לימוד תורה לילד יתום בשבעת ימי האבלות

נער בן 12 שיושב שבעה על אמו, האם מותר לו ללמוד תורה בשבעה?

חייב אביו לחנכו ללמוד תורה כדרכו. ואין מצוות חינוך לבטלו מהלימוד באבלות.

בגמרא מו"ק יד: אמרי' שאין אבלות לקטן, וכן פסק השולחן ערוך סימן שצו סעיף ג "קטן שמת אביו ואמו, ואפילו הגדיל תוך שבעה, בטל ממנו כל דין אבלות ואינו חייב בו." ושם הגמרא הביאה ברייתא שמקרעין לקטן מפני עוגמת נפש, וכן פסק השו"ע בסימן שמ סעיף כז "שקטן שמת לו מת מקרעין לו." שיטת הרי"ץ גיאות שהקריעה היא משום חינוך, אולם הטור כתב שאין חינוך לאבלות בקטן, והקריעה היא משום עוגמת נפש לסובבים. ומצינו ג' דיעות בשיטת הרי"ץ גיאות@1.בדרישה סימן שמ והט"ז שם ס"ק ט"ו כתב שלפי הריץ גיאות יש מצווה לחנכו לקטן בכל דיני האבלות. 2. בנקוה"כ שם חולק וס"ל שאף אי נימא שהקריעה היא מדין חינוך, דווקא בקריעה יש חינוך אבל לא בשאר דיני אבלות. 3. בב"ח סימן שפד כתב שלשיטת הריץ גיאות יש מצווה לחנכו לכל דיני האבלות חוץ מלימוד תורה. והנה בשיטת הט"ז שכתב שיש לחנך לקטן בכל דיני האבלות, הקשה הפת"ש סימן שצו שמדברי הט"ז משמע שאינו הקטן נוהג בדיני האבלות, ותי' שאם האב קיים מצווה עליו לחנכו לאבלות, אולם אי אין האב קיים ויושב עליו שבעה, אין מי שיהיה מחוייב בחינוכו של הקטן לאבלות. (והאמא אינה מחוייבת בחינוך בנה, כמו שמבואר בסי' שמג. ועוד כתב לחלק בין קטן שלומד תורה, לקטן שעוסק באומנות, שקטן שלומד תורה אין לחנכו לאבלות כיוון שאתה מבטלו מלימוד התורה, אולם קטן שעוסק באומנות מצווה על האב לחנכו לאבלות. מוכח שקטן הלומד תורה, וצריך להתאבל, יש חיוב על אביו לחנכו ללימוד התורה. ועכ"פ הלכה למעשה נוהגים שאין חינוך לאבלו לקטן בכל דיני האבלות, מלבד קריעה שהוא משום עוגמת נפש.