לימוד בשבעה הלכות אבלות בעיון

האם מותר בשבעה ללמוד הלכות אבלות בעיון?

אין ללמוד ההלכות בעיון ובעומק, אלא פשטות ההלכות. ואם מתוך הלימוד נתחדש לו דבר יכול לכתובו, ואף אם שמח בחידוש שיצא לו מלימודו, שפיר עבד.

כתב המשנה ברורה סימן תקנד ס"ק ד' לגבי תשעה באב, "אבל לישא וליתן בהלכה בודאי אסור [מ"א בשם מהרי"ל] וכעין זה כתב ג"כ הט"ז דאפילו במקום דמותר ללמוד היינו שילמוד בפשוטן של דברים אבל לא דרך פלפול." וכתב הברכי יוסף יורה דעה סימן שפד "ראיתי לאחד מהגדולים בימי אבלו שהיה לומר בהלכות אבלות בעיון נמרץ בינו לבין עצמו, ומה שמחדש בענין שקלא וטריא או דין כותב ומעלה על ספר. ולי ההדיוט לאו שפיר עבד, דודאי כיון שמעמיק בעיונו ומחדש אין שמחה לבעל תורה גדולה מזו, ולא התירו אלא ללמוד פשטי הדינים והשמועות." וכתב עליו בערוך השולחן, "ול"נ כדברי אותו גדול וכו' "ואי משום שמחה זהו שמחה דממילא ומה יעשה האבל אם עסקיו הרויחו לו הרבה מעות ובע"כ הלב שמח או ילדה אשתו זכר והוא שמח ומה יעשה האבל בשמחה של מצוה כשמניח תפילין או מתפלל בכוונה אם הגיע למדריגה זו ובהנחת תפילין יש ג"כ שמחה." וכו' "ובוודאי לישב לכתחלה ללמוד איזה פלפול באבלות ובט"ב בהדברים שהותר לו אסור כמ"ש האחרונים בא"ח סי' תקנ"ד [ט"ז סק"ב ומג"א סק"ה ע"ש] אבל כשנתהוה החידוש מצד הלימוד מה לו לעשות הגע עצמך ספר איוב הותרה לו לאבל ואין לך ספר סתום יותר מאיוב ועתה אם הוא לומד ונתחדש לו פירוש טוב באיזה פסוק הימנע א"ע מזה אין זה אלא מן המתמיהין וכנ"ל עיקר לדינא:" ומשמיה דהחזו"א מקובל, שהתיר ללמוד בעיון, וכתב שא"א לומר שמותר ללמוד דינים והלכות, בלא לעיין וללמדם היטב.