ברכת שהחיינו ביום שני

מה הדין מי שלא עשה קנין ללולב לבנו ביום הראשון ונזכר אחרי שבירך שהחיינו, אמנם היה ברור בגמירות דעת שהאבא מעונין להקנות אלא שלמעשה לא היה הקנין, ולכן הנענוע של היום הראשון לכאו' היה ללא שהחיינו, אלא שלקח מאדם אחר כדי לנענע בד' מינים שלו והקנה לו מתנה ע"מ להחזיר ובכן הוא נטל ודאי ד' מינים שלו ביום הראשון ללא ברכה יש כאן כמה שאלות 1.האם גמירות דעת להקנות, הוא שווה משהו 2. האם מה שלקח מתנה ע"מ להחזיר היה צריך לברך שהחיינו? 3. האם ביום השני צריך לברך שהחיינו ?

שלום וברכה 

1. מחלוקת. ופסק המשנ"ב שיש לחזור וליטול ללא ברכה .

2. כן. כיון שיוצא בזה ידי חובה. 

3. לא. כיון שיצא ידי חובה ביום הראשון בנטילת הלולב. 

1. משנ"ב סי' תרנב ס"ק ח. 

2-3. שו"ע או"ח סי' תרנט ס"ד