אבלות בשמועה רחוקה כשאין עליו נעליים

חולה שהיה מחוסר הכרה, וכשהתעורר הודיעו לו שאחיו נפטר לפני חודשיים, וכשהודיעו לו לא היה עליו נעלים איך ינהג את דין האבלות?

ישב על הקרקע זמן מועט ויקום.

כתב השולחן ערוך סימן תב סעיף ב "השומע שמועה רחוקה, אין צריך לנהוג כל דין אבלות, אלא דיו בחליצת מנעל, ואין צריך לא עטיפה ולא כפיית המטה, ומותר במלאכה, רחיצה וסיכה ותשמיש המטה ובתלמוד תורה, ואם אין לו מנעלים ברגליו צריך שיכפה מטתו או יעטוף ראשו, שצריך שיעשה מעשה שניכר בו שעושה משום אבלות; ואם היה עוסק בתורה או במלאכה, או שהיה רוחץ וסך, ובאה לו שמועה, מפסיק שעה אחת משום אבלות, וחוזר למה שבידו, אבל אם היה לבוש תפילין, אינו צריך לחלצן, ומ"מ אינו יוצא ידי אבלות בהפסק זה, וצריך שיעשה מעשה שניכר שעושה משום אבלות, כגון חליצת מנעל או כפיית המטה ועטיפה; ומיהו בחדא סגי." ובימינו שאין כפיית המיטה ועטיפת הראש כתב הערוך השולחן יורה דעה סימן תב סעיף ה וז"ל "כבר נתבאר דהא דצריך לנהוג אבלות שעה אחת בשמועה רחוקה אינו בכל דיני אבלות אלא באחד מהפרטים שבהם כגון לחלוץ מנעליו וא"צ לא עטיפה ולא כפיית המטה ומותר במלאכה וברחיצה וסיכה ותשמיש המטה ות"ת וגם אין סעודת הבראה בשמועה רחוקה ואם אין לו מנעלים ברגליו צריך לעשות סימן אחר לאבלות שיכפה מטתו או להתעטף על ראשו וזהו לפי מנהגם ואצלינו שאין לנו כפיית המטה ועיטוף נ"ל שישב על הקרקע שעה אחת דאצלינו הוא עיקר האבלות מה שיושבין על הקרקע אבל בחולץ מנעליו גם זה א"צ"