נסיון בהליכה למקום פריצות

שלום רב 

אשריך שאתה נלחם ומתגבר, ולא מתייאש. 

חשוב ומועיל לזכור שני דברים.

א. התאוה היא כשתיית מים מלוחים, אין בכשלון רוויה, אלא להיפך, החטא מגביר את התאוה עוד ועוד. ואמרו חז"ל בענין זה (סוכה נב:)  משביעו רעב ומרעיבו שבע. ו

ב. על כל שניה ורגע שאתה מתגבר ולא הולך, אתה זוכה בשכר אדיר. שהרי טובה אחת בצער ממאה שלא בצער , וכל שלב של צער הוא בפני עצמו, שהרי ברור שאין דרגה אחת של צער, אלא אלפי דרגות זו קשה מזו, ועל כל אחת נאמר ששווה כמאה שלא בצער. . כך שאתה מרויח בכל רגע אלפי אלפים של מצוות בהתגברות.

ג. הצורה הנכונה היא לא להתמודד מול הנסיון אלא לברוח מהנסיון, כיוסף הצדיק שנאמר בו 'וינס ויצא החוצה'.  הבריחה יכולה להיות ע"י התרחקות ממקום שיכול להכשל, ויכולה להיות ע"י לפנות את דעתו מהמחשבה לחטא, למחשבה אחרת. 

והבריחה הטובה ביותר, היא לשקוע בדברי תורה בעיון ועמל. וכך היצר בורח ומתבטל, וכמו שכ' הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה כב כא) יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו בחכמה שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה,

אבות דר"נ . "טוב דבר אחד בצער ממאה פעמים שלא בצער"

רמב"ם (הלכות איסורי ביאה כב כא).