לעצמם, [בשנה השמינית (תשפ"ג), ובשנה זו (תשפ"ב) אין כלל לולב הקדוש בקדושת שביעית, כיוון שחנטתו בשנה השישית].
יש להסתפק למחמירים שיש קדושת שביעית בלולב האם מותר להכין ממנו טבעות וקושיקלאך. ואם אפשר לחבר אחר כך את העלים ולעשות מהם מטאטא מותר.
הדסים שאינם עומדים לריח אלא שנטעום למצווה, אין בהם קדושת שביעית, ויש שהחמירו לעצמם, [בסוכות בשנה השמינית (תשפ"ג), אבל בשנת השמיטה עצמה (תשפ"ב), ודאי אין בהם קדושת שביעית, כי החנטה היתה בשנה השישית].
הדסים שעומדים להריח בהם, כגון במוצאי שבת [ולא עומדים רק בשביל קיום מצוות ארבעת המינים] - יש בהם קדושת שביעית.
אסור לשרוף את שיחי ההדסים בשביעית כדי שיגדלו משולשים.
תליית פירות ואתרוגים לנוי מותר לתלות פירות שביעית לנוי רק אם יהיו ראויים לאכילה לאחר סוכות.
שריפת הלולב וההדסים בשרפת חמץ [למחמירים שיש בהם קדושת שביעית] - אם הלולב כבר התייבש ולא ראוי לעשות מהעלים שבו מטאטא, מותר לשורפו, וכן הדסים אם התייבשו ואין בהם ריח מותר לשורפם.
