שלוחה 46 סדר הפרשת תרומות ומעשרות בברכה – לשנת תשפ"ה

סדר הפרשת תרומות ומעשרות בברכה – לשנת תשפ"ה

מי שיש ברשותו פירות וירקות הטעונים הפרשת תרומות ומעשרות בברכה [טבל ודאי], עליו להפריש תרומה גדולה ותרומת מעשר, ובנוסף צריך להפריש או מעשר שני או מעשר עני – תלוי בשנים.

הפרשת תרומה גדולה ותרומת מעשר נעשית ע"י הורדת מעט יותר ממאית, דהיינו קצת יותר מאחוז אחד מכלל הפירות. אחר שיאמר את נוסח ההפרשה (שיובא לקמן), יש לשים כמות זו בתוך שקית ולהשליך לפח.

[בנוסף יש לקרוא שם 'מעשר ראשון' על עשירית מהפירות, אך המנהג הנפוץ הוא שלא מפרישים אותם בפועל ליתנם ללוי, אלא די לומר את נוסח ההפרשה שיובא לקמן].

כאמור, יש להפריש מעשר נוסף, מעשר זה משתנה לפי שנת גידול הירק או הפרי, וכמו שיתבאר בשלוחה הבאה.

אם אינו יודע מתי גדלו הפירות והירקות שברשותו, יפריש מספק גם מעשר שני [ללא ברכה השנייה "על פדיון מעשר שני"] וגם מעשר עני [אך אין צריך לתתו לעני ודי באמירת הנוסח דלקמן].

שלבי ההפרשה למעשה

[א] הורדת קצת יותר מאחוז אחד מכלל הפירות והירקות.

[ב] (אם צריך מעשר שני, או בפירות שצריך רבעי): ייחוד מטבע לחילול מעשר שני ורבעי (כמבואר בשלוחה 3).

[ג] אמירת הברכה ונוסח ההפרשה. לכתחילה יש לומר את הנוסח הארוך, והוא:

יברך בשם ומלכות "ברוך אתה וכו' אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להפריש תרומות ומעשרות".

ויאמר בזו הלשון: "היותר מאחד ממאה שיש כאן, הרי הוא תרומה גדולה בצד צפונו [כל מין על מינו, כל חיוב על חיובו]. אותו אחד ממאה שיש כאן ועוד תשעה חלקים כמותו בצד צפונו של הפירות, הרי הוא מעשר ראשון [כל מין על מינו, כל חיוב על חיובו]. אותו אחד ממאה שיש כאן שעשיתיו מעשר ראשון עשוי תרומת מעשר [כל מין על מינו, כל חיוב על חיובו]. ומה שמופרש לשם חלה יהא חלה [כל חיוב על חיובו], ומעשר שני בדרום הפירות החייבים במעשר שני [כל מין על מינו, כל חיוב על חיובו], ומעשר עני בדרום הפירות החייבים במעשר עני [כל מין על מינו, כל חיוב על חיובו]".

ואם מפריש מעשר שני מוודאי יברך בשם ומלכות "ברוך אתה וכו' אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על פדיון מעשר שני".

ובכל מקרה (בין אם הפריש מוודאי ובין אם הפריש מספק) יאמר בזו הלשון: "מחולל כל המעשר שני שכאן כל דרגת חיוב בפני עצמה הוא וחומשו על פרוטה ורביע במטבע שיחדתיה לחילול מעשר שני ורבעי, ואם יש שאין בו שווה פרוטה יהא מחולל הוא וחומשו בשוויו במטבע שיחדתיה לחילול מעשר שני ורבעי.

אם יש כאן רבעי יהא מחולל כל דרגת חיוב בפני עצמה על פרוטה במטבע שיחדתיה לחילול מעשר שני ורבעי, ואם יש כאן שאין בו שווה פרוטה יהא מחולל בשוויו במטבע שיחדתיה לחילול מעשר שני ורבעי".

לאחר אמירת הברכה והנוסח, יש לקחת את היותר מאחוז ולהשליכו לאשפה עטוף בשקית. אם הפריש גם מעשר שני או רבעי – יבער את המטבע לכשיתאפשר ע"י פסילתו משימוש [כגון לעקמו ע"י שני פליירים], ולכל המאוחר יש לבערו עד ערב פסח של שנת תשפ"ו. אם לא מבערו לאלתר, נכון שיסמן ע"י מדבקה וכד' שמטבע זה טעון ביעור.

חיוב המעשר בשנת תשפ"ה

כל הירקות שנקטפו לאחר ראש השנה של שנת תשפ"ה חייבים בהפרשת מעשר עני (דיני הפרשת מעשר עני התבארו בשלוחה 4). אך מירקות שנקטפו לפני זמן זה, יש להפריש מעשר שני (דיני הפרשת מעשר שני, התבארו בשלוחה 3). פירות שחנטו לפני ט"ו בשבט תשפ"ה, יש להפריש מהם מעשר שני (כמבואר בשלוחה 3), ופירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט תשפ"ה, יש להפריש מהם מעשר עני (כמבואר בשלוחה 4). פירות הדר שנקטפו לאחר ט"ו בשבט תשפ"ה, יש להפריש מהם מספק גם מעשר שני [ללא הברכה השנייה 'פדיון מעשר שני'] וגם מעשר עני [וצריך ליתנו לעני, כמבואר בשלוחה 4]. אם אינו יודע מתי גדלו ונקטפו הפירות והירקות שברשותו, יפריש מספק גם מעשר שני [ללא ברכה השנייה 'על פדיון מעשר שני'] וגם מעשר עני [אך אין צריך לתתו לעני, אלא די באמירת הנוסח המובא בשלוחה 1].

דיני הפרשת מעשר שני

הפרשת מעשר שני וחילולו נעשים ע"י אמירת נוסח ההפרשה (כמבואר בשלוחה 1). המטבע הנצרך תלוי בשווי כלל הפירות אותם הוא מעשר: אם שווים של כל הפירות אותם הוא מעשר הינו פחות משקל, אזי צריך מטבע מיוחד הנקרא 'פרוטה חמורה'. אך אם שווים של הפירות הינו יותר משקל, אזי יכול לחלל על כל מטבע ששווה פרוטה [כגון מטבע של חצי שקל], ויזהר שמטבע זה לא יתערב במטבעות אחרים. והאזן לסוף שלוחה 1 שם יתבאר כיצד יש לנהוג במטבע זה.

דיני הפרשת מעשר עני

אם המעשר המגיע לעני אינו כמות חשובה [כגון פחות מפרי אחד], העניים מוחלים על זה ודי באמירת הנוסח והמעשר מותר באכילה. אך אם המעשר עני הוא כמות חשובה אזי יש לתתו לעני, ומאחר וקשה לתתו לעני [מפני שצריך לתת לו עשירית בדיוק], לכן יעשה באופן הנ"ל:

יאמר את הנוסח כרגיל (כמבואר בשלוחה 1), ולאחר אמירת הנוסח ייתן לעני את כל הפירות [ויכול לתת לאדם אחר ע"מ שיזכה עבור עני מסוים, ויודיע לעני על כך] ויאמר לו 'המעשר עני המעורב בפירות והירקות הללו נתון לך' והעני [או הזוכה עבורו] יגביה את כל הפירות בגובה 30 ס"מ, וייקח עשרה אחוזים מתוך כל הכמות [ואין צריך לקחת עשרה אחוזים בדיוק אלא יכול לקחת עשרה אחוזים משוער, ואם העני רוצה – יכול למחול לבעלים על כל המעשר].

[מי שבמהלך השנה יצטרך לתת עוד כמה פעמים מעשר עני, ייתן כנ"ל ג' פעמים לאותו עני, ולאחמ"כ אין צריך שהעני יגביה בכל פעם את הפירות עצמם, אלא די שייתן לעני [אחת לתקופה] את שווים הכספי של עשרה אחוז מהפירות שהפריש בכל הזמן שעבר. (ואם רוצה לתת לעני מראש את הכסף, אזי לאחר שנתן לאותו עני ג' פעמים כנ"ל, ישער את סכום המעשר עני שיצטרך להפריש במהלך השנה וילווהו לעני, ובכל פעם שיפריש ייחשב שהעני פורע הלוואה זו)].

מיהו עני – אדם שחי בצורה מינימאלית, והוצאותיו בחודש הם יותר מהכנסותיו [ובכל כולל יש אברכים רבים הנחשבים כעניים].

סדר הפרשת תרו"מ בברכה בשבת

אם יש ברשותו טבל ודאי ורוצה לעשרו בשבת – יפריש בשבת, ויגיד בשבת את הנוסח הארוך האמור בשלוחה 1, ובערב שבת יאמר את נוסח התנאי הארוך, וז"ל:

"היותר מאחד ממאה ממה שאני עתיד להפריש בשבת יהיה תרומה גדולה בצד צפונו. אותו אחד ממאה הנשאר, ועוד תשעה חלקים כמותו בצד צפונם של הפירות יהיו מעשר ראשון.

אותו אחד ממאה שהתניתי שיהא מעשר ראשון יהא תרומת מעשר, ומעשר עני יהא בדרומם של הפירות.

ואם צריך מעשר שני יהא מעשר שני בדרומם, ויהא מחולל הוא וחומשו על פרוטה במטבע שיחדתי לחילול מעשר שני ורבעי. אם אין בו שווה פרוטה יהא מחולל הוא וחומשו בשוויו במטבע זה. אם יש בפירות רבעי יהא הוא וחומשו מחולל על פרוטה במטבע זה".