לעזור בגבייה על פי ערכאות

שלום.

חילוני שתבע את חברו לביהמ"ש בהסכמת הנתבע, ביהמ"ש פסק על הנתבע תשלום כל שהוא, האם מותר לעזור לתובע לגבות את חובו?

שלום וברכה.

צריך לברר אם החוב הזה קיים גם על פי דין תורה, מה שהיה בהסכמה בבהמ"ש לא מהווה קיבלו עלייהו.

השו"ע בסי' כו' ס"א אומר שאסור לדון בפני ערכאות של עכו"ם (וק"ו בישראל שדנים ע"פ דיני עכו"ם) אפילו נתרצו שני בעלי הדין, ולעניין בדיעבד האם חל הדין נחלקו הסמ"ע והט"ז בסעיף ג' האם כשקבלו בקניין שילכו לדון בדיני עכו"ם דאמנם ודאי אסור ללכת לדון אצלם אבל בבי"ד ישראל יצטרכו לפסוק על פי דיני העכו"ם כי נשתעבדו נכסיהם לזה בקניין (בגוונא שלא הוי קניין דברים), או שלא חל קניין על זה. ויש לעיין אם יש קניין בהליכה לבית משפט בהסכמה. הרמ"א בסעיף א' מביא שני שיטות לגבי מי שלא רצה לדון בבי"ד ישראל וחייבוהו בדיניהם וחזר ורוצה לדון בידני ישראל אם מקבלים אותו או לא, והרמ"א נוקט עיקר שלא מקבלים אותו והנתיה"מ מביא מהתומים ב' טעמים לזה או מדין קבלו עלייהו קרוב או פסול שמועיל, או מדין קנס, ונפק"מ אם הערכאות לקחו שוחד דאם הוא מצד קיבלו עלייהו ל"מ דגם בקרוב או פסול יכול לבטל את הדין בשוחד, אבל מצד קנס גם אם לקחו שוחד קונסים. ולכאורה נפק"מ נוספת שעולה בין הטעמים אם מהני קיבלו עלייהו בערכאות די"ל דכל מה שמהני קבלו עלייהו זה רק רועה בקר שדן לפי סברתו ולא על פי מערכת חוקים, אבל מערכת חוקים שעומדת בסתירה למערכת חוקי התורה לא שייך ע"ז קיבלו עלייהו וכדברי הט"ז בס"ג. הנתיבות נוקט עיקר כטעם של קנס וכן נראה בכסף הקדשים ולפ"ז י"ל דלא מהני קבלו עלייהו בערכאות של גויים.