מלאכות הקרקע בשביעית

● זריעה ("שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע")

● זמירה ("וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר")

● קצירה ("אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר")

● בצירה ("וְאֵת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר", ויקרא כה)

● ויש אומרים אף חרישה ("בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת", שמות לד)

● ויש אומרים אף נטיעה (דהוי בכלל זריעה).

המלאכות האסורות מדרבנן

מתולדות זריעה

השקיה / ריסוס / תמיכת גזע האילן בעמודים / קשירת ענפים כדי שלא ישברו / דילול צמחים / זיבול ודישון

מתולדות חרישה

עודר השדה / מסקל אבנים מהשדה / איסוף פסולת / חפירת בור לצורך זריעה ונטיעה

מתולדות זמירה

גיזום / כיסוח דשא / וי"א אף זמירה בשאר אילנות

דיני המלאכות

א. מלאכות האסורות מהתורה נאסרו בכל מקום, ומלאכות האסורות מדרבנן הותרו במקום הפסד (מו"ק ב: ועי' ע"ז נ:)

ב. מלאכות דרבנן שהותרו במקום הפסד, הותרו לא רק בהפסד הקרקע או האילן, אלא אף כשההפסד בפירות.

ג. גם במקרה של ספק אם הפרי יפסד מותר לעשות מלאכות דרבנן.

ד. בעצי אתרוג הותרו מלאכות דרבנן במקום הפסד רק במקום שאם לא ייעשו יפסד גוף האתרוג ולא יהיה ראוי למצווה, אבל מלאכות דרבנן לצורך יופי האתרוג והידורו - אסורות.

ה. המלאכות האסורות בשמיטה הן אף לצורך פירות שאין בהם קדושת שביעית כגון פירות שחנטו בשישית, וכן נאסרו לצורך גידולי השנה השמינית.

ו. מלאכות שנאסרו בשמיטה אסורות אף אם נעשות בשינוי, ואף ע"י שניים, ואף אם אין בהם טרחה.

ז. המלאכות האסורות בשמיטה אסורות אף ע"י גרמא – עכ"פ מדרבנן [שביעית פ"ד מ"ב ובפ"ב מ"ד].

ח. אסור לומר לגוי שיעשה מלאכות אסורות בשנת השמיטה.

זמירה ותולדותיה

ט. זמירה אסורה מהתורה בכרם, ונחלקו הראשונים אם נאסרה גם בשאר אילנות. ולהלכה יש להקל במקום הפסד בשאר אילנות [משא"כ בכרם שאסור גם במקום הפסד].

י. פעולת הזמירה היינו חיתוך והסרת ענפים יבשים על מנת שהאילן יגדל טוב יותר.

יא. מותר לקטוף סכך בשנת השמיטה כדרך שקוטף בשאר שנים, ואין בזה איסור זמירה אם הקוטף אינו מומחה ואינו מכוון במעשיו לתועלת האילן.

יב. מותר לחתוך ענפים המפריעים למעבר, ענפים הנכנסים אל תוך הבית, וכן לצורך שריפתם במדורת ל"ג בעומר. וכן באופן שיש סכנה לכבלי חשמל. בכל אלו מותר כאשר המזמר אינו מומחה, ואם הוא מומחה, עליו לחתוך את הענפים באופן שלא יועיל לצמיחת והשבחת האילן, כגון שיחתוך רק מצד אחד וכדו'.

יג. אסור לגזום את ראשי הערבה כדי להרבות ענפיה.

יד. אסור לגזום הדסים, וכן אסור לשרוף את שיחי ההדס כדי שההדסים יהיו משולשים (שריפת השיח גורמת לכך שכשיגדל מחדש יהיו הבדים משולשים).

טו. כאמור לעיל גיזום אסור מדרבנן שהוא תולדת מזמר, ולגבי גדר חיה יש להסתפק האם מותר לגוזמה כיון שהגיזום נעשה לצורך נוי, ולמעשה יש להחמיר בזה כי הגיזום לפעמים מועיל להשביח את הגדר שתגדל בצורה טובה יותר, אבל לגזום ענפים שמפריעים למעבר מותר.

טז. אסור לכסח דשא בכדי שיצמח שוב בצורה נאה. ואם עושה זאת כדי שהדשא יראה טוב יותר במצבו הנוכחי ולא בשביל שיצמח יותר יפה בעתיד, יש להסתפק בזה ולמעשה יש להחמיר.

זריעה ותולדותיה

יז. אין לרסס את האילנות אא"כ בלא הריסוס יגרם לעצים נזק גדול מאוד.

יח. כאמור לעיל השקיה אסורה מדרבנן משום תולדת זריעה, ולכן אסור להשקות שדה שאינה צריכה מי גשמים ('שדב בית הבעל'), אבל מותר להשקות שדה הצריכה לגשמים ('שדה בית השלחין'). ויש להסתפק בהשקיה המותרת (בשדה בית השלחין) אם צריך לצמצם בהשקיה, שישקה רק לקיום השדה והאילנות, או שמותר להוסיף ולהשקות כרגיל.

ולמעשה יש לחוש ולהשקות רק לצורך קיום השדה והאילנות (שלא ינזקו אפי' במקצת) אך לא להרבות בהשקיה לצורך השבחת האילנות. המסתפק מהי הכמות הנצרכת [כשאין מומחה שישער הדבר] מותר להשקות עד שיצא מן הספק.

יט. ההיתר של השקית שדה בית השלחין הוא גם לשדה של פרחי נוי, ולכן מותר להשקות כפי הצורך ע"מ שהפרחים לא יבלו.

כ. אסור ליטול ידיים על גבי צמחים וכן אין ליטול ידים בכיור באופן שהמים ישפכו לגינה שלו שיש בה צמחים שההשקיה טובה להם.

אמנם מותר לשטוף את הרצפה ולהפעיל מכונת כביסה [כשיש חומר ניקוי] אף שהמים נשפכים לגינה, וכן מותר לתלות כביסה אע"פ שהמים יטפטפו אל הגינה שתחתיה, ולגבי מים המטפטפים ממזגן יש להסתפק, ולמעשה נראה להתיר כיון שניכר שאינו מתכוון לכך. אמנם אם בעל המזגן קבע את הצינור שם במתכוון כדי שישקה את הצמחים, יש להזיזו משם למקום אחר.

כא. מותר לשפוך מים על קרקע במקום שאין בה צמחים. וכן למקום שיש צמחים שאין ענין להשקותם, כגון קוצים ועשבי בר. וכן מותר לשפוך מים לגינה שאינה שלו אם אינו מתכוון להשקות.

כב. באופן שההשקיה מותרת יש להסתפק האם עדיפה השקיה באמצעות ממטרה על פני השקיה ידנית, ונראה שכיון שהותרה השקית שדה בית השלחין - מותר להשקותה בכל אופן, ואפי' על ידי ישראל אף כשאפשר על ידי נכרי.

כג. השקית עציץ שאינו נקוב בתוך הבית (בבית מקורה) נראה שאפשר להשקותו כרגיל ע"פ הספק שנתבאר לעיל סע' יח.

וכפי שנתבאר לקמן פרק י שאיסור מלאכה בעציץ שאינו נקוב בתוך הבית קיל טפי – לכן כאן יש להתיר.

כד. אמנם השקית עציץ נקוב בתוך הבית והשקית עציץ שאינו נקוב במרפסת הבית (שאינה מקורה) דינה ככל דיני השקיה שנתבארו לעיל.

כה. יש להסתפק האם מותר לכוון מערב שנת השמיטה מערכת השקיה ממוחשבת שתשקה בשנת השמיטה כרגיל, כיון שהשקיה היא תולדת זריעה שאסורה מדרבנן ולא שייך בזה דין 'שביתת הארץ', ולמעשה נראה שאין לעשות כן.

כו. אסור לזבל ולדשן את השדה מדרבנן משום תולדת זורע, אא"כ יפסדו העצים אם לא יעשה כן.

חרישה ותולדותיה

כז. אסור לעדור באדמה מדרבנן משום שמעשה עידור הוא תולדת חרישה.

כח. אבל מותר לעדור מסביב עצים לעשות ערוגה שהמים יתקבצו לתוכה לצורך ההשקיה (בהשקיה המותרת).

כט. כאמור לעיל סיקול אבנים אסור מדרבנן משום שהוא תולדה של חרישה, ודווקא באופן שנראה שעושה כן להכשיר את הקרקע לזריעה, אבל מותר לסקל אבנים ממגרש חניה או מגרש משחקים כיוון שניכר שהמטרה היא בשביל להשתמש במקום ולא בשביל להכין את הקרקע לחרישה.

ל. מותר לנקות פסולת כגון ניירות וניילונים וכדו' מגן משחקים כיוון שניכר שהמטרה היא נקיון הגינה ולא הכנת הקרקע לחרישה. ולגבי גינה שאין בה מתקני משחק, יש להתיר רק כשניכר שעושה כן לצורך נקיון ולא להכנת הקרקע לחרישה או לתועלת הצמחים שבגינה.

קצירה ובצירה

לא. הדינים הנוהגים בבצירה שווים לדינים הנוהגים בקצירה, והאיסור הוא רק בפירות הקדושים בקדושת שביעית ואף אם קוצרים אותם בשנה השמינית, אבל מותר לקצור כרגיל בשנת השמיטה את פירות החורף שחנטו בשנה השישית, שאין בהם קדושת שביעית.

לב. מהתורה איסור קצירה ובצירה הוא רק כשהקוצר הוא בעל השדה או שלוחו וקוצר את כל השדה, ומדרבנן אסור בין לבעל השדה ובין לאדם אחר לקצור באופן הרגיל.

לג. האופן שבו מותר לקצור לכל הדעות הוא שיקצור בכלים שאין רגילים לקצור בהם [ואם א"א לקטוף בכלים אחרים, כתב החזו"א [שביעית סי' י"ב ס"ק ח] שהמקל לא הפסיד אם השדה הופקרה כדין], ויקצור כמות קטנה - ומותר לבעה"ב ולאחרים לקטוף כמות שדרך האדם להביא לביתו בפעם אחת [אם הפירות ממינים הנשמרים לזמן ארוך - רגילים להביא כמות גדולה יותר, ואם הם פירות שאינם נשמרים מותר כמות לשבוע או שבועיים].

לד. סחיטת פירות - אין לסחוט ענבים וזיתים ושאר פירות בדרך הרגילה אלא יש לשנות ולסחטם בצורה אחרת, ואם א"א לסחטם באופן אחר דינם כמבואר בסעיף הקודם - שהמקל לסחטם כרגיל לא הפסיד.

לה. בגידולי אוצר בי"ד (שנעשה כדין) מותרים קצירה ובצירה וסחיטת פירות כרגיל.