מתי אסור לאבל להניח תפילין
שאלה
מתי אסור לאבל להניח תפילין?
תשובה
אבל אינו מניח תפילין באנינותו, (בין המיתה לקבורה)
כיוון שפטור מהמצוות, ואף ביום הראשון לאבלות (ביום הקבורה) אינו מניח תפילין כלל.
וביום השני של האבלות, מניח לאחר הנץ החמה.
מקור
אמרי' בגמרא מו"ק טו. "אבל אסור להניח תפילין, מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך - מכלל דכולי עלמא אסור." ובמו"ק כא. אמרי' "תנו רבנן: אבל, שלשה ימים הראשונים אסור להניח תפילין. משלישי ואילך, ושלישי בכלל - מותר להניח תפילין. ואם באו פנים חדשות - אינו חולץ, דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר: אבל, שני ימים הראשונים - אסור להניח תפילין, משני ושני בכלל - מותר להניח תפילין, ואמרי' שהלכה כרבי יהושוע בהנחה. (והיום השני מקצת היום ככולו)
וכן פסק השולחן ערוך יורה דעה סימן שפח סעיף א "אבל אסור להניח תפילין ביום ראשון; ואחר שהנץ החמה ביום שני, מותר להניחם." וכ"כ באו"ח סימן לח סעיף סעיף ה.
וכתב רש"י שהטעם שדווקא תפילין נאסרו ביום הראשון, ולא שאר המצוות, הוא משום שבתפילין נאמר בהם פאר, והאבל מעולל בעפר קרנו וראשו. (ע"פ התוספות בכתובות דף ו:)
ואמרי' בגמרא מו"ק כא שדווקא היום הראשון משום שכתוב לגבי המיתה, ואחריתה כיום מר ש"מ דעיקר מרירות הוא יום ראשון: