שבת חול המועד פסח - בעניין אכילת קטניות
שאלה
הרי אנו אוכלים מצה העשויה מחמשת מיני דגן. אם כן, לבני אשכנז שאסור להם לאכול קטניות בפסח משום גזירה מחשש לחמץ הנעשה מחמשת מיני דגן, אז כמו שאנו אוכלים מצה מחמשת מיני דגן, כך גם נאכל מצה העשויה מקטניות (לא בליל הסדר, אך במשך ימי הפסח).
אם כן, מדוע קטניות, שאיסורן הוא מטעם גזירה, נאסרו יותר מחמשת מיני דגן עצמם?
תשובה
קודם נפתח בטעם הגזירה ובמקור לגזירת קטניות.
הגמרא במסכת פסחים (ל"ה.) כותבת שרק בחמשת מיני דגן יש תהליך של חימוץ, אבל אורז ודוחן (שהם בכלל קטניות) אין בהם תהליך של חימוץ, אלא זה סרחון בעלמא. וז"ל הגמרא:
"תנא: כוסמין מין חיטין, שיבולת שועל ושיפון - מין שעורין. כוסמין - גולבא, שיפון - דישרא, שיבולת שועל - שבילי תעלא. הני - אין, אורז ודוחן - לא. מנהני מילי? אמר רבי שמעון בן לקיש, וכן תנא דבי רבי ישמעאל, וכן תנא דבי רבי אליעזר בן יעקב: אמר קרא לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות דברים הבאים לידי חימוץ - אדם יוצא בהן ידי חובתו במצה, יצאו אלו (אורז ודוחן) שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סירחון.
המקור לאיסור קטניות הוא משני גדולי הראשונים, וכל אחד מהם גזר על הקטניות מטעם אחר. ושני הטעמים ננקטים להלכה".
טעם של הריטב"א פסחים שם:
שהיות שאיסור חמץ הוא במשהו, ומאוד קשה להיזהר שלא יתערב בתוך גרעיני הקטניות גרעין של חיטה, ואז הכל ייאסר. ולכן גזרו שלא לאכול קטניות, כדי שלא יבוא לידי תערובת של חמץ בתבשילו.
וז"ל הריטב"א;
"ומ"מ צריך להזהר מאד שהרי נמצא עם האורז ממין הכוסמין תמיד ואם נשאר שם אפי' גרגיר אחד נמצא שנאסר הכל בבשולו במשהו, ולכן צריך לבדוק אותו פעם אחר פעם בעיון גדול, דהא לאו אחזוקי איסורא הוא כיון דמילתא דשכיחא טובא, והרבה מן החסידים נמנעו מלאכול מהם בפסח מבושלים מפני ערבובים שעולה עמהם, גם זה להרי"ט ז"ל".
הטעם של המרדכי סימן תקפ"ח;
לא בגלל חשש חימוץ, אלא משום שהתבשיל או הפת העשויים מקטניות דומים לאלו העשויים מחמשת מיני דגן, ויש חשש שאנשים יחשבו שמותר לאכול תבשיל או פת של חמץ.
וז"ל המרדכי;
"....נראה לי לקיים המנהג ולאסור כל קטניות בפסח, ולא מטעם חימוץ, כי טעות הוא בידם כדפרישית, אלא משום גזירה הוא, דכיוון דקטניות מעשה קדרה היא ודגן נמי מעשה קדרה הוא כדייסא, אי הוה שרינן קטניות דילמא אתי לאחלופי בהו להתיר דייסא, דהא אידי ואידי מעשה קדרה נינהו. וגם יש מקומות שרגילין לעשות מהן פת כמו מחמשת המינין, ולכך אתי לאחלופי לאותן שאינן בני תורה".
והמשנה ברורה סימן תנ"ג סעיף ז' מביא שני הטעמים להלכה.
עכשיו נחזור לשאלה ששאלנו קודם. אם כן, לפי שני הטעמים, היה אפשר לעשות מצות מקטניות בתוך י"ח רגעים, ואז זה ייראה כמו מצה רגילה, ולא יהיה החשש של המרדכי הנ"ל. וגם אם יתערב בו גרעין של חיטה, לשיטת הריטב"א הנ"ל, עדיין לא יהיה חשש חימוץ, שהרי אופים את המצה בתוך י"ח רגעים. אם כן, מדוע שיהיה אסור?
אכן מצאנו בחיי אדם בכלל קכ"ז שכותב שמותר לאכול מצות עושיות מקטניות (בשאר ימות הפסח) וז"ל;
"אבל מותר לטחון ולאפותה כעין מצות ולאכלה."
מורינו הגאון הרב עמרם פריד שליט"א מסביר:
"אולם למעשה אין להקל לעשות מצה מקטניות, והטעם כי לאנשים קשה להבין את החילוק בין קטניות למצת קטניות, לכן נהגו איסור אף במצת קטניות, כמו שכתוב בשו"ת 'שואל ומשיב' חלק א' סימן קע"ה (דף סג'), שאין להקל כמו החיי אדם כיוון שנהגו איסור בדבר ועיין שם עוד טעמים למנהג."
השואל ומשיב שם מסביר, שהיות שאופים את המצה מקטניות על פי הלכות מצה, אנשים עלולים לחשוב שזו ממש מצה שאפשר לצאת בה ידי חובה בליל פסח. ואדרבה, יש שיחשבו שכיון שקמח של קטניות אינו יכול לבוא לידי חימוץ, הרי הוא אף יותר ראוי לצאת בו ידי מצה.
ועוד, לפעמים אנשים עלולים להוסיף חמץ לתבשיל, כדרך שעושים כל השנה. והשואל ומשיב כותב שזה אכן מה שקרה פעם, כאשר בשנה אחת התירו לאכול קטניות עיי"ש.
ז"ל השו"ת שואל ומשיב מהדורה קמא חלק א' סימן קעה'
דיש לאסור אף לאפות מיני קטניות דהיינו קמח מקאקריזע משום דשמא יטעו העולם ויצאו בהם י"ח מצה וזה הוה גזירה קרובה כי ההמון אינו מבין כלל שידי מצה לא יצא ואדרבא חושב שכל שאין לחוש משום חמוץ יותר ראוי לצאת בו ידי מצה ודו"ק. והנה גאון אחד כתב בספרו להתיר לאפות מיני קטניות דהיינו רעצקי וקאקריזע אבל אינו כדאי והגון לזה שיתיר דבר שאבותינו ואבות אבותינו נהגו איסור ואדרבא במה שאופים יותר יש לחוש לאחלופי וגם שמא יצא בו ידי חובת מצה וכמ"ש ועיין מהרי"ל הלכות פסח שהחמיר מאד בזה והעידו אלי אנשים רבים שאבותיהם ספרו להם שפ"א נתאספו הרבנים הגאונים והתירו לקנות בוניס לאכול בפסח והיה מכשול גדול שההמון בשלו בוני"ס עם טשיפקליך כמנהג בחול וחזרו בהם הרבנים והיתה שנה קשה אח"כ ורבים מתו בחולאות קשות ורעות ר"ל ותלו הרבנים אז באותו חטא ד' יצילנו משגיאות הוראה ובפרט להקל על סייגי חז"ל.
היוצא מכל מה שלמדנו בענין קטניות, שרואים עד כמה חכמים בתקונתם ראו סוגי מכשולים שאנשים אחרים אולי לא היו חושבים עליהם. ועל ידי התקנה שלהם הם הצילו את עם ישראל מאיסור של חמץ.
ורואים גם מדברי השואל ומשיב, שאפילו בזמנים שחשבו שיש דרך להתיר, הדבר הגיע למכשול גדול מאוד.
אם כן, זה לימוד גדול בשבילנו, תמיד לשמוע לדברי חכמים, להעריך את התקנות שלהם, ולעשות כפי שהם הורו לנו לעשות.
בשם כל צוות אתר שאילות, אנו מאחלים לכם א שבת שלום ומבורך, וחג כשר ושמח.
