חילוק בגזירות חז"ל

שלום רב במשנה שבת פרק ו משנה א המשנה מדברת על איסור נשים לצאת בתכשיטים לרשות הרבים מחשש שמא יסירו אותם להראות לחברתה. וראיתי שבימינו לא נהוג מכמה סיבות. 1. נשים אז היו גאוותניות ומורידות את תכשיטיהן להראות, 2. אין היום הרבה רשות רבים באמת אבל להבנתי הרבה מהמקרים שהמשנה מדברת עליהם לא רלוונטים בימינו, ולא משנים בגלל שכך קבעו חז״ל ולא משנים אחורה. אם כך כיצד הדברים עומדים יחד?

שלום רב 

כאשר יש גזירה, לא משנים אותה בגלל שינוי במציאות.  אך לפעמים,  באופנים מסוימים  לא גזרו כלל את הגזירה.

ולכן באופן זה כתבו הפוסקים: א. סומכים על הדעות שמתחילה לא גזרו אלא ברה"ר גמורה. ב. לא גזרו אלא בתכשיטים שלובשים רק בשבתולא בתכשיטים שלובשים גם בחול. 

שו"ע או"ח סי' שג סי"ח

יש לכם שאלה נוספת בנושא זה או שאתם זקוקים להבהרה? השאר את תגובתך למטה. (שימו לב שהתגובה לא תפורסם אלא תישלח ישירות לרב המשיב לעיון ולתגובה פרטית)