שילוח הקן
א. מצות שילוח הקן יש לעשותה בלילה כיון שאז ודאי האם נמצאת, וביום לפעמים נמצא הזכר ולפעמים הנקבה, ואת הזכר אין מצוה לשלח, וכיון שקשה לזהות, לכן יש לעשותה בלילה.
ב. אין צורך להפקיר את מקום הקן, כיון שהיום ממילא אף אחד לא רוצה לזכות בביצים או בגוזלים, ואין זוכים בהם בקנין חצר.
ג. נחלקו רש"י והרמב"ם האם צריך לאחוז את היונה ממש בידים, או שדי שיגרום לשילוחה בכל אופן שהוא, ולהלכה נפסק כשיטת רש"י שלא צריך להחזיקה ביד.
ד. בשעת השילוח יש לכוון שמקיים את המצוה בכל אופן שיגרום ליונה לעוף משם, כיון שלפעמים כבר כשמתקרבים האם בורחת, ואם חשב לסלקה ע"י מקל וכדומה - לא מקיים את המצווה, ולכן יש לחשוב לפני שמתקרב אל הקן שכל סיבה שהיונה תעוף בגללו כגון ע"י פתיחת דלת או התקרבותו למקום - יהיה לשם מצווה.
ה. צריך להגביה את הביצים ולכוון לזכות בהם, ואחר כך יכול לעשות בהם כרצונו – להחזירם למקומם או לזורקן.
ו. צריך שהאם תתרחק ולא תעמוד בסמוך לקן בשעה שמגביה את הביצים או הגוזלים.
ז. אם רוצה לקיים את המצווה פעם נוספת יכול להפקיר את הביצים או את הגוזלים בפני ג' אנשים (וכגון שילך לפני שלשה ויאמר להם שהביצים/הגוזלים שבמקום פלוני הרי הם הפקר) וכשאם תחזור יכול לחזור ולקיים את המצווה.
ח. לא מברכים על שילוח הקן, אך יש לכוון בשעת המעשה לקיים את המצוה וכנ"ל.
ט. אין שיעור לזמן דגירת האם על הביצים, וכל זמן שיש ביצים בקן אפשר לקיים בהם מצות שילוח הקן.
יש לציין שעל פי הקבלה אין לקיים מצות שילוח הקן בימי ספירת העומר, אך במקרה ולא ישאר קן זה שראה אחר כך ויפסיד את המצוה, יש לקיימה מיד
מקור
שו"ע יו"ד סימן רצב'
