הנתינה

מנהג ישראל לתת בחודש אדר זכר למחצית השקל (ויזהר שלא לומר 'מעות אלו למחצית השקל').

זמנה
מנהג הספרדים לתת 'זכר למחצית השקל מראש חודש אדר, ומנהג האשכנזים לתת לפני מנחה של תענית אסתר, ויש נוהגים לתת לאחר מנחה קודם קריאת המגילה. ומי שלא נתן לפני פורים, יכול לתת עד סוף חודש אדר. ניתן לתרום את מעות מחצית השקל בכל זמן, והם יהיו כפקדון בידי הגבאים, עד היום הרצוי.

שכח לתת בתענית אסתר
שכח לתת בתענית אסתר יתן בבוקר קודם קריאת המגילה, לא נתן בפורים יתן עד סוף חודש אדר.

כמה נותנים
נוהגים לתת ג' מטבעות של חצי שקל, וכך נוהגים רוב בני אשכנז. ויש מהדרין לתת גם ג' מטבעות של חצאי דולר ישן (שיש בו כסף טהור), וקונים אותם מקופת בית הכנסת, ונותנים אותם חזרה. אולם כיון שאין מטבע זה יוצא בהוצאה בארץ ישראל, יש לתת גם ג' מטבעות של חצאי שקלים. ויש נוהגים לתת שווי של מחצית השקל של תורה, שהוא שווי של 9.6 גרם כסף, וכן מנהג רוב בני עדות המזרח. ואף הנוהגים שיעור זה, לילדים די בנתינת שלשה חצאי שקלים.  (ערך הכסף הטהור משתנה כל הזמן, ויש המחשבים זאת בתוספת מע"מ  ויש שלא).

קטן
קטן פחות מבן י"ג פטור, אך המנהג לתת אף בעד בניו הקטנים, ואף לעוברים. רבים נוהגים לתת גם עבור נשים ובנות.

קטן שנתנו עבורו פעם אחת
קטן שאביו נתן עבורו מחצית השקל פעם אחת חייב לתת עבורו גם בשנים הבאות.

בנשים ובנות
נשים ובנות שנתנו עבורן מחצית השקל, יש להסתפק אם ניתן להפסיק לתת. ולכאורה נראה שבאופן שאין חשש של נדרי צדקה (כגון שמסר מודעה בערב ראש השנה, או שלא היתה דעתו לנהוג כן לעולם, ולא נהג בזה ג' פעמים), אפשר להפסיק.

מה יעשה בכסף
מחצית השקל יש לתת לעניים (או לצרכי בית הכנסת).

כספי מעשרות
אי אפשר לתת מחצית השקל מכספי מעשר.