נעלי בד לאבל בשבעה
שאלה
איזה נעליים אסורות לאבל בשבעה?
תשובה
בעיקר הדין, אפשר ללכת עם כל נעל שאינו מעור. אולם מי שמחמיר ביוה"כ ות"ב ללכת בלי נעל כלל, כך ינהג בימי אבלותו.
מקור
אמרי' במועד קטן דף טו עמוד ב "אבל אסור בנעילת הסנדל, מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל ונעליך תשים ברגליך - מכלל דכולי עלמא אסור."
וביומא דף עח: אמרי' גבי יוה"כ שמותר לצאת בנעל של שעם. וכתב הרמב"ן בתורת האדם והביאו הב"י בריש סימן שפב שלומדים דין אבל בשבעה, מיוה"כ. דאין מנעל אלא של עור ומותר לאבל לנעול נעליים שאינם של עור.
וכן פסק השו"ע בסימן שפב סעיף א "אבל אסור בנעילת הסנדל, דוקא של עור; אבל באנפליא של בגד או של גמי או של שער או של עץ, מותר, שאין מנעל אלא של עור. ואם הוא של עץ ומחופה עור, אסור.
וכן פסק השו"ע בהלכות יוה"כ סימן תרי"ד ס"ה. והנה לענין יוה"כ רבים האחרונים שמחמירים בלבישת נעל שאינו של עור, וז"ל המשנה ברורה שם ס"ק ה' "ויש מאחרונים שמחמירין בשל עץ אפילו אינו מחופה עור וכן יש מחמירין שלא לצאת במנעל העשוי מלבדים (שקורין וואליק) ועשוי כמנעל שלנו והוא מגין על רגל ואינו מרגיש כלל שהוא יחף ולאו בכלל עינוי הוא ולפ"ז ה"ה (קאלאשין) של גומא יש להחמיר. והנה אף שאין למחות ביד המקילין אחרי שהשו"ע ורוב אחרונים מקילין בזה מ"מ מי שאפשר לו נכון להחמיר בזה ולילך באנפלאות של בגד כנהוג אכן אם צריך לצאת החוצה נכון יותר שילבש אלו הלבדים או הקאלאשין ולא מנעלים של עור שיש בהם איסור מדינא משא"כ אלו שהם רק משום חומרא:"
כיוון שהמשנ"ב חושש לשיטת הרמב"ם שכתב שמה שאמרו ביומא עח: שמותר בשל עץ, היינו שאינו מרגיש קושי הארץ.
וכתב הבית הילל יורה דעה סימן שפב "מי שנוהג כן ביום כיפור צריך גם כן לנהוג באבילות. וכן פסק בב"ח בהלכות תשעה באב סימן תקנ"ד זה לשונו, ואיסור נעילת הסנדל כאיסורו ביום כפורים וכו', מיהו בסמ"ג בהלכות יום כפורים לאוין סט עמוד רסה כתב על של בגד, ובתוספתא יומא פרק ד הלכה א אוסר. ונכון להחמיר. גם [יש] גאונים שסוברים דכל מידי דמגין, מנעל איקרי ואסור, הלכך יש להחמיר לילך יחף לגמרי, וכן ראיתי לרוב רבותינו גם בתשעה באב, עכ"ל: