שלוחה 49 דיני צליית כבד

דיני צליית כבד

סדר צליית כבד:

שוטפים את הכבד, אח"כ מפזרים עליו מלח – עדיף גס אך אם אין גס אפשר גם דק. מיד לאחר פיזור המלח ובלי שיהוי כלל, יניח את הכבדים על רשת שעל גבי האש. לאחר הצלייה, נהגו האשכנזים לשטוף את הכבד ויש מחמירים לשוטפו ג' פעמים. אם לא שטף קודם הצלייה וכן אם לא פיזר מלח, בדיעבד אין זה מעכב (ויש מבני ספרד, שאף לכתחילה לא שוטפים קודם הצלייה ולא מפזרים מלח).

שיעור הצלייה

מעיקר הדין די לצלות את הכבד עד שיהיה ראוי לאכילה בשעת הדחק, והוא כשיעור חצי צלייתו, וכן נהגו בני עדות המזרח, אך האשכנזים נהגו להחמיר לצלותו עד שיתייבש לגמרי.

נקודות חשובות

יש מחמירים קודם הצלייה לעשות בכבד חיתוך שתי וערב כעין הסימן פלוס, ובשעת הצלייה הצד החתוך יהיה כלפי מטה.

יש לצלות את הכבד על רשת דווקא.

ניתן לצלות אף על מנגל חשמלי ובתנאי שלא יהיו הרבה מים בתחתית המכשיר.

אם רוצים לשפר את טעם הכבד, ניתן לצלותו שוב לאחר השטיפה האחרונה.

בני אשכנז יקפידו לייחד סכין ומזלג שישמשו לצליית כבד בלבד.

כבד שנצלה לאחר ג' ימים מהשחיטה

אם צולים את הכבד לאחר ג' ימים מהשחיטה – דהיינו 72 שעות – יש דין מיוחד שאין לבשלו לאחר הצלייה, ואף חימום במיקרוגל או על גבי פלטה חשמלית דינם כבישול לעניין זה.הרוצה לחממו בתוך מים, יכול לעשות זאת בכלי שני. עבר וחיממו בדרך האסורה – הכבד מותר באכילה. הקפאת כבד בין השחיטה לצלייה מקפיאה את הזמן. ולכן, כבד שהוקפא לאחר 24 שעות מהצלייה, ימשיכו למנות 48 שעות נוספות רק מעת שיופשר.