הלכות ראש השנה. סליחות

זמן אמירתם

א. הזמן הראוי לאמירת הסליחות [כפי סדר העדיפות]:
1. אשמורה שלישית של הלילה קודם עלות השחר. [1]
2. אחרי עלות השחר ועד הנץ. [2]
3. מחצות הלילה ואילך. [3]
4. אחר הנץ החמה ועד חצות היום. [4]
5. בשעת הדחק מחצות היום ועד השקיעה. [5]
משקיעת החמה ועד חצות הלילה אין לומר סליחות. [6]

ביום הראשון
ב. אף מי שאינו משכים לאמירת הסליחות בלילה, רבים מקפידים ביום הראשון להשכים לאמירת הסליחות, מפני שאומרים 'בזעקתם בעוד ליל', ו'רצה עתירתם בעמדם בלילות'. [7]

אמירתם ביחידות
ג. איש או אישה האומרים סליחות ביחידות יכולים לומר את כל הסליחות, [8]  מלבד מה שאומרים בארמית כגון "מחי ומסי" "מרן די בשמיא" וכדומה, [9]  וכן לא יאמרו י"ג מידות, אלא אם כן יאמרום כקורא בתורה דהיינו בניגון ובטעמים. [10] כמו כן יאמרו תחנון בלי ליפול על פניהם, אך אם יש ספרים
בבית [מלבד סידורים] ניתן ליפול על פניהם. [11]

ברכות התורה אשר יצר ואלוקי נשמה
ד. קודם אמירת הסליחות [בבוקר] יש לברך 'ברכות התורה', [12] וכן ברכת 'אשר יצר' כיון שצריך להסמיך הברכה לעשיית צרכיו כשמכין עצמו לתפילה בבוקר, [13] וכן ברכת 'אלוקי נשמה' שיש להסמיכה לכתחילה לברכת 'אשר יצר'. [14]

על נטילת ידים
ה. לגבי ברכת 'על נטילת ידיים' - אם יצטרך לעשות צרכיו לאחר הסליחות - יאמרנה לאחר הסליחות. ואם לא יצטרך לנקביו לאחר הסליחות יאמר הברכה לפני הסליחות. [15]

הפסוקים שבין הסליחות
ו. הפסוקים המודפסים בין סליחה לסליחה הם עיקר הסליחות ועליהם מבוססת הסליחה הבאה אחריהם, ולכן יש לומר את הפסוקים ולא לדלגם. [16]

י"ג מידות
ז. יש לעמוד כשאומרים 'א-ל ארך אפים וכו'', 'א-ל מלך יושב וכו'', י"ג מידות ווידוי. בשאר הסליחות טוב לעמוד אך אין חובה. [17]

הוידוי
ח. את הוידוי שבסדר הסליחות - יש אומרים שלושה פעמים (כמודפס), [18] אבל המנהג הנפוץ הוא כמנהג הגר"א לאומרו פעם אחת. [19]

'מחי ומסי׳
ט. 'מחי ומסי׳ וכל הדברים הנאמרים בארמית בסליחות שנתבאר לעיל שאין ליחיד לאומרם – כל שאומר סליחות בציבור, אף אם הציבור כבר סיים את אמירתם יכול היחיד לאומרם כל זמן שהציבור קיים. [20] אבל י"ג מידות שהוא דבר שבקדושה צריך לאומרם בעשרה.

[1] שולחן ערוך ורמ"א (סימן תקפא סעיף א) ומשנה ברורה (הקדמה).
[2] שכן לדעת הגר"א שמחשבין את היום מהנץ עד השקיעה, הרי שג' משמרות של הלילה הן עד הנץ, ועיין אלף למטה (סימן תקפא ס"ק יד).
[3] שהוא עת רצון, עיין מגן אברהם (סימן א ס"ק ד), ומחצית השקל (שם).
[4] שעיקר תקנת הסליחות היתה סמוך לתפילת השחר.
[5] שכל הימים הללו נקראו ימי רצון, עיין אלף למטה (סימן תקפא ס"ק כד).
[6] משנה ברורה (שם ס"ק יב).
[7] שלא יהא מחזי כשיקרא, מטה אפרים (סימן תקפא סעיף יא). ויש שלא הקפידו על כך, כיון שהאמירה מתייחסת אל כלל ישראל.
[8] משנה ברורה (סימן תקסה ס"ק יג) ודלא כדעת הרמ"א שם.
[9] משנה ברורה (סימן תקפא ס"ק ד).
[10] משנה ברורה (שם).
[11] רמ"א (סימן קלא סעיף ב) ועיין משנה ברורה (ס"ק יד).
[12] רמ"א (סימן מו סעיף ט) ומשנה ברורה (ס"ק כז).
[13] שכן צריך ליפנות לנקביו להכין עצמו לתפילה, ואם ימתין מלברך שמא יזדקק עוד הפעם ויכנס לספק ברכות לדעת השולחן ערוך (סימן ז סעיף ג), ועיין משנה ברורה (שם ס"ק ו).
[14] משנה ברורה (שם ס"ק יב).
[15] משנה ברורה (סימן ו ס"ק ט וס"ק יא, וסימן ד ס"ק ד).
[16] מחצית השקל (הקדמה לסימן סח על פי המגן אברהם שם).
[17] מטה אפרים (סימן תקפא סעיף יח).
[18] רמ"א (סימן תרב)
[19] באר היטב (סימן תרב ס"ק ב) בשם האר"י, ומעשה רב (אות קצו).
[20] שאין דינם להאמר בעשרה כדבר שבקדושה אלא בתוך ציבור עשרה.