חוב לשדכן - שמיטת כספים ופרוזבול

שלום לכבוד הרבנים הגאונים אני בחור ישיבה בארץ ישראל, ואף אחד לא חייב לי כסף אין לי גם שום תוכנית חסכון על שמי [אני לא אזרח ישראלי], אבל עשיתי שידוך ועוד לא שילמו לי, במידה ולא ישלמו עד ערב ראש השנה האם אני חייב לעשות פרוזבול?

חובות לשדכן אינם נשמטים, אך יש סוברים שדינם כהלוואות ונשמטים, ולכן כדאי לעשות פרוזבול.

שנינו במסכת בשביעית (פ"י מ"א) שביעית משמטת את המלווה בשטר ושלא בשטר. "הקפת החנות" אינה משמטת, ואם עשאה מלווה הרי זה משמט. "שכר שכיר" אינו משמט, ואם עשאו מלווה הרי זה משמט. ובביאור הטעם ש'הקפת החנות' ו'שכר שכיר' אינם משמטים, נאמרו בזה שני דרכים. דרך ראשונה - [שהיא דעת רוב הראשונים, עי' תוס' גיטין יח ע"א ד"ה מאימתי, תוס' כתובות נה ע"א ד"ה ולשביעית, ובראשונים כתובות שם, עי' רמב"ן וריטב"א שם, ובמאירי גיטין לז] שרק הלוואה משמטת, אבל חוב שחייב על מכר או שכר עבודה, או בכל דרך אחרת - אינו נשמט. דרך שניה - שיטת הרמב"ם לפי ביאור הבית יוסף (חו"מ סי' סז) והכסף משנה (פרק ט מהלכות שמיטה ויובל ה"יא) וכן הוא להלכה בסמ"ע (סי' סז ס"ק כו) ובשו"ע הרב (הל' הלוואה סעיף לט), דאין הכוונה שרק חוב שנוצר על ידי הלוואה משמט, אלא כל חוב משמט, ואף אם נוצר על ידי מכירה או עבודה או בכל דרך אחרת, אלא הטעם ש"הקפת החנות" ו"שכר שכיר" אינן משמטין הוא משום דבזמנם הרגילות הייתה שקונים בחנות בהקפה למשך זמן ארוך, ורק כשמצטבר סכום גדול ביותר, אז היו משלמים, ואם כן בסיום שנת השביעית, עדיין אינו חוב העומד לגביה, ולכן אינו משמט, וכן לעניין "שכר שכיר", הרגילות הייתה שלא היו משלמים מיד אלא רק לאחר שהצטבר סכום גדול ובסיום שנת השמיטה עדיין אינו חוב העומד לגביה. ויש נפקא מינה מעשית בין שני הטעמים הנ"ל, דבזמנינו שבדרך כלל מקובל לשלם לאחר זמן קצר וכגון משכורת חודשית שמשולמת לעובד, דלדעת רוב הראשונים אינה משמטת, כיון שאין זה חוב מחמת "הלוואה", ואילו לדעת הרמב"ם זה כן משמט. וכן "הקפת החנות" בזמנינו שמקובל לשלם פעם בחודש, דלדעת רוב הראשונים אינו משמט (אם לא היה זקיפה במלווה) דהרי זה נכלל בגדר "הקפת חנות", אולם לדעת הרמב"ם משמט כיון ש"הקפת חנות" הנאמר במשנה הוא רק באופן שבזמן סיום שנת השמיטה החוב אינו עומד לגביה. אמנם גם באופן של "הקפת החנות", אם היה "זקיפה במלוה" החוב נשמט [וזו כוונת המשנה הנ"ל "ואם עשאו במלווה משמט"]. ומהו "זקיפה במלוה" מצינו בזה שיטות רבות ונפרט מקצתם: שיטת הרא"ש (מסכת גיטין פ"ז סי' יז), שזהו קביעת זמן לפרעון החוב לפני ראש השנה, ושיטת המרדכי (מסכת שבועות דך ח' מדפי המרדכי) אם כתב את סיכום של כל החוב ביחד. (אזמרה לשמך דיני שביעית).