שלוחה 45 סדר הפרשת תרומות ומעשרות ללא ברכה לשנת תשפ"ה

סדר הפרשת תרומות ומעשרות ללא ברכה לשנת תשפ"ה

מי שיש ברשותו פירות וירקות הטעונים הפרשת תרומות ומעשרות מספק [כגון שקנה אותם בשוק], עליו להפריש תרומה גדולה ותרומת מעשר, ובנוסף צריך להפריש או מעשר שני או מעשר עני (תלוי בשנים).

הפרשת תרומה גדולה ותרומת מעשר נעשית ע"י הורדת מעט יותר ממאית, דהיינו קצת יותר מאחוז אחד מכלל הפירות. אחר שיאמר את נוסח ההפרשה (שיובא בשלוחה הבאה), יש לשים כמות זו בתוך שקית ולהשליך לפח.

[בנוסף יש לקרוא שם 'מעשר ראשון' על עשירית מהפירות, אך אין מפרישים אותם בפועל ליתנם ללוי, אלא די לומר את נוסח ההפרשה שיובא בשלוחה הבאה].

כאמור, יש להפריש מעשר נוסף, מעשר זה משתנה לפי שנת גידול הירק או הפרי.

שנת תשפ"ד היא שנת מעשר שני, ושנת תשפ"ה היא שנת מעשר עני.

ולפיכך, כל הירקות שנקטפו לאחר ראש השנה תשפ"ה (שהם כל הירקות הטריים כגון עגבניות, מלפפונים וכד'), מפרישים מהם מעשר עני בלבד, ולכן לא צריך לעשות חילול על מטבע [וכן, לא צריך לתת לעני את המעשר, אלא מספיק לומר את נוסח ההפרשה, ודי בכך]. אך ירקות שיש חשש שנקטפו לפני ראש השנה תשפ"ה (כגון שום, בצל, תפוח אדמה, גזר וכד'), יש להפריש מהם גם מעשר שני ולחללו על מטבע (ולקמן יתבאר כיצד).

כמו כן, כל פירות החורף, כיון שחנטו לפני ט"ו בשבט תשפ"ה, יש להפריש מהם מעשר שני, ולחללו על מטבע (כדלקמן). אך פירות הקיץ המצויים בשוק בקיץ תשפ"ה, כיון שחנטו לאחר ט"ו בשבט, יש להפריש מהם מעשר עני בלבד, ואע"פ שלא צריך להפריש מהם מעשר שני, עדיין יש לחלל על מטבע, מאחר ויש חשש רבעי.

אם אינו יודע מתי גדלו הפירות והירקות שברשותו [כגון קופסאות שימורים, ירקות קפואים וכד', וכן שסק ואפרסק המצויים בסוף החורף ותחילת הקיץ, שמצוי שנחנטו לאחר ט"ו בשבט], יפריש מספק גם מעשר שני וגם מעשר עני [אך לא צריך לתת לעני את המעשר, אלא מספיק לומר את נוסח ההפרשה המובא בשלוחה הבאה].

הפרשת מעשר שני וחילולו נעשים ע"י אמירת נוסח ההפרשה (המובא בשלוחה הבאה). המטבע הנצרך תלוי בשווי כלל הפירות אותם הוא מעשר: אם שווים של כל הפירות אותם הוא מעשר הינו פחות משקל, אזי צריך מטבע מיוחד הנקרא 'פרוטה חמורה'. אך אם שווים של הפירות הינו יותר משקל, אזי יכול לחלל על כל מטבע ששווה פרוטה [כגון מטבע של חצי שקל], ויזהר שמטבע זה לא יתערב במטבעות אחרים.

שלבי ההפרשה למעשה, ונוסח ההפרשה הקצר

[א] הורדת קצת יותר מאחוז אחד מכלל הפירות והירקות.

[ב] (אם צריך מעשר שני, או בפירות שצריך רבעי): ייחוד מטבע לחילול מעשר שני ורבעי (כמבואר בסוף השלוחה הקודמת).

[ג] אמירת נוסח ההפרשה. מעיקר הדין מספיק לומר את הנוסח הקצר, ויש שמחמירים לומר את הנוסח הארוך (המובא בשלוחה 48 ).

הנוסח הקצר לימות השבוע הוא: "כל הפרשות תרומות ומעשרות וחילול מעשר שני ורבעי יחולו כדת כנוסח האמור בקו בית ההוראה של הרב פריד".

לאחר אמירת הנוסח, יש לקחת את היותר מאחוז ולהשליכו לאשפה עטוף בשקית. אם הפריש גם מעשר שני או רבעי, יבער את המטבע לכשיתאפשר ע"י פסילתו משימוש [כגון לעקמו ע"י שני פליירים], ולכל המאוחר יש לבערו עד ערב פסח של שנת תשפ"ו. אם לא מבערו לאלתר, נכון שיסמן ע"י מדבקה וכד' שמטבע זה טעון ביעור.

אופן הפרשת תרומות ומעשרות בשבת

אסור להפריש תרומות ומעשרות בשבת, אך מותר להפריש בשבת בנוסח הרגיל אם עשה תנאי מערב שבת בנוסח דלהלן:

"כל הפרשות תרומות ומעשרות וחילול מעשר שני ורבעי שאפריש ואחלל בשבת, יחולו כדת כנוסח האמור בקו בית ההוראה של הרב פריד".