איסור שאלת שלום באבל

מהו איסור שאילת שלום באבל?

אבל בג' ימים הראשונים, אינו שואל בשלום כל אדם, ואם אחרים שאלו בשלומו, אינו עונה להם ומודיע להם שהוא אבל. מתחילת היום הרביעי עד סוף השבעה, אינו שואל בשלום אדם, ואין אחרים שואלים אותו, ואם אחרים לא ידעו ושאלו בשלומו משיב להם. ולאחר השבעה עד סוף שלושים בשאר קרובים, וי"ב חודש באביו ואמו, הוא שואל אחרים לשלומם, ואחרים אינם שואלים אותו לשלומו, ואם שאלו משיב להם. ואם באו רבים לנחמו יכול לומר להם אפילו בשבעה, לכו לשלום, מפני כבוד הרבים.

גמרא מועד קטן דף טו עמוד א "אבל אסור בשאילת שלום, דקאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דם." וחילוק הימים והדינים ודין כבוד הרבים מבואר בגמרא מו"ק כא: וכן פסק השולחן ערוך סימן שפה "אבל אסור בשאלת שלום. כיצד, שלשה ימים הראשונים אינו שואל בשלום כל אדם, ואם אחרים לא ידעו שהוא אבל ושאלו בשלומו, לא ישיב להם שלום אלא יודיעם שהוא אבל. מג' עד שבעה, אינו שואל, ואם אחרים לא ידעו שהוא אבל ושאלו בשלומו, משיב להם. משבעה עד ל', שואל בשלום אחרים שהם שרויים בשלום, ואין אחרים שואלים בשלומו, וכ"ש שמשיב למי ששואל בשלומו. לאחר ל' יום, הרי הוא כשאר כל אדם. בד"א, בשאר קרובים, אבל על אביו ואמו שואל בשלום אחרים אחר שבעה, ואין אחרים שואלים בשלומו עד אחר י"ב חדש." וברמ"א שם "ואם עושה לכבוד רבים, כגון שרבים באים לנחמו, מותר לומר להם: לכו לבתיכם לשלום, דלכבוד רבים שרי."