שלוחה 55 דיני הניעור בלילה

דיני הניעור בלילה

צריך ליטול ידיו אחר עלות השחר השני (שהוא 72 דק' קודם הנץ, והוא העיקר לכל דיני עלות השחר, שלאחריו אסור לאכול כל דבר, וכן מחצי שעה קודם זמן זה אסור ללכת לישון אא"כ אם יישאר ער לא יכוון בתפילה כדבעי, שאז ילך לישון וימנה שומר שודאי יצליח להעירו לזמן קר"ש ותפילה). אמנם אין צריך למהר ליטול ידיו.

בן אשכנז הלומד בלילה והגיע זמן עלות השחר, יכול להמשיך בלימודו עד שיהיה מי שיוציא אותו בברכות התורה, או עד שיתפלל ויצא ידי חובה ב'אהבה רבה'.

ישנם מברכות השחר שהניעור בלילה אינו יכול לברכם, ואלו הן:

בן אשכנז אינו יכול לברך ברכת 'אלוקי נשמה' (ואם אין אחר שיוציאנו, יכוון בברכת 'מחיה המתים' בתפילת י"ח לפוטרה), וכן אינו מברך ברכות התורה (ואם אין אחר שיוציאנו, יכוון ב'אהבה רבה' שלפני קר"ש לפוטרם), וכן אינו מברך 'המעביר שינה' (ואם אין אחר שיוציאנו, לא יברך). ברכת 'על נטילת ידיים' יברך לאחר שעשה צרכיו וייגע במקום מטונף של צואה או מי רגליים או שייגע במקומות המכוסים, לאחמ"כ יטול ידיו, יברך ענט"י ו'אשר יצר'. שאר ברכות השחר יברך כרגיל.

בן ספרד מברך את כל הברכות כרגיל, חוץ מברכת 'על נטילת ידיים' שאינו מברך (ואם אין אחר שיוציאנו, לא יברך).

לפי האמור בן אשכנז ובן עדות המזרח שהיו ערים בלילה והזדמנו בבוקר למקום אחד, יכולים לצאת בכל ברכות השחר ע"י שכל אחד יוציא את חברו בברכות שאינו יכול לברך לשיטתו. מי שהיה לבוש כל הלילה בציציתו אינו יברך בבוקר על הציצית, אלא אם יש לו טלית גדול יפטור את הציצית בטלית הגדול, ואם אין לו אזי או שיצא מברכה של אדם אחר (ואחר הברכה ימשמש בציציותיו) או שיחליף ציצית ויברך על הציצית האחרת.