שלוחה 28 ברכת ברקים ורעמים

הלכות לימי בין הזמנים

על ראיית הברק מברכים "בא"ה אמ"ה עושה מעשה בראשית", ועל שמיעת הרעם מברכים "בא"ה אמ"ה שכוחו וגבורתו מלא עולם".
אם החליף ובירך על ברק "שכוחו וגבורתו…", או על רעם "עושה מעשה בראשית", יצא לכתחילה.
צריך לברך מיד כשרואה את הברק או ששומע את הרעם, ויכול לברך עד תוך כדי דיבור.
יכול לברך אף מבלי לנקות את ידיו. אך אם יודע שידיו מטונפות, לא יברך עד שינקם, אך יזהר שלא יעבור זמן תוכ"ד מראיית הברק או שמיעת הרעם עד שיתחיל לברך.
אם שמע רעם והתחיל לברך עליו 'שכוחו וגבורתו וכו', ותוך כדי דיבור משסיים לשמוע את הרעם ראה ברק, אינו מברך על הברק. ואפילו אם כבר סיים לברך על הרעם ואח"כ ראה ברק, אינו מברך עליו, משום שהברק נפטר בברכת הרעם.

וכן להיפך אם ראה ברק והתחיל לברך עליו 'עושה מעשה בראשית', ותוך כדי דיבור לראייתו שמע רעם, נפטר הרעם בברכת הברק.

אינו מברך על הברק או על הרעם אלא פעם אחת ליום, ויום הוא משעלה עמוד השחר השני, ויכול לברך פעם אחת קודם עלות השחר, ופעם שניה מיד לאחר עלות השחר. וזה נאמר דווקא באופן שלא נתפזרו העננים בינתיים, אך אם בינתיים נתפזרו העננים [כלומר שלא נשארו השמים מעוננים], מברך בכל פעם שרואה או שומע אחר שנתפזרו.
הישן בלילה שינת קבע על מיטתו וקם קודם עלות השחר, יכול לברך שנית על רעם וברק אף שהוא קודם עלות השחר.