הלכות חנוכה
תוכן
- איסור אכילה ומלאכה קודם ההדלקה
- מלאכה לאחר הדלקת נרות
- זמן ההדלקה
- הדלקת נר חנוכה ותפילת ערבית
- כמות השמן
- במה מדליקין
- סדר ההדלקה
- החייבים בהדלקה
- מקום הנחת הנרות
- שימוש באור הנרות
- סדר הנרות להדלקה
- הלכות הדלקת נרות לבחורי ישיבה למעשה
- דיני הדלקה לבחור ישיבה מבני ספרד
- בחור המתארח אצל קרובי משפחה שאינם הורים
- דיני הדלקת נרות למתארח אצל אחרים
- הדלקה במוצאי שבת לאורח
- מי שאינו בביתו בזמן ההדלקה
- שהיה בבית הארחה בחנוכה
- דיני שבת חנוכה
איסור אכילה ומלאכה קודם ההדלקה
זמן האיסור
א.
חצי שעה קודם שקיעת החמה [גם לנוהגים להדליק בצאה"כ] אסור לאכול ולעשות מלאכה,
[1]
אמנם אם התחיל קודם לחצי שעה, אין צריך להפסיק אף כשנכנס לתוך החצי שעה, אך כשמגיע זמן ההדלקה, יפסיק לאכול ולעשות מלאכה, וידליק הנרות.
[2]
אכילה האסורה
ב.
אכילה האסורה [בחצי שעה שקודם ההדלקה] היא פת ומזונות יותר משיעור כביצה, אך פחות משיעור כביצה מותר.
[3]
טעימה
ג.
טעימה מותרת ללא הגבלת שיעור, כגון אכילת פירות וירקות וחטיפים למיניהם שאינם ממיני דגן.
[4]
שתייה
ד.
שתיית כל סוגי המשקאות מותרת ללא הגבלת שיעור מלבד שתיית יין.
[5]
מלאכות האסורות
ה.
המלאכות האסורות קודם ההדלקה הן מלאכות שאפשר להמשך בהן או שיגרמו לטירדא.
[6]
מיהם האסורים
ו.
יש להסתפק האם הדברים האסורים קודם ההדלקה הם רק לבעל הבית המדליק נרות החנוכה, אבל היוצאים ידי חובה בהדלקת בעל הבית כגון אשתו ובנותיו [ובניו - למנהג בני ספרד שהבנים אינם מדליקים] - אינם אסורים באכילה ומלאכה קודם ההדלקה, כיון שבפועל אינם מדליקים, או שכיון שחובת ההדלקה מוטלת גם עליהם, אף שיוצאים ידי חובה בהדלקת בעל הבית, מכל מקום אסורים באכילה ומלאכה קודם ההדלקה. ולמעשה נראה שכשם שבמינוי שליח מותר המשלח באכילה,
[7]
כך גם הם מותרים, ואמנם כיון שיש לחלק שבני הבית לא מינוהו במפורש לכן יש להם להעמיד שומר ובכך מותרים באכילה.
מלאכה לאחר הדלקת נרות
איסור מלאכה
ז.
לאחר ההדלקה מותר לעשות מלאכה, אך נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה משעה שהדליקו בבית עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים.
[8]
המלאכות האסורות
ח.
המלאכות שנהגו הנשים להמנע מעשייתן אחר ההדלקה, אינן כמלאכות שאסור לעשות קודם הדלקת הנרות, שגדרן נתבאר לעיל סעיף ה'. ונחלקו הפוסקים אם המנהג הוא כמו המלאכות שנהגו בהן איסור בראש חודש שהן מלאכת כיבוס ותפירה בלבד,
[9]
או כמו גדרי מלאכה שנאסרה בחול המועד, ולהלכה נראה להקל ולאסור רק כיבוס ותפירה.
זמן ההדלקה
הזמן
ט.
בגמרא בשבת
[10]
מבואר שזמן ההדלקה הוא משתשקע החמה, ובביאור הדבר נשנו שלוש שיטות עיקריות בפוסקים. [א]. תחילת השקיעה [הרגע שבו יורדת השמש במערב מעבר לקו האופק ונעלמת מן העין].
[11]
[ב]. סוף שקיעה דהיינו צאת הכוכבים.
[12]
[ג]. תחילת 'שקיעה שנייה' שהיא רבע שעה לפני צאת הכוכבים,
[13]
ורבים שאין להם מנהג אבות בזה נהגו להדליק כרבע שעה לאחר השקיעה, ונאמרו בזה עוד הנהגות רבות למעשה.
פלג המנחה
י.
בשעת הדחק ניתן לסמוך על דעת הסוברים שאפשר להדליק בברכה מפלג המנחה, אך יזהר שיהיה בשמן שיעור שיוכל לדלוק בו עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים,
[14]
ולכתחילה נכון שיתפלל מנחה קודם ההדלקה.
הדלקת נר חנוכה ותפילת ערבית
תפילת ערבית
יא.
הנוהגים להדליק נרות חנוכה בצאת הכוכבים, לדעת המשנה ברורה יקדימו להדליק קודם צאת הכוכבים מעט, שעדיין לא הגיע זמן תפילת ערבית [ואין קפידא במה שמקדים קצת את הזמן קודם צאת הכוכבים אם לא מקדים הרבה],
[15]
ויש הנוהגים להתפלל ערבית תחילה ולאחר מכן להדליק נרות.
[16]
ואמנם גם לדעת המשנה ברורה כשהגיע זמן צאת הכוכבים ועדיין לא הדליק, צריך להתפלל ערבית תחילה ורק לאחר מכן להדליק נרות.
[17]
הכנת הנרות
יב.
אותם הנוהגים להדליק לאחר ערבית, יש להם להכין את הנרות קודם התפילה שיהיו מוכנים להדלקה תכף לאחר ערבית, כדי שלא תעבור חצי שעה מתחילת זמן ההדלקה המבואר בגמרא.
[18]
המתפלל במנין מאוחר
יג.
המתפלל ערבית במנין מאוחר, יכול אף לכתחילה להדליק את הנרות לפני תפילת ערבית, כיון שאין בזה דין "תדיר קודם" כיון שאין התדיר עתה לפנינו.
[19]
כמות השמן
שיעור השמן
יד.
צריך שיהיה בנרות שמן בשיעור שידלק חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, ואף הנוהג להדליק בשקיעת החמה צריך לשים שמן שידלק עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, ויש מהדרין לשים שמן בשיעור של כמה שעות עד שתכלה רגל מן השוק בזמנינו.
[20]
במה מדליקין
השמן להדלקה
טו.
כל השמנים כשרים להדלקת נרות חנוכה, אך מצוה מן המובחר להדליק בשמן זית שאורו זך וצלול, וגם שבו נעשה הנס, ומי שאין לו שמן זית, ידליק בשאר שמנים, ואם אין לו שאר שמנים, ידליק בנרות פרפין [הנרות המצויים בזמנינו], ואם אין לו ידליק בנרות שעווה.
[21]
הפתילות
טז.
כל הפתילות כשרות להדלקה, ומצוה מן המובחר להדליק בפתילות העשויות מצמר גפן או מחוטי פשתן.
[22]
פתיל צף
יז.
המדליק בפתיל צף המצופה שעווה ומונח בשמן, אין לומר שיש בזה חסרון בהידור - שמדליק בשעווה ולא בשמן, משום שציפוי השעווה כלה במהירות בשעה שמדליק והרי הוא כמו שמן [אמנם יש המהדרים להכין ולהדליק את הפתילה מבעוד יום לזמן קצר כדי שתכלה השעווה, ואז ידליק בשמן מיד בתחילת ההדלקה].
החלפת הפתילות
יח.
אין צורך להחליף את הפתילות בכל לילה, ואדרבה הן טובות יותר להדלקה כשהודלקו כבר. ויש נוהגים להחליפן משום שבכל לילה היה הנס מתחדש, וכן זכר למקדש שהיו מחליפים את הפתילות בכל לילה.
[23]
סדר ההדלקה
לפרסם הנס
יט.
קודם שידליק יכנס את בני ביתו יחד לפרסם הנס, וישמעו כולם את הברכות ויראו את ההדלקה.
[24]
נטילת ידיים
כ.
מעיקר הדין אין חובה ליטול ידים קודם הדלקת נרות חנוכה, אך יש אומרים שטוב שיטול ידיו.
אחיזת הנר
כא.
את הנר שעמו מדליקים את הנרות יש לאחוז ביד ימין ואין לברך עד שידליק אותו.
[25]
הברכה
כב.
בלילה הראשון מברך שלוש ברכות, ברכה ראשונה "להדליק נר של חנוכה". ויש אומרים "שלחנוכה" בתיבה אחת. ויש אומרים "להדליק נר חנוכה". וברכה שניה "שעשה ניסים לאבותינו", וברכה שלישית "שהחיינו".בשאר הימים מברך שתי ברכות, "להדליק", ו"שעשה ניסים".
[26]
זמן הברכה
כג.
יש לברך את כל הברכות קודם ההדלקה, ומיד לאחר שמסיים לברך יתחיל להדליק.
[27]
ימתין שתאחז האש בפתילה
כד.
בשעה שמדליק הנרות, ישהה ולא יסלק ידו מהפתילה עד שתאחז האש ברוב הפתילה היוצאת מהשמן.
[28]
אמירת 'הנרות הללו'
כה.
לאחר שסילק ידו מהנר הראשון יתחיל לומר תפילת 'הנרות הללו', ויש אומרים שלא יאמר 'הנרות הללו' עד לאחר שיסיים הדלקת כל הנרות, מחשש הפסק בין הברכה להדלקת כל הנרות.
[29]
נוסח 'הנרות הללו'
כו.
כתבו האחרונים
[30]
שבנוסח 'הנרות הללו' יש ל"ו תיבות (חוץ מהתיבות 'הנרות הללו', המופיעות שתי פעמים ואינן נכללות במנין), ולפי זה הנוסח הוא כדלהלן:
[ולא כהנוסח הנדפס בסידורים]: "הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות, שעשית לאבותינו על ידי כהניך הקדושים, וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קדש, ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותן בלבד כדי להודות לשמך על נפלאותיך ועל נסיך ועל ישועתך".
[31]
השהייה על יד הנרות
כז.
דבר טוב הוא לשהות ליד הנרות ולומר שירות ותשבחות ולפרסם הנס,
[32]
אך אין כלל חובה לשהות ליד הנרות חצי שעה, ובפרט לאלו שמדליקים באופן שנראה בחוץ [ובספר מקור חיים
[33]
כתב שעיקר המצווה שיהיה המדליק אצל הנרות חצי שעה עיין שם שהאריך בזה, וכן בספר מנוחה וקדושה, אך כל זה לאלו שמדליקים באופן שלא נראה בחוץ].
החייבים בהדלקה
מיהם החייבים
כח.
הכל חייבים בנר חנוכה - אנשים, נשים, וקטנים שהגיעו לחינוך.
[34]
בעלה אינו בבית
כט.
אשה שבעלה אינו נמצא בזמן ההדלקה בבית, יכולה להדליק בזמן ההדלקה, ובעלה יוצא ידי חובה בהדלקתה ואינו צריך להדליק כשיחזור. ולכן במקום שאין לבעל הבית אפשרות לבוא בזמן ההדלקה להדליק נרות, אשתו תדליק. אך אם יכול לבוא ולהדליק - עליו להדליק בעצמו, שאמרו חכמים 'תבוא מארה לאדם שאשתו ובניו מברכין לו'.
[35]
נמצאת לבדה
ל.
אשה שנמצאת לבדה בבית חייבת בהדלקת נר חנוכה בברכה כאיש.
[36]
קטן שהגדיל
לא.
קטן שהגדיל בחנוכה ומנהג אביו להדליק בשקיעה, יש לדון אם ידליק בשקיעת החמה שהוא עדיין ספק קטן, או שיחכה לצאת הכוכבים, ולמעשה נראה שידליק 15 דק' אחר השקיעה.
מקום הנחת הנרות
מקום ההדלקה
לב.
הנרות צריכים להיות מונחים למעלה מג' טפחים, [28.8 ס"מ, ויש אומרים 24 ס"מ] ואם הניחם למטה מג' טפחים, אף שיש שסוברים שאפילו בדיעבד לא יצא, להלכה נקטינן שבדיעבד יצא ידי חובה. וכן צריך שיהיו מונחים הנרות למטה מעשרה טפחים [שהוא 96 ס"מ, ויש אומרים 80 ס"מ] ואם הניחם למעלה מעשרה טפחים עד עשרים אמה יצא.
[37]
למעלה מעשרים
לג.
הניח את הנרות למעלה מעשרים אמה לא יצא, ועשרים אמה אלו נמדדים מקרקע הרחוב [רשות הרבים]. [שיעור עשרים אמה הוא 11.52 מטר ויש אומרים 9.60 מטר]. ואם הדליק למעלה מעשרים אמה, והניח על יד הנרות נורות צבעוניות מהבהבות (כגון של קישוט סוכה) באופן המושך את עיני העוברים ברשות ברשות הרבים להביט ללמעלה מכ' אמה, יש להסתפק אם יצא ידי חובה [כדין קורה המצויירת דמועיל לגבי עירוב ('אמלתרא') אף שהניח את הקורה למעלה מעשרים אמה, כיון דמושך את עיני העוברים במבוי].
[38]
כיצד המדידה
לד.
ויש להסתפק בכל השיעורים הנ"ל - האם יש למדוד את גובה הנרות ממקום השלהבת, או מהנרות, או מהחנוכיה. ונחלקו בזה הפוסקים, ולמעשה נקטינן לעיקר, דהשיעור הוא ממקום השלהבת.
הנחה במקום שיש בו פרסום
לה.
מי שיש לו אפשרות להניח את הנרות בשני מקומות, ומקום אחד הוא למטה מג' טפחים והשני הוא למעלה מעשרה טפחים, יניח את הנרות היכן שיהא יותר פרסום הנס, ואם המקומות שוים - יניח הנרות למעלה מעשרה טפחים.
[39]
למעלה מעשרה
לו
. כשיש שני מקומות שיכול להניח בהם את הנרות - מקום אחד בתוך גובה עשרה טפחים אך הוא באופן שיהא פחות פרסום הנס לבני רשות הרבים, ומקום שני בגובה יותר מעשרה ויהא בו יותר פרסומי ניסא, יש להניחו למעלה מעשרה, כיון שעיקר המצוה הוא פרסום הנס.
[40]
כשבחלון נראה יותר מהפתח
לז.
אם יש שני מקומות שיכול להניח את הנרות, ומקום אחד בפתח שיש שם מזוזה ועל ידי זה מתקיים הדין שמזוזה בימין ונר חנוכה בשמאל, ומקום שני בחלון, ובשני המקומות רואים מרשות הרבים, אך בחלון רואים היטב וניכר בו הפרסום יותר - יש להדליק בחלון.
[41]
שימוש באור הנרות
האיסור
לח.
אסור להשתמש לאור הנרות בין בשבת בין בחול, בין תשמיש חול ובין תשמיש קדושה.
[42]
תשמיש עראי
לט.
תשמיש עראי של קדושה, כגון ללמוד בדרך עראי לאור הנרות אפשר שמותר [ואף שאין תאורה נוספת בחדר].
[43]
בחדר חשוך
מ.
מותר ללכת בחדר חשוך לאור הנרות המאיר את המקום שלא ייפול בחדר החשוך, ואינו מחויב לעצום עיניו, דאין זה נקרא תשמיש מאור הנרות.
[44]
לאחר חצי שעה
מא.
לאחר שדלקו הנרות שיעור הזמן הנצרך, מותר להשתמש לאורם, ויש מחמירין בזה.
[45]
השמש
מב.
נוהגים להניח נר נוסף הנקרא 'שמש' כדי שאם ישתמש לאורה - ישתמש לאור השמש [וראה להלן סעיף מו].
[46]
הדלקת הנרות עם השמש
מג.
כתב הרמ"א שאם מדליק עם השמש את הנרות, יש בכך עדיפות, והטעם שבזה מוכח שאין השמש ממנין הנרות.
שמש לכל אחד
מד.
אף אם רבים מדליקים באותו מקום, יש להניח שמש אצל כל אחד, כיון שכל אחד יש לו להניח נרותיו במקום מיוחד [וראה להלן סעיף מח].
[47]
היכר לשמש
מה.
נוהגים להניח שמש ארוך יותר או גבוה יותר משאר הנרות, שאם ישתמש יהא התשמיש לאור השמש.
[48]
אין להשתמש לאור הנרות והשמש
מו.
אף שמוסיפים שמש, מכל מקום אין להשתמש לאור הנרות והשמש, וכל הטעם שמוסיפים שמש, הוא רק במקרה שישתמש בטעות, או כדי שישתמש לאור השמש בלבד, באופן שיקח אותו בפני עצמו.
[49]
שימוש לאור נר שעל השולחן
מז.
אם יש נר על השולחן מותר להשתמש לאורו לכתחילה, וכן אם יש תאורה בחדר מותר להשתמש בה, כיון שבאופנים אלו אינו משתמש לאור הנרות.
[50]
כשיש תאורה
מח.
כשיש תאורה במקום שהדליקו נרות, מעיקר הדין אין צריך להוסיף שמש, וכן אם יש כמה אנשים שמניחים נרותיהם סמוכים אין צריך שמש [וראה לעיל סעיף מד], וכן כשמדליק על הפתח מבחוץ באופן שאין משתמש לאורן כלל - אין צריך להוסיף שמש, אך המנהג בכל אופנים אלו להוסיף שמש.
[51]
סדר הנרות להדלקה
בסדר ההדלקה ישנן שלש שיטות, ונפרט שתים מהן:
שיטת השולחן ערוך, הרמ"א, והאר"י
מט.
שיטת השולחן ערוך
[52]
והדרכי משה והאר"י ז"ל [והוא המנהג הנפוץ]: בלילה הראשון מניחים את הנר בצד ימין (בין אם מניח את החנוכיה מימין הפתח ובין משמאלו, איור 1-2 , ולכתחילה יש להניח משמאל כדי שהמזוזה תהיה מימין אלא אם כשיניח מימין יהיה יותר פרסומי ניסא), ובליל שני כשיוסיף נר אחד סמוך לו, יתחיל ויברך על הנוסף שהוא יותר שמאלי, וממנו פונה לנר שלידו כדי לפנות לצד ימין (איור 3– 4 כשהחנוכיה מונחת מימין הפתח, איור 5– 6 כשהחנוכיה מונחת משמאל הפתח), וזהו משום מה דמצינו בגמ' ביומא (דף טו ע"ב) "כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין". וכן בליל ג' כשיוסיף עוד נר נוסף סמוך לשני הנרות הראשונים, יברך וידליק את הנר הנוסף היותר שמאלי. ולאחר מכן ממשיך להדליק את הנר הסמוך לו לצד ימין, כדי שיפנה לצד ימין, וכן בכל לילה מברך על הנר נוסף, שהוא מורה על הנס, שהרי בתוספת הימים ניתוסף הנס, עיי"ש. [ומקור דין השו"ע הוא מהמהרי"ק]. ומהיום השני והלאה צריך בשעת הברכה לעמוד מול הנר הנוסף, שבו מתחיל להדליק היום, ולא יעמוד מול שאר הנרות כדי שלא יהא משום "אין מעבירין על המצוות". ואין חילוק אם מדליק בימין הפתח או בשמאל הפתח [כבאיורים דלעיל], או בחלון [איור 7-8], או שמדליק בחלל הפתח, בכל האופנים מתחיל ביום הראשון מהנר הימני, ובשאר ימים מתחיל בנר הנוסף היותר שמאלי, וממשיך להדליק שאר הנרות לצד ימין.
כתב המשנה ברורה,
[53]
'ומה טוב ונכון אם יכול לסדר כולם בתוך חלל הפתח שיהא כולם שווים בטפח הסמוך לפתח' [כמו באיורים 9-10]. ואף אז, יתחיל ביום הראשון מהנר הימני, ובשאר הימים מהנר השמאלי החדש, וכדלעיל.
שיטת הגר"א
שיטה שניה היא שיטת הגר"א:
[54]
שחלק על השולחן ערוך בשני דברים, [א]. המדליק בפתח צריך תמיד להתחיל בנר הסמוך לפתח משום שהמצווה היא להדליק בטפח הסמוך לפתח, ואף באופן שעל ידי זה יצטרך להדליק מימין לשמאל, ולא יוכל לקיים "כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין", מכל מקום טפח הסמוך לפתח עדיף. [ב]. סבר הגר"א שיש להסמיך את הברכה לנר שהדליק ביום הראשון שהוא הנר המחוייב מעיקר הדין, ואח"כ להוסיף עוד נרות שזהו "מהדרין מן המהדרין", אבל אין להדליק קודם את הנר שמוסיף שהוא משום "מהדרין מן המהדרין". לכן לדעת הגר"א אם מדליק בשמאל הפתח מדליק ביום הראשון בנר היותר ימני שהוא ימין לפתח (איור 1-3), ובשאר הימים מתחיל מנר הימני שסמוך לפתח וממשיך להדליק את הנר הנוסף לשמאלו, ונמצא מדליק מימין לשמאל. ואם מדליק בימין הפתח או בחלל הפתח או בחלון, אזי ביום הראשון מדליק בקצה השמאלי של המנורה הסמוך לפתח (איור 4– 5), וממנו מתחיל כל הימים ומדליק והולך משמאל לימין.
סיכום הדברים: לדעת השולחן ערוך, מה שאמרו בגמ' "כל פניות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין" עדיף יותר מההלכה של "טפח הסמוך לפתח", לכן תמיד [בשאר הימים] מדליקים בנר הנוסף היותר שמאלי וממנו פונים לצד ימין [וביום הראשון, יתחיל מהנר הימני]. ואילו לדעת הגר"א ההלכה של "טפח הסמוך לפתח" עדיף יותר, ולכן תמיד מתחיל מהטפח הסמוך לפתח. ועוד סבר הגר"א, דבכל הימים יש להתחיל מהנר הראשון שהדליקו ביום הראשון, משום שהוא הנר שחייב מעיקר הדין ושאר הנרות הם משום "מהדרין מן המהדרין".
להלכה - כל אחד ינהג כמנהגו. ובכל אופן שיעשה קיים את המצווה לכולי עלמא. וכל מחלוקת הפוסקים באופן ההדלקה הוא רק כיצד ובאיזה מקום יותר נכון לכתחילה להתחיל ממנו. המנהג הנפוץ הוא כשיטה הראשונה של השולחן ערוך. [לגבי מקום ההדלקה בבית הכנסת - ראה להלן].
הלכות הדלקת נרות לבחורי ישיבה למעשה
ההדלקה בישיבה
נ.
בחור ישיבה השוהה בישיבה, אף שבכוונתו לחזור לבית הוריו לאחר הדלקת נרות, ידליק בישיבה, כיון שבשעת החיוב שהה בישיבה וחיוב ההדלקה חל עליו שם [ואף שבלילה לא יישן בישיבה, מכל מקום בשעת ההדלקה הישיבה היא ביתו]. ונראה שאינו צריך לחזור ולהדליק בבית הוריו.
[55]
אוכל בישיבה וחוזר הביתה להדלקה
נא.
בחור שאוכל וישן בישיבה במשך כל ימי החנוכה, וחוזר לבית הוריו לפני זמן ההדלקה, ושוהה שם עד הערב ואח"כ חוזר לישיבה - נראה שיכול להדליק בביתו [ועדיף שיאכל שם סעודה]. כמו כן יכול למנות שליח שידליק עבורו בישיבה.
[56]
טעם הדבר, אף שהישיבה היא הבית העיקרי של הבחור, גם בית הוריו בשעה שנמצא שם נחשב ביתו, ויכול להדליק שם - אף שאינו ישן שם בלילה.
הולך לבית אחר וחוזר לישיבה
נב.
בחור השוהה בזמן ההדלקה בבית אחרים שאינם הוריו ואח"כ חוזר לישיבה, ימנה שליח להדליק בישיבה, ולא ידליק בעצמו בבית המארח כיון שהוא מקום ארעי, ואין דינו כאכסנאי [אבל אם שוהה בבית הוריו יכול להדליק שם, כנ"ל].
[57]
ישן בבית ואוכל בישיבה
נג.
בחור שבימי החנוכה ישן בבית הוריו ואוכל בישיבה - ידליק בבית הוריו [אף שמקום אכילה עיקר], אמנם עדיף שגם יאכל שם.
[58]
יש לו חדר בבית ובישיבה
נד.
בחור ישיבה שישן בבית הוריו באותה העיר בה נמצאת הישיבה, ויש לו חדר לשינה גם בישיבה, כיון שלכתחילה יש להדליק במקום האכילה
[59]
– או יאכל סעודה בחדרו בישיבה וידליק שם, או שיאכל סעודה אצל הוריו וידליק שם.
דיני הדלקה לבחור ישיבה מבני ספרד
בחור מבני ספרד
נה.
בחור מבני ספרד הלומד בישיבה וחוזר בערב לישון בבית הוריו, יוצא ידי חובתו בהדלקת הוריו.
[60]
חוזר הביתה אחת לכמה שבועות
נו.
בחור ישיבה מבני ספרד שלומד בישיבה וחוזר לביתו פעם בכמה שבועות, ידליק בישיבה,
[61]
ולענין ברכה יש לחוש שלא לברך [ורבים מבני ספרד נוהגים שלא להדליק כלל,
[62]
והנכון יותר שלפחות ישתתפו בפרוטה כדלהלן], ואם אפשר ישמע הברכות מאחר, או שישמע את הברכות בהדלקה בבית הכנסת. אמנם אם חוזר לביתו בחנוכה, אף אם חוזר ליום אחד, באותו יום יוצא ידי חובה בהדלקת אביו, ואין צריך להשתתף עם אביו בפרוטה.
האופנים שמדליק בברכה
נז.
בחור מבני ספרד מדליק בישיבה בברכה באופנים אלו - כאשר מדליק לפני שאביו מדליק - יוכל לברך בעצמו. וכן אם הוריו לא מדליקים בביתם הקבוע אלא במקום אחר.
[63]
מתארח אצל קרובים
נח.
בחור מבני ספרד המתארח יום אחד אצל קרוביו - ישתתף בפרוטה עם המארח.
[64]
בחור המתארח אצל קרובי משפחה שאינם הורים
מתארח בבית אחרים
נט.
בחור מבני אשכנז המתארח יום אחד אצל קרוביו, אף שמעיקר הדין די שישתתף בפרוטה עם המארח, נכון יותר שידליק נרות בעצמו.
[65]
בחורה המתארחת בבית אחרים
ס.
בחורה המתארחת אצל אחרים צריכה להשתתף בפרוטה עם בעל הבית
[66]
ובנות ספרד כל שמתארחת ליום אחד אינה צריכה להשתתף בפרוטה, אך אם מתגוררת בפנימייה דינה כבחור ישיבה וכנ"ל.
השתתפות בפרוטה
סא.
לסמוך על השתתפות בפרוטות של כמה בחורים יחד בהדלקה אחת – לבני ספרד מעיקר הדין די בזה, ויש סוברים שאף אין הידור להדליק לבד, אך למעשה יש הידור שכל אחד ידליק בעצמו מפני שיטות הסוברים שלא מהני שיתוף רק באורח ובעל הבית,
[67]
וגם שיש הסוברים שיש דין הידור להדליק לבד ולא לסמוך על שיתוף,
[68]
אך כיון שכל דין זה שבחורי ישיבה ספרדים צריכים להדליק אינו ברור כל כך, לכן אפשר לסמוך על שיתוף.
חתן הנישא בחנוכה
סב.
חתן [מבני אשכנז] המתחתן בימי החנוכה, אם החופה נערכת אחר השקיעה - ידליק בבית הוריו בעצמו,
[69]
ואם החופה לפני השקיעה, נראה שימנה שליח שידליק בבית בו יגור/ישן בלילה שלאחר החתונה.
[70]
אם יש דין 'לכם' בשמן
סג.
בחור ישיבה המדליק אין צריך מעשה קנין בשמן שיהיה שלו, ואף שבראשונים
[71]
מבואר שצריך שהשמן יהיה שלו, להלכה מבואר במשנה ברורה
[72]
שאין צריך שיהיה השמן של המדליק, ודבריהם אמורים בשליח המדליק למשלחו שבזה צריך שההדלקה תהיה משמן של המשלח בכדי לייחס את ההדלקה למשלח, אבל כאשר מדליק בעצמו אין צריך שיהיה השמן שלו במעשה קנין.
[73]
דיני הדלקת נרות למתארח אצל אחרים
מתארח כל השבת
סד
. מתארח בשבת בבית הוריו יש בידו שתי אפשרויות: או להדליק בבית הוריו [ולבני ספרד ישתתף בפרוטה], או שימנה שליח להדליק בביתו [אם מדליק בבית הוריו אין צריך להדליק בביתו משום חשד כי בזמנינו אין לחוש לכך].
[74]
מתארח בסעודת הלילה
סה.
מי שאוכל סעודת ליל שבת אצל ההורים וחוזר לביתו לישון, ידליק נרות חנוכה בביתו [ואף אם אוכל בשבת בבוקר אצל אחרים].
[75]
לגבי נרות שבת – לכתחילה ידליק במקום שבו אוכל את סעודת הלילה, אך אם לא יספיק להגיע לשם קודם השבת - ידליק נרות שבת בביתו ויכבה את האור ויסגור את התריסים להחשיך את הבית קודם שמדליק, ועדיף שכשחוזר לביתו אחר הסעודה יאכל לאור הנרות.
[76]
מתארח לכל הסעודות
סו.
האוכל שלש סעודות בשבת בבית הוריו ולן בביתו, לכתחילה יש לאכול סעודה אחת מסעודות השבת בביתו ולהדליק שם, אך אם אינו יכול להדליק שם בעצמו או על ידי שליח - ידליק בבית הוריו.
[77]
ישן בבית אחר
סז.
המתארח בשבת אצל הוריו וישן בבית אחר [שאינו ביתו הקבוע] - ידליק בבית הוריו. ואם הדליק במקום שישן בו – יצא ידי חובה. ויכול גם להדליק בביתו הקבוע או למנות שליח שידליק בביתו.
הדלקה במוצאי שבת לאורח
גרים בעירו
סח.
הדלקת נרות במוצאי שבת למי שמתארח בבית הוריו בשבת - אם הוריו מתגוררים בעירו, לכתחילה ילך כבר בשבת להתפלל ערבית סמוך לביתו, ובזמן ידליק בביתו [ואשתו וילדיו ישמעו את הברכות מהוריו].
[78]
בעיר אחרת
סט.
במקרה שהוריו אינם גרים בעירו, כיון שעד שיחזור לביתו יתכן שיעבור זמן ההדלקה לכתחילה, יעשה שליח להדליק בביתו בזמן, ואם אינו יכול למנות שליח - ישהה בבית הוריו בצאת השבת, ויאכל מלווה מלכה אחר שהדליק שם.
[79]
מי שאינו בביתו בזמן ההדלקה
אינו בבית
ע.
הנמצא ביום חול מחוץ לביתו בעירו בזמן הדלקת נרות, ובכוונתו לחזור לישון בביתו - אם אינו יכול להדליק בעצמו - ישלח שליח להדליק בביתו בזמן, ואם אין לו שליח - ידליק [בברכה] בשעה שחוזר לביתו, עד עלות השחר. ונראה שאינו יכול להדליק במקום שנמצא, אף כשבני ביתו נמצאים עמו.
אינו בעיר
עא.
אדם שנסע אל מחוץ לעיר בימי החנוכה באמצע השבוע וישן שם, ידליק שם, או [באופן שהוא נמצא שם ימים בודדים] ימנה שליח שידליק עבורו בביתו.
רוצה לצאת מהבית
עב.
הדליק בביתו בימות החול ורוצה לצאת תיכף אחר ההדלקה לבית הוריו או לבית הארחה וכדו' – די בהדלקה שהדליק בביתו [ואם מדליק בחוץ אף אין צריך לשהות לאחר ההדלקה בבית], ואין צריך להדליק שנית כאשר מגיע למקומו החדש.
שהיה בבית הארחה בחנוכה
שוהה בבית הארחה
עג.
מי שהולך לבית הארחה בחנוכה לימים בודדים בשבת או בחול, ידליק שם, או ימנה שליח להדליק בביתו, ואם הסתיים זמן השהיה שם מיד לאחר תחילת זמן הדלקת נרות וצריך לעזוב את המקום, וכן במוצאי שבת שצריך לעזוב מיד לאחר צאת השבת, ימנה שליח להדליק בביתו, ובדיעבד ידליק כשחוזר לביתו עד עלות השחר. אבל אם עדיין יכול לשהות עד לאחר סיום זמן ההדלקה יכול להדליק שם ובדיעבד ידליק כשחוזר לביתו עד עלות השחר.
אשה בבית החולים
עד.
מי שאשתו מאושפזת בבית חולים, אינה צריכה להדליק אם הבעל מדליק בביתם, אבל אם הבעל מדליק אצל הוריו וכדו', האשה צריכה גם כן להדליק בבית החולים כיון שרק הדלקה של הבעל בביתם פוטרת את
האשה
[80]
(וה"ה במקרה הפוך שהבעל מאושפז והאשה בבית). אם האשה המאושפזת רוצה להדליק נרות לבד אף שהבעל מדליק בביתם, אם היא מבני אשכנז יכולה להדליק לפני הבעל ואז שניהם מדליקים בברכה.
ברכות ההדלקה על ידי שליח
עה. כשמדליקים ע"י שליח, השליח מברך בביתו ועל סמך אותה ברכה הוא מדליק בבית המשלח, כי הכלל הוא שבנרות חנוכה השליח מברך רק אם מדליק בנוכחותו של המשלח, [81] אבל אם המשלח אינו שם יברך השליח על ההדלקה שלו בביתו וידליק אצל המשלח על סמך אותה ברכה. יש להזהר שלא להפסיק בדיבור בין ההדלקות, ולכן יאמר 'הנרות הללו' רק לאחר ההדלקה בבית המשלח.
דיני שבת חנוכה
תפילת מנחה מוקדמת בערב שבת חנוכה
זמן תפילת מנחה
עו.
בערב שבת חנוכה נכון לכתחילה להתפלל מנחה לפני הדלקת נרות חנוכה, שאם יתפלל מנחה לאחר ההדלקה הוי תרתי דסתרי.
[82]
וכתב האליה רבה
[83]
שאם לא התפלל מנחה מוקדם וצריך עכשיו להדליק נרות חנוכה - לא יתפלל מנחה ביחיד אלא ידליק נרות חנוכה, ואחר כך יתפלל מנחה בציבור.
סדר ההדלקה
עז.
יש להדליק נרות חנוכה ואחר כך נרות שבת.
[84]
ואין חילוק מי מדליק את נרות השבת.
[85]
הדליקו נרות שבת
עח.
אישה אלמנה וכדו' שכבר הדליקה נרות שבת אינה יכולה להדליק שוב בעצמה נרות חנוכה [שכבר קבלה שבת בהדלקתה], ולכן תאמר לאחר להדליק עבורה, והשליח יברך 'להדליק' והיא תברך 'שעשה ניסים'. אולם איש שהדליק נרות שבת, אף שלכתחילה יש לחוש שכבר קיבל שבת בהדלקתו, חוזר ומדליק נרות חנוכה.
[86]
זמן ההדלקה
עט.
יש להסתפק אם לכתחילה ניתן להדליק נרות חנוכה מפלג המנחה, שהרי בלאו הכי אין מדליקים בזמן ההדלקה של ימות החול, או שיש להסמיך את ההדלקה להדלקת נרות שבת, ונראה שלכתחילה יש להסמיך ולהדליק נר חנוכה בתוך 30 דקות לשקיעה, ואף במקומות שמדליקים נרות שבת 40 דקות לפני השקיעה - בשבת זו ראוי לאחר את הדלקת נרות השבת, ולהדליק נרות חנוכה חצי שעה לפני השקיעה, ואחריהם את נרות השבת.
[87]
כבו הנרות
פ.
כבו הנרות בערב שבת, לדעת התרומת הדשן והשולחן ערוך
[88]
אינו חייב לשוב ולהדליקם אך ראוי להחמיר לחזור ולהדליק, אבל דעת הט"ז הובא במשנה ברורה
[89]
שכל עוד שמותר להדליק חייבים לשוב ולהדליק ולא ברכה.
משך זמן ההדלקה
פא.
בהדלקה בערב שבת חנוכה צריך שהנרות ידלקו לכל הפחות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים.
[90]
נרות צבעוניים
פב.
נרות צבעוניים המיועדים לילדים הדולקים רק חצי שעה, לכתחילה אין להשתמש בהם בערב שבת לילדים מעל גיל חינוך, כיון שצריך שהנרות ידלקו לכל הפחות חצי שעה אחרי צאת הכוכבים כנ"ל. בדיעבד ניתן להקל לילדים שידלקו הנרות חצי שעה לאחר השקיעה, אך נרות צבעוניים אלו אינם דולקים אפילו שיעור זה. אמנם אם אין אפשרות אחרת ניתן לסמוך על הפרי מגדים
[91]
דבדיעבד יצא ידי חובתו גם אם דלקו הנרות חצי שעה מפלג המנחה.
טלטול כסא / שולחן שעליו נרות חנוכה בשבת
מוקצה
פג.
המדליק נרות חנוכה בערב שבת והחנוכיה מונחת על שולחן או כסא, הרי הם נעשים בסיס לדבר האסור - ואסור לטלטלם. הרוצה להעביר את השולחן למקום אחר כדי שהחנוכיה לא תגנב - אסור להזיז את הכיסא אף לאחר שכבו הנרות [ורק ע"י טלטול בגופו מותר]. אבל אם רוצה להעביר את הכסא/השולחן כדי שיוכלו להשתמש במקום, או כדי לאפשר לסגור את הדלת - לכתחילה יש להניח על הכסא תכשיטים יקרים וכדומה, שהם יקרים יותר מהחנוכיה, ואז הוא נעשה בסיס לדבר האסור והמותר שמותר לטלטלו אם ההיתר חשוב יותר, ובשעת הצורך אפשר להקל להניח חלות הנצרכות לשבת על הכיסא ואז אפשר להעבירו למקום אחר. וצריך שהדבר המותר יהיה מונח לפני השקיעה במשך כל זמן בין השמשות, וכן בזמן שלוקחים את השולחן או הכסא. אבל נראה שיש להחמיר שלא מהני להניח התכשיטים על בית החנוכיה כדי לטלטלה.
[92]
פד. נחלקו הפוסקים האם להקדים הדלקת נר חנוכה להבדלה [לאחר אמירת 'אתה חוננתנו' או 'ברוך המבדיל'] או שיש להקדים את ההבדלה, ולהלכה דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד, ונראה שבמקומות שמתפללים מעריב בזמן ויש לחוש שאם יעשו הבדלה לפני נרות חנוכה יעבור זמן ההדלקה יש להדליק נרות חנוכה לפני הבדלה. [93]
מקום ההדלקה
פה.
יש להניח את הנרות בקיר הדרומי של בית הכנסת אך לכתחילה אין להניחם על החלון של הקיר הדרומי ולא על מדף המחובר לקיר עצמו אלא על שולחן ליד הקיר הדרומי וצריך להשאיר רווח בין השולחן לקיר, כדי שהמדליק יעמוד כשאחוריו לדרום ופניו לצפון בין הנרות לכותל, ויניח הנרות ממזרח למערב ומתחיל ביום הראשון מהנר הימני שסמוך לארון הקודש ]הנר המזרחי[, ובשאר הימים מתחיל מהנר השמאלי וממנו פונה לימין [דהיינו שמדליק ממערב למזרח].
[94]
אין אפשרות בקיר הדרומי
פו.
במקומות שאין אפשרות להניח על שולחן ליד הקיר הדרומי וכנ"ל, ומניחים על מדף שעל הקיר או בחלון בית הכנסת, לדעת השו"ע יש להתחיל ביום הראשון עם הנר הימני [דהיינו הנר המערבי הרחוק מארון הקודש, ויש בזה חסרון שאינו הנר הסמוך לארון, ובשו"ת חתם סופר
[95]
כתב שיש להתחיל להדליק בנר הסמוך לארון הקודש כמו שבבית המקדש היה הנר המערבי סמוך לארון הברית] ובשאר הימים מדליק משמאל לימין [ממזרח למערב מהנר החדש], ולשיטת הגר"א מתחיל מהנר השמאלי הסמוך לארון הקודש ובשאר הימים מתחיל מהנר השמאלי הסמוך לארון ופונה משמאל לימין [ובאופן זה מדליק את הנר הישן תחילה].
[הוראות כלליות, ומחמת שיקולים נוספים יש להדליק כפי הוראת הישיבה]
פז.
אפשרויות ההדלקה לכתחילה לפי סדר העדיפות –
א. בחלון החדר הפונה אל הרחוב.
ב. פתח בנין הפנימיה הפונה אל הרחוב.
ג. בפתח מתחם הישיבה הפונה אל הרחוב.
ד. פתח בנין הפנימיה הפונה למתחם הישיבה.
ה. בפתח חדרי השינה בפנימיה.
הדלקה בחדר האוכל של הישיבה אם משתמשים בחדר האוכל במשך היום אפשר להדליק בחדר האוכל בחלון הפונה לרשות הרבים, ואם אין משתמשים כלל בחדר האוכל חוץ משעות הסעודה ובפרט אם חדר האוכל נעול בשאר הזמן יש לדון שאין יוצאים ידי חובת ההדלקה בחדר האוכל.
סופגניות המצויות
פח.
הסופגניות המצויות (בחנויות עם הכשרויות המהודרות) הן סופגניות העשויות מבצק של חלה מתוקה ומטוגנות בשמן עמוק באופן שטעם השמן מורגש היטב בעיסה וברכתן מזונות, ויש מקלים שאף ירא שמיים יכול לאכול שלא בתוך הסעודה עד שיעור של ד' ביצים (כ 2- סופגניות).
[96]
ואם אוכל יותר משיעור של ד' ביצים אזי לכתחילה יאכלם בתוך סעודה ויכון בברכת 'המוציא' לפטור את הסופגניות, ואם אוכלם שלא בתוך הסעודה מברך 'מזונות' ו'על המחיה', ואפי' אם יאכל כמות גדולה מאוד מברך 'על המחיה', אבל ירא שמים יאכלם רק בתוך הסעודה וכנ"ל, ויכון ב'המוציא' לפוטרם.
אם אוכלם בתוך הסעודה ולא כיון ב'המוציא' לפוטרם – אזי אם אוכלם לשובע, נפטר ב'המוציא', ואם אוכלם לתענוג יפטרם בדבר שודאי ברכתו
'מזונות' כגון דגני 'כריות' וכדו' שיש בו את שלושת התנאים של פת הבאה
בכיסנין.
מבצק חלות
פט.
סופגניות העשויות מבצק של חלות [שמוסיפים לו לאחר האפיה סוכר וריבה וטעמם מתוק קצת], ומטגנים את הבצק בשמן באופן שאין טעם השמן מורגש היטב בעיסה אלא רק בשכבה החיצונית, לכתחילה יאכלם בתוך סעודה ויכון בברכת 'המוציא' לפטור את הסופגניות, ואם אוכלם שלא בתוך הסעודה מברך 'מזונות' ו'על המחיה', ואפי' אם יאכל כמות גדולה מאוד מברך 'על המחיה', אבל ירא שמים יאכלם רק בתוך הסעודה וכנ"ל, ויכון ב'המוציא' לפוטרם.
אוכלם בתוך הסעודה
צ.
אם אוכלם בתוך הסעודה ולא כיון ב'המוציא' לפוטרם – אזי אם אוכלם לשובע, נפטר ב'המוציא', ואם אוכלם לתענוג יפטרם בדבר שודאי ברכתו 'מזונות' כגון דגני 'כריות' וכדו' שיש בו את שלושת התנאים של פת הבאה בכיסנין.
נילוש ברוב שמן
צא.
בצק שנילוש בהרבה שמן באופן שטעם השמן מורגש היטב בעיסה עד שטעמו עיקרי ביחס לקמח, תלוי בזה: אם הן מטוגנות בשמן עמוק ברכתן 'מזונות', ונראה שאפשר לאכול עד שיעור קביעות סעודה בוקר וערב.
[97]
ואם הן אפויות אזי ברכתן 'מזונות', אך לכתחילה אין לאכול יותר משיעור ד' ביצים. ואם אכל יותר משיעור זה עד שיעור קביעות סעודה (800 סמ"ק), מברך 'על המחיה'. ואם אכל יותר משיעור קביעות סעודה מברך 'המוציא' וברכת המזון.
כשלא נילושו בהרבה שמן
צב.
סופגניות האפויות שלא לשו אותן בהרבה שמן וטעם השמן אינו מורגש היטב, ברכתן 'המוציא'.
[1] משנה ברורה (ס"ק י) ושער הציון (ס"ק טו).
[2] כמבואר בשולחן ערוך (סימן רלב סעיף ב).
[3] כדין בדיקת חמץ המבואר במשנה ברורה (סימן תלא ס"ק ו).
[4] שם.
[5] שם.
[6] כפי הדינים המבוארים בשולחן ערוך (סימן רלב).
[7] משנ"ב (סימן תע סק"ו) נחלת צבי (יו"ד סימן רסב) נהר שלום (סימן קסז סק"ד).
[8] שולחן ערוך (סימן תרע סעיף א).
[9] מועד לכל חי (סימן כז אות סה).
[10] כא, ב.
[11] מרדכי (שבת סוף פרק ב).
[12] רא"ש תענית (פרק א סימן ב), טור (סימן תרעב), שולחן ערוך (שם סעיף א).
[13] עיין רשב"א ור"ן בשבת שם שכתבו תחילת שקיעה, ובביאור הגר"א (סימן תרעב ס"ק ב) ביאר דבריהם דמיירי בתחילת שקיעה שניה, ועיין מעשה רב (סימן רלה), ומשנה ברורה (שם ס"ק א) וביאור הלכה (שם).
[14] שולחן ערוך (סימן תרעב סעיף א) ומשנה ברורה (ס"ק ד).
[15] משנה ברורה (שם ס"ק א) וביאור הלכה (שם ד"ה לא).
[16] עיין שערי תשובה (ס"ק א).
[17] משנה ברורה וביאור הלכה (שם).
[18] משנה ברורה (שם).
[19] כמבואר במשנה ברורה וביאור הלכה (שם) שכל דבריו אמורים במי שרגיל להתפלל מיד בצאת הכוכבים.
[20] שולחן ערוך (סימן תרעב סעיף ב), ובימינו על פי חומרת הגרי"ז בדיוק דברי הרמב"ם (הלכות חנוכה פרק ד הלכה ה) שכתב כמו חצי שעה או יתר.
[21] שולחן ערוך ורמ"א (סימן תרעג סעיף א).
[22] משנה ברורה שם (ס"ק ב).
[23] שולחן ערוך (סימן תרעג סעיף ד) שאין צריך להחליפן, ועיין דרכי משה שהביא מכלבו ואבדורהם שיש להחליפן, וכן באליה רבה (ס"ק טז), אמנם במשנה ברורה לא הזכיר דבריהם.
[24] משנה ברורה (סימן תרעב ס"ק י).
[25] שלא יהיה הפסק בין הברכה להדלקת הנרות.
[26] שולחן ערוך (סימן תרעו סעיף א וסעיף ב).
[27] רמ"א (שם סעיף ב).
[28] עיין ירושלמי שבת (פרק ב הלכה א) ובביאור הלכה (סימן תרעג סעיף ב) בשם מהר"י ברונא וכמו שמצינו לגבי נר שבת, שולחן ערוך (סימן רסד סעיף ח).
[29] שולחן ערוך (שם סעיף ד) ומשנה ברורה (ס"ק ח). ודעת הפרי מגדים שיש לומר לאחר סיום ההדלקה, וכן נהג החזון איש.
[30] משנה ברורה (שם).
[31] על פי מסכת סופרים (פרק כ הלכה ו).
[32] שב יעקב (סימן כב), נפש דוד לאדר"ת.
[33] סימן תרעב.
[34] שולחן ערוך (סימן תרעה סעיף ג).
[35] שולחן ערוך (שם) ומשנה ברורה (ס"ק ט) וביאור הלכה (ד"ה אשה).
[36] שם.
[37] שולחן ערוך (סימן תרעא סעיף ו).
[38] שולחן ערוך (שם), ועיין ט"ז (סימן תרעא ס"ק ה) וכן במור וקציעה (שם) שנקטו לחלק בין סוכה לנר חנוכה שמצותו בלילה ולהכי לא שלטא ביה עינא אף אם דפנות מגיעות לסכך, ובחמד משה (שם) ופנים מאירות (חלק א סימן מז) השיגו עליו דאין לחלק. ועוד יש מקום לדון דלגבי קורה להלכה אין צריך היכר בגוף הקורה (רמ"א סימן שסג סעיף כו), ואפשר דלגבי נר חנוכה בעינן פרסומי ניסא על ידי הנר חנוכה עצמו, וצריך שיהיה ההיכר בגוף הנרות, ולכן לא מהני.
[39] שבזה יצא לכולי עלמא, ואילו למטה מג' טפחים נחלקו הפוסקים כמבואר לעיל סעיף לב.
[40] משנה ברורה (סימן תרעא ס"ק כז) ושער הציון (ס"ק ל).
[41] שער הציון (שם).
[42] שולחן ערוך (סימן תרעג סעיף א).
[43] שולחן ערוך (שם) וביאור הלכה (ד"ה ויש).
[44] שער הציון (שם ס"ק יא).
[45] שולחן ערוך (סימן תרעב סעיף ב), ומשנה ברורה (ס"ק ח).
[46] שולחן ערוך ורמ"א (סימן תרעג סעיף א).
[47] משנה ברורה (שם ס"ק יח).
[48] רמ"א (שם) ומשנה ברורה (ס"ק כ).
[49] משנה ברורה (ס"ק טו).
[50] ביאור הלכה (שם ד"ה שאם).
[51] משום הטעם השני המבואר בשער הציון (ס"ק טו) שאם יבוא להשתמש בנרות יהיה לו היכר.
[52] סימן תרעו (סעיף ה).
[53] שם ס"ק ט.
[54] על דברי השולחן ערוך שם.
[55] שכן הישיבה חשובה ביתו, ואף שדעתו לעזוב ביתו זה וללכת לבית הוריו, כעת שהוא עדיין בישיבה שהיא כעת ביתו חייב להדליק בישיבה.
[56] וצריך לדעת - מי שיש לו אפשרות להדליק ע"י שליח בזמן, אפשרות זו עדיפה מהדלקה בפלג המנחה בעצמו, וצריך לעשות כל מאמץ להשיג שליח שידליק, וכן הדלקה בלילה עד זמן עלות השחר עדיפה על הדלקה בעצמו בפלג המנחה, כך שהדלקה בפלג המנחה היא בעדיפות אחרונה (אמנם אם ממתין עם ההדלקה לשעת לילה מאוחרת יהיה אסור לאכול עד שידליק, ואם הולך למסיבה וכה"ג שצריך לאכול, ידליק כבר מפלג המנחה).
[57] משנה ברורה (סימן תרעז ס"ק יב), ועיין ביאור הלכה (שם סעיף א ד"ה במקום) שהצריך שהולך לכל שמונת ימי החנוכה, והיינו במתארח אצל אחרים שאין זה ביתו אלא אם קבע עצמו שם לכל ימי החנוכה, אכן בן בבית הוריו נחשב בן בית גם אם מגיע לזמן קצר.
[58] שבית הוריו נחשב ביתו העיקרי, ועיין משנה ברורה שם.
[59] רמ"א (סימן תרעז סעיף א).
[60] שזהו ביתו, שולחן ערוך (שם) ומשנה ברורה (ס"ק ב).
[61] שיש לדון שביתו העיקרי הוא הישיבה.
[62] שנוקטים שבית הוריהם הוא ביתם.
[63] שאז אינו נפטר בהדלקתם כיון שלא הדליקו בביתו.
[64] כמבואר בשולחן ערוך (שם), וכיון שהוא מתגורר בישיבה הרי זה נחשב שאין מדליקין עליו בביתו, ואמנם אם סמוך על שולחן מארחו, עיין משנה ברורה (ס"ק א) וביאור הלכה (ד"ה לתת).
[65] משנה ברורה (שם ס"ק ג) ושער הציון (ס"ק י).
[66] כאמור לעיל סעיף נח.
[67] ביאור הלכה (סימן תרעז סעיף א ד"ה עמו) בשם הפרי חדש (ס"ק א) ושם הביא ראיה לזה מדברי המגיד משנה (הלכות חנוכה פרק ד הלכה ד).
[68] טור שם בשם הרב שר שלום וריטב"א (שבת כג).
[69] ונראה שאינו יכול לעשות שליח להדליק בבית הוריו אחר שיצא משם, כיון שכבר יצא מביתם נחשב שאינו גר שם עוד ואינו יכול להדליק שם.
[70] ונראה שאף באופן שעדיין לא גר שם כלל, כיון שהדירה מוכנה בשבילו זהו מקום דירתו, ויכול למנות שליח להדליק שם, ואם אינו יכול למנות שליח, ידליק כשחוזר לביתו עד עלוה"ש, ויעמיד שומר שיזכיר לו להדליק.
[71] רמב"ן, ריטב"א, ר"ן, רבינו דוד, מאירי (פסחים ז, א).
[72] סימן תרעג ס"ק ב, וכן כתב בבית יצחק (יו"ד סוף סימן קמב).
[73] עיין הגהות רבי איסר זלמן מלצר על הרמב"ן שם.
[74] עיין ביאור הלכה (סימן תרעז סעיף א ד"ה במקום), ובאופן זה יכול לקבוע בדעתו אם עקר דירתו לדירת הוריו, או שהוא רק מתארח אצלם.
[75] שהרי זה נחשב כסועד באקראי וכמבואר במשנה ברורה (שם ס"ק יב).
[76] שולחן ערוך (סימן רסג סעיף ט).
[77] שיש לדונו כדין המבואר בסעיף הקודם.
[78] שהרי זהו ביתו העיקרי.
[79] שכן יש לדון שעקר את דירתו לבית הוריו, ובמה שאוכל עתה מתחייב להדליק אצלם, כמבואר ברמ"א (שם).
[80] שולחן ערוך (סימן תרעז סעיף א).
[81] משנה ברורה (סימן תרעה ס"ק ט).
[82] פרי מגדים ומשנה ברורה (סימן תרעט ס"ק ב) ובשער הציון (ס"ק ז).
[83] שם.
[84] שולחן ערוך (שם סעיף א).
[85] עיין בנין שלמה (סימן נג) שביאר שהדלקת האיש נחשבת בשליחות האשה, ולכן צריך שיהיה קודם שמקבלת שבת בהדלקתה. ובבן איש חי (פרשת וישב) כתב טעם בזה על פי הסוד.
[86] משנה ברורה (סימן תרעט ס"ק א).
[87] שולחן ערוך (סימן תרעט סעיף א), ועיין בגמרא שבת (כג, א) ובלבד שלא יקדים, ובביאור הלכה (סימן תרעב ד"ה ולא מקדימים), שעד חצי שעה נחשב שלא הקדים.
[88] סימן תרעג סעיף ב. על פי סוד יש להקדים נרות חנוכה (בא"ח פרשת וישב).
[89] שם (ס"ק כו).
[90] משנה ברורה (סימן תרעט ס"ק ב), וביאור הלכה (סימן תרעב סעיף א ד"ה ובלבד).
[91] שם (אשל אברהם ס"ק א).
[92] עיין משנה ברורה (סימן רעז ס"ק יט)
[93] שולחן ערוך ורמ"א (סימן תרפא סעיף ב), ומשנה ברורה (ס"ק ג) וביאור הלכה (ד"ה מדליקין).
[94] משנה ברורה (סימן תרעא ס"ק מב, מג), ושער הציון (סימן תרעו ס"ק כא).
[95] או"ח סימן קפו, הובא במשנה ברורה (שם).
[96] ט"ז (סימן קסח ס"ק יט), משנה ברורה (שם ס"ק פה) וביאור הלכה (ד"ה וכל זה).
[97] כיון שלפי דעת הר"ש המובא בשולחן ערוך (שם סעיף יג) אף אם אוכלים שיעור קביעות סעודה בוקר וערב ברכתו 'על המחיה', ואף שכתב שם שירא שמים יחמיר – היינו רק בבצק רגיל, אבל בבצק שנילוש בהרבה שמן אף ירא שמים יכול לאכול עד שיעור קביעת סעודה בוקר וערב (סימן קסח סעיף ז) ומשנה ברורה (ס"ק לג).