שלוחה 63 דיני הפרשת חלה

דיני הפרשת חלה

המנהג הנפוץ הוא להפריש חלה ללא ברכה מכמות בצק שעשויה מ- 1.200 קילו קמח, ויש הנוהגים להפריש מ- 1.100 קילו. בקמח חיטה מלא ובקמח כוסמין יש להפריש ללא ברכה מ- 1.100 קילו.

מפרישים חלה בברכה משיעור 2.250 קילו, ויש נוהגים לברך על 1.700 קילו, וכן נוהגים רבים מבני ספרד, אך מי שאין לו מנהג יפריש חלה ללא ברכה עד 2.250 קילו, ומשיעור זה יפריש בברכה.

אופן ההפרשה – מן הדין אין שיעור להפרשת חלה ודי בכלשהוא, אבל נהגו בני אשכנז שכאשר מפרישים חלה בברכה מורידים חתיכה שיש בה כזית (- שהוא כקופסת גפרורים).

מצוה להפריש חלה בעודו בצק (בין תפח ובין לא תפח). אם שכח להפריש בעודו בצק, יפריש לאחר האפייה, ולכתחילה יכוון אף על מה שבלוע בתנור.

יש להפריש חלה מן המוקף ולכן המפריש מכמות החייבת בברכה – ייקח חתיכה מהבצק או מהמאפה ויניחה קרוב לשאר הבצק (וייזהר שלא יגע) ויברך 'אקב"ו להפריש חלה', וי"א 'להפריש חלה תרומה' וי"א 'להפריש חלה מן העיסה', ואז יאמר על החתיכה שחתך 'הרי זו חלה'.

המפריש מכמות שאינה חייבת בברכה – ייקח חתיכה ויאמר 'הרי זו חלה'.

את חתיכה החלה שהפריש ישרוף באופן הבא – יוריד את החצובות עליהם מניחים את הסירים וישרוף את החתיכה על גבי המבערים מהם יוצא האש עד שתהיה אפר, או שיכסה את חצובות הגז בנייר כסף ויניח עליהם את החתיכה, או יעטוף את חתיכה החלה בנייר כסף ויניח על החצובות המגולות.

נכון לשטוח את הבצק לפני השריפה עד שיהיה דק וכך כולו יישרף.

אין לשרוף את הפרשת החלה בתוך התנור, ואפשר להקל לעטוף את החתיכה בכמה שכבות נייר כסף, ולשרוף בתנור.

אם אינו יכול לשרוף את החלה שהפריש – יזרוק בתוך שקית לפח. ויש נוהגים במקרה זה שאף המפריש בברכה, יוריד חתיכה שאין בה כזית.

דיני צירוף בצקים ומאפים –

אם מכין כמה בצקים ואין בכל קערה שיעור הפרשת חלה, אינו חייב לצרף את הבצקים יחד בכדי שיתחייב בהפרשת חלה. אמנם, מאחר ויש אופנים בהם הבצקים מצטרפים מאליהם, כגון שמכניסם למקרר או למקפיא או לרכב או לארון אחד, ואז הבצקים מצטרפים ומתחייבים בהפרשת חלה, לפיכך נכון לצרף את הבצקים או את המאפים שמכין ולהפריש מהם חלה.

להלן יתבארו אופנים לצירוף בצקים ומאפים.

א) אם אין בקערה אחת שיעור בצק המצריך הפרשת חלה, ורק ע"י צירוף שתי קערות יהיה שיעור, אזי אפשר לצרפן או ע"י נשיכה (שפירושו הדבקת בצק לבצק) או ע"י צירוף סל (כלומר שיכניס את שני הבצקים לתוך שקית אשפתון אחת או יכסה את הבצקים מלמעלה ומלמטה בסדין או מגבת). אם שני הבצקים המצורפים הם בשיעור הפרשת חלה בברכה, אזי יצרף, יברך ויפריש. ואם יש בהם רק שיעור הפרשה ללא ברכה, אז יפריש לאחר הצירוף ללא ברכה.

ב) שני בצקים שמקפידים שלא לערבם יחד, כגון שני סוגי בצק שונים, אינם מצטרפים ע"י צירוף להפרשת חלה בברכה (אף אם יש בהם שיעור גדול), אלא יצרף ויפריש חלה ללא ברכה.

ג) אף שבדר"כ מצוה להפריש בעודו בצק, מבלילה רכה (כגון עוגת טורט, בלינצ'ס וכדומה) יפריש לאחר האפייה. אם אין שיעור חלה בקערה אחת, יצרף לאחר האפייה ויפריש כנזכר בסע' א' וב'.

ד) שתי עיסות שבכל אחת מהן יש שיעור חלה, אפשר להפריש מעיסה אחת על השנייה, ואין צורך לצרפם בצירוף סל מכיון שבכל עיסה יש שיעור החייב בחלה, אך צריך להפריש מן המוקף, דהיינו שאם העיסות נמצאות בשני כלים צריך שהכלים יגעו זה בזה, ואם העיסות נמצאות על השולחן ולא בתוך כלי, מספיק שזה באותו חדר.

נאמרה הלכה שהעושה עיסה ע"מ לחלק – פטור מן החלה, ונחלקו הפוסקים בפירוש הלכה זו ויש בזה כמה שיטות, יש הסוברים שהכוונה למי שמחלק את הבצק (בשיעור המחייב הפרשה) לכמה אנשים שפטור מההפרשה, ויש הסוברים שהכוונה למי שמכין בצק על דעת לאפות חלק ממנו היום וחלק ממנו ביום אחר, ויש הסוברים שהכוונה למי שמכין בצק על דעת לחלקו ל-2 סוגי מאפים, כגון חלה ועוגה. להלכה – חוששים לכל הפירושים, ובכל האופנים הנ"ל מפרישים חלה ללא ברכה. אמנם אם מכין שיעור גדול של בצק, ובתוכו יש 2.250 קילו (או לנוהגים 1.700 קילו), ושיעור זה נועד לאדם אחד שאופה משיעור זה סוג מאפה אחד ביום אחד, אף ששאר הבצק מיועד לחלוקה לאנשים או למיני מאפה שונים או לימים שונים, אעפ"כ יפריש חלה בברכה.

מכוח הלכה זו נובעים הדינים דלהלן:

א) מי שמכין בצק ודעתו לחלק לאנשים שונים מפריש חלה ללא ברכה, אבל אם הוא בעל מאפיה מפריש חלה עם ברכה.

ב) מי שעושה בצק על דעת לאפות חלקו לעוגות וחלקו לחלות, מפריש חלה ללא ברכה. כמו כן אפי' אם דעתו להכין סוג מאפה אחד אך בטעמים שונים (כגון בצק מתוק ובצק מלוח), או להכין מאפים עם מרכיבים שונים יפריש ללא ברכה.

ג) מי שעושה בצק על דעת לאפות חלקו ביום אחד וחלקו ביום אחר, יפריש חלה ללא ברכה.

ד) כדי להפריש חלה בברכה צריך לקחת כמות המחייבת הפרשת חלה עם ברכה על דעת לאפות ממנה סוג מאפה אחד ולא לחלקו לאנשים אחרים ולאפות כולה באותו היום. וכגון לפי המנהג הנפוץ שמברכים על שני קילו ורבע קמח, אז אפשר לעשות הפרשת חלה משלושה קילו קמח בצק, ובשלושת רבעי הקילו הנותרים יעשה מה שירצה, לחלקו לאחרים או לאפות ביום אחר או לעשות משהו אחר.

דינים נוספים בהפרשת חלה –

אם שכח להפריש ונזכר לאחר שאפה חלק מהבצק, אזי אם באחת הקערות היה שיעור חלה בברכה, אפשר להפריש מהבצק על האפוי או להיפך שיעור חלה ובלבד שיהא מן המוקף (דהיינו שאם העיסות נמצאות בשני כלים צריך שהכלים יגעו זה בזה, ואם העיסות נמצאות על השולחן ולא בתוך כלי, מספיק שזה באותו חדר) ואין צריך לעשות צירוף סל. אם זה בשתי קערות שונות ואין באף קערה שיעור חלה בברכה, אזי הבצק אינו מצטרף עם האפוי להפרשת חלה, ולכן יאפו את הכל ויצרפו לאחר האפייה ויפרישו.

אם ההפרשת חלה התערבה לו בבצק אחר (ואין נגדו מאה ואחד) או שטעה בכמויות ההפרשה של תרומות ומעשרות (ועדיין לא אכל), אזי יתיר את ההפרשה באותו אופן שמתירים נדר והתבאר בשלוחה 61