שלוחה 71 דיני שכירות מגוים ומומרים לענין עירוב
דיני שכירות מגוים ומומרים לענין עירוב
כאמור בשלוחה 70 כל מה שמועיל לעשות עירוב חצרות ולזכות פת לכולם הוא רק אם כולם שומרי תורה ומצוות, אבל אם יש שם גוים או יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות אינו מועיל, וצריך לשכור מהם את רשותם.
אופן השכירות מהם – ייתן שקל לבעל הדירה ויאמר לו שבשקל זה הוא שוכר את הרשות שלו לעשרים שנה מהיום עבור כל מי שהשכירות מועילה לו או שתועיל לו בעתיד.
את השכירות ניתן לעשות בין קודם תיקון המחיצות ובין לאחר תיקון המחיצות. אם לא מברכים על עירוב החצרות – אזי אין הבדל אם ישכור מהם לפני עירוב החצרות או לאחריו.
לא צריך לשכור מבעל הבית בעצמו אלא מספיק לשכור אף מ'שכירו ולקיטו' דהיינו מפועל שעובד בביתו או ממישהו ששאל מהגוי רשות להשתמש בביתו (כגון להניח איזה חפץ), ועי"ז יש אפשרות לשכור מאחד מהשכנים ע"י שאותו שכן יבקש משכנו הגוי או משכנו שאינו שומר תומ"צ שישמור לו על מפתח ביתו, ובכך השכן בעל המפתח נהיה 'שכירו ולקיטו' של הגוי, ובכך יכול להשכיר לכל השכנים.
בעירוב שכונתי לא סומכים על שכירות מהמשטרה אלא שוכרים מכל דירה שיש בה גוי. השכירות שעשו מחברת החשמל מועילה מדין 'שכירו ולקיטו', ובתנאי שהמונה נמצא באותו קומה שגר בה הגוי. ואף במומר יש להקל בזה מדין 'שכירו ולקיטו'.