תוקע שחשב שאחד השומעים הוא גוי

בעל תוקע בר"ה שבשעת התקיעות היה מנקה בבית הכנסת והתוקע חשב שהומנקה גוי וחשב לעצמו קודם התקיעות על שלא עשנו כגויי הארצות שאנחנו מפתים בוראנו בתרועה והוא לא. וכיוון שלא להוציאו, ולבסוף התברר שהמנקה יהודי מסורתי וחשב לצאת בתקיעות האם המנקה יצא והאם הציבור יצאו

שלום רב 

במקרה כזה שהתכון במפורש שלא להוציא את אותו אדם, לא יצא השומע ידי חובה. 

שאר הציבור יצאו ידי חובה, ומה שאמרו שחזן שמכוין שלא להוציא אחד ידי חובה, כל התפללים לא יצאו, זה רק כשעושה כך מחמת שנאה לאותו אדם. ולא כמו כאן שחשב שהוא גוי. 

שו"ע או"ח תקפט ס"ח

משנה ברורה סי' נג ס"ק נז.