הלכות בין המצרים
תוכן
האבילות
א.
כתב המשנה ברורה
[1]
'ובכונת האר"י כתב, שיתאבל בימים ההם אחר חצי היום ויבכה כמו חצי שעה'.
תיקון חצות
ב.
כתב החיד"א בספרו מורה באצבע,
[2]
טוב לומר סדר תיקון רחל בכל יום חול מבין המצרים אחר חצות [היום], וכן נהגו בארץ ישראל תובב"א. בערב שבת, בערב ראש חודש ובראש חודש - לא אומרים.
דיני ברכת שהחיינו בשלושת השבועות
ברכת שהחיינו
ג.
טוב להיזהר בימי בין המצרים מלברך ברכת שהחיינו על פרי או מלבוש חדש, ולפיכך לא יאכל פרי חדש, או לא ילבש בגד חדש בימים אלו.
[3]
בשבת
ד.
בשבת מותר לברך ברכת שהחיינו, והאריז"ל מחמיר בזה.
[4]
בגדים שאינם חשובים
ה.
בגדים שאינם חשובים שאין מברכים עליהם שהחיינו מותר לקנותם ולחדשם משבעה עשר בתמוז עד ראש חודש אב.
[5]
פרי חדש שלא ימצא אחר תשעה באב
ו.
פרי חדש שלא ימצא אחר תשעה באב ואינו יכול לשמור את הפרי עד שבת מפני שיתקלקל, מותר לברך שהחיינו ולאכלו אפי' ביום חול.
[6]
חולה
ז.
חולה מותר לו לאכול פירות חדשים, אך לא יברך עליהם שהחיינו.
[7]
מעוברת
ח.
אף אישה מעוברת מותרת לאכול פרי חדש, אך לא תברך עליו שהחיינו.
[8]
דיני הטוב והמטיב בשלושת השבועות
רכישת ריהוט ומוצרי חשמל
ט.
מותר לברך ברכת הטוב והמטיב בימי בין המצרים, ולכן מותר לאדם נשוי לקנות עד ראש חודש אב ריהוט ומוצרי חשמל, שאדם נשוי מברך עליהם הטוב והמטיב, אך רווק שמברך עליהם שהחיינו, אין יכול לקנותם בימי בין המצרים.
[9]
קניית דירה
י.
קניית דירה מותרת בימי בין המצרים לאדם נשוי עד ראש חודש אב, מכיוון שמברכים על דירה חדשה הטוב והמטיב, אך אדם שאינו נשוי שמברך שהחיינו יש להימנע מכך משבעה עשר בתמוז.
[10]
קניית רכב
יא.
קניית רכב לאדם נשוי מותרת עד ראש חודש אב, אך לאינו נשוי יש להימנע מכך מיז' בתמוז, מכיוון שמברך על כך שהחיינו.
[11]
דיני תספורת בימי שלושת השבועות
תספורת
יב.
בני אשכנז נוהגים שלא להסתפר מי"ז בתמוז ואילך בין שיער הראש ובין שיער כל הגוף.
[12]
לבני ספרד
יג.
לבני ספרד ישנם מנהגים שונים בזמן איסור תספורת, ישנם הנוהגים שלא להסתפר מי"ז בתמוז, וישנם הנוהגים מראש חודש אב, וישנם הנוהגים רק משבוע שחל בו תשעה באב.
[13]
לקצר השפם
יד.
מותר לקצר את השפם אם הוא מעכב את האכילה.
[14]
קטנים
טו.
נחלקו הפוסקים האם קטנים אסורים בתספורת מי"ז בתמוז ואילך או שאסורים רק בשבוע שחל בו תשעה באב, ולמעשה המיקל יש לו על מה לסמוך.
[15]
נשים
טז.
ישנם המקלים לנשים להסתפר עד תשעה באב וכך נוהגים בני ספרד, אך דעת המשנה ברורה להחמיר בזה שדינם כגברים.
[16]
שמיעת כלי נגינה
יז.
נהגו בני אשכנז שלא לשמוע בימים אלו כלי נגינה, וכל מוזיקה מוקלטת. [לגבי שירה וואקלית עיין לעיל בהלכות ספירת העומר].
דיני תשעת הימים
כיבוס וגיהוץ
זמן האיסור
א.
מדינא דגמ' אסור לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב. ומנהג בני אשכנז שאין מכבסים בגדים מר"ח אב, ואין להקל בזה. ואף בגדים שלא ילבשו בתשעת הימים אסור לכבס.
[17]
לבני ספרד
ב.
מבני ספרד יש הנוהגים שלא לכבס רק בשבוע שחל בו תשעה באב (וראה להלן בדין שבוע שחל בו כשתשעה באב חל בשבת).
[18]
ניקוי יבש
ג.
ניקוי בגד על ידי ניקוי יבש הרי הוא בכלל כיבוס.
ניקוי כתם
ד.
מותר לנקות כתם נקודתי בבגד.
איזה בגדים
ה.
בכלל איסור כיבוס כלולים בגדים ומגבות, סדינים מצעים ומפות.
[19]
בגדי שבת
ו.
יש לכבס גם את בגדי השבת קודם תשעת הימים, אך בדיעבד כל שבגדי השבת מלוכלכים מותר לכבסם בתשעת הימים לכבוד שבת.
[20]
גיהוץ
ו.
גיהוץ בגדים דינו ככיבוס.
[21]
לבישת בגדים מכובסים
ז.
כשם שאסור לכבס כך אסור ללבוש בימים אלו בגדים נקיים מכובסים. וכן אסור להציע את המיטה או להשתמש במגבות ובמפות שכובסו.
[22]
ההכנה לכתחילה
ח.
כדי שיהיה מותר ללבוש בגדים מכובסים לכתחילה, יש להכינם על ידי שילבש וישתמש בהם מעט קודם תשעת הימים. מי שלא הכין, יכול להכין בשבת על ידי שילבש בגד ויחליף כל כמה שעות לבגד אחר מכובס [מפני שרק באופן שלובשו כמה שעות אין בזה חשש הכנה משבת לחול, שנחשב שלובשו בשביל שבת עצמה, אבל אם לובש ופושט מיד ניכר
שעושה זאת כהכנה לימי החול ואסור].
שיעור זמן הלבישה
ט.
להכנת בגד שלא יחשב מכובס - די ללבשו כמה דקות.
[23]
בדיעבד
י.
אם לא הכין את הבגדים על ידי לבישה, ייתן לקטן שילבשם, ובשעת הדחק יש להקל להניחם על הרצפה שיתאבקו ויתלכלכו מעט, ואז מותר ללובשם.
[24]
בגד הסמוך לגוף
יא.
בגדי זיעה - דהיינו בגדים הסמוכים לגוף יש מקילים שמותר ללובשם מכובסים, אך לכתחילה גם בזה יש ללכלכם בהנחה על הרצפה.
[25]
לכבוד שבת
יב.
לכבוד שבת מותר ללבוש כל בגדי השבת כרגיל [וילבשם לאחר הרחיצה]. סדינים ומצעים אין להחליף למכובס אף לכבוד שבת [והזקוק להחליף – יחליף וייתן לקטן לשכב עליהם כמה דקות].
[26]
בגדים חדשים
יג.
בגדים חדשים, אף בגדים שאינם חשובים - אסור לחדשם בתשעת הימים, ואף בשבת אסור.
[27]
בגד הסמוך לגוף
יד.
בגדי זיעה חדשים מותר לחדש בשבת בתשעת הימים [ושאר בגדים חדשים אסור אף בשבת כנ"ל].
בגדי קטנים
טו.
בגדי ילדים קטנים, כל זמן שמלכלכים בגדיהם מותר לכבסם כרגיל, ואף מותר לתלותם בחוץ משום שניכר שהם בגדי קטנים.
[28]
עד איזה גיל
טז.
יש מקלים לכבס בגדי ילדים עד גיל מצוות עד שבוע שחל בו.
[29]
להוסיף בגדי גדולים
יז.
כשמכבס בגדי ילדים, אסור להוסיף לכביסה בגדי גדולים יחד עם בגדי הילדים.
אין לו מה ללבוש
יח.
מי שלא נותרו לו בגדים נקיים, והבגדים המשומשים מלוכלכים עד שמדיפים ריח רע - מותר לכבסם אם אין לו מה ללבוש, והכל לפי העניין.
לכבס או לקנות
י ט.
מי שאין לו בגדים נקיים ללבוש, ויש לפניו שתי אפשרויות - לכבס או לקנות בגדים חדשים - עד שבוע שחל בו עדיף לכבס, ובשבוע שחל בו - עדיף לקנות.
[30]
איסור רחיצה בחמין ובצונן
[לבני אשכנז מראש חודש אב, ולבני עדות המזרח יש בזה מנהגים שונים - יש שנהגו כבני אשכנז, ויש שנהגו איסור ברחיצה בחמין רק בשבוע שחל בו תשעה באב [ובצונן, מותר לרחוץ כל הגוף אפי' בשבוע שחל בו תשעה באב]].
[31]
האיסור
כ.
אסור לרחוץ את הגוף בתשעת הימים אפילו בצונן, חוץ מפניו ידיו ורגליו שמותר לרחצם בצונן.
[32]
שלא לשם תענוג
כא.
רחיצה שלא לשם תענוג מותרת. ולכן אדם הסובל מזיעה ומלוכלך ממנה מאד, מותר לרחוץ איבר איבר במים קרים. במקומות שיש בהם ריבוי זיעה ולא ניתן לנקותם על ידי מים קרים, מותר לנקות ע"י מים חמים עם סבון - לפי הצורך בלבד, וכדאי הוא בית אלוקינו לצער עצמנו על חורבנו, ו'כל המתאבל על ירושלים - זוכה ורואה בשמחתה'.
[33]
לרפואה
כב.
רחיצה לרפואה מותרת, לכן מי שיש לו פצעים וצריך לרחצם - הדבר מותר. וכן מי שיודע בבירור שאם ימנע מלרחוץ יגרום לו לפצעים, מותר לשטוף לפי הצורך בלבד, ואם די לו במים קרים אסור בחמים.
[34]
העברת מגבת לחה
כג.
רחיצה על ידי העברת מגבת רטובה או ניגוב במגבונים לחים - מותרת.
קטנים
כד.
ילדים עד סמוך לגיל בר מצוה יש להקל שיתרחצו.
[35]
טבילת עזרא
כה.
טבילת עזרא מותרת. ויש מקילין במי שרגיל לטבול במקוה מידי יום, שמותר לטבול גם בתשעת הימים.
[36]
טבילה בערב שבת
צג.
טבילה במקווה בערב שבת – אם רגיל לטבול בכל ערב שבת, מותר לטבול אף בער"ש בתשעת הימים במקווה צונן [ואם אין צונן – יש להקל אף בחם], ובעניין זמן הטבילה, ראה בסוף הסעיף הבא.
[37]
רחיצה בערב שבת
כז.
רחיצה בערב שבת: בערב שבת החל בר"ח - מי שרוחץ תמיד בערב שבת, מותר לרחוץ כל גופו בחמים ואף בסבון. בערב שבת חזון - מי שרגיל להתרחץ במים חמים כל ערב שבת ומעולם לא ביטל זאת אלא מחמת אונס, מותר לרחוץ ראשו פניו ידיו ורגליו במים חמים ובסבון, ושאר הגוף אסור אף במים קרים. [דין הסובל מזיעה נתבאר בסעיף כא]. לכתחילה
ירחץ קודם חצות, ואם לא הספיק - ירחץ עד כניסת שבת.
[38]
[39]
נטילת ציפורניים
קודם שבוע שחל בו
כח.
קודם שבוע שחל בו תשעה באב מותר. ונחלקו האחרונים בדין נטילת ציפורניים בשבוע שחל בו, והמיקל יש לו על מי לסמוך [ולכבוד שבת מותר].
[40]
בראש חודש
כט.
בראש חודש, אף שחל בערב שבת, יש הנוהגים כצוואת רבי יהודה החסיד שלא ליטול ציפורניים, ואותם הנוהגים כן יכולים [במקרה זה] ליטול ביום חמישי.
[41]
בשר ויין
המנהג
ל.
מנהג בני אשכנז שאין אוכלים בשר ואין שותים יין מר"ח אב. ולבני עדות המזרח יש בזה מנהגים שונים, והרבה מבני עדות המזרח נוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין ממוצאי ר"ח אב.
[42]
תבשיל שהתבשל בבשר
לא.
גם תבשיל שהתבשל עם בשר נוהגים שלא לאכלו בימים אלו, ולכן תפוחי אדמה שהתבשלו עם בשר אין לאוכלם [ורבים מבני עדות המזרח מקילים בזה].
[43]
משקאות חריפים
לב.
מותר לשתות משקאות חריפים שאין בהם תערובת של יין כגון בירה, ליקר, וויסקי, וכדו'.
קטנים
לג.
ילדים עד גיל שלוש שנים אפשר להאכילם בשר, ומגיל שלוש עד גיל שיודעים להתאבל ירושלים נחלקו הפוסקים האם מותר ליתן להם בשר, ודעת המשנה ברורה להחמיר בזה. ותבשיל שהתבשל עם בשר יש להקל לתת לקטנים.
[44]
יולדת ומינקת
לד.
יולדת תוך ל' יום ללידה מותרת באכילת בשר עד ז' אב, ומז' אב ואילך נהגו להימנע, וכן הדין במינקת שכשאינה אוכלת בשר חלב התינוק אינו טוב , והוא הדין במעוברת הזקוקה לאכול בשר, או בחולה הזקוק לבשר.
[45]
מיץ ענבים
לה.
אף מיץ ענבים אין לשתות בימים אלו.
[46]
הבדלה
לו.
בהבדלה במוצאי שבת בט' הימים, יש נותנים את הכוס לקטן שהגיע לגיל חינוך אבל אינו יודע להתאבל על ירושלים, ומכיון שיש להקפיד לתת לקטן שהגיע לגיל חינוך וכן יש להקפיד שהקטן ישתה מלוא לוגמיו, ואין הדבר ברור מהו הגיל של קטן שאינו יודע להתאבל על ירושלים, לכן רבים נוהגים שהמבדיל שותה את כוס היין או המיץ ענבים.
[47]
עוגות עם יין
לז.
עוגות שיש בהם יין וטעמו ניכר - יש מחמירים שלא לאכלם בימים אלו.
[48]
בשבת
לח.
בשבת מותר לאכול בשר ולשתות יין, אך בשאר סעודות מצוה יש בכך אופנים שונים המבוארים בסימן תקנא סעיף י.
משא ומתן
מבואר בגמ' ביבמות (מג, ב) 'מראש חודש ועד התענית העם ממעטין בעסקיהן מלישא ומליתן, מלבנות ולנטוע' וכו'. ויש לעיין מה הפירוש 'ממעטין' במשא ומתן, האם הכוונה שממעטים לגמרי, או שעושים רק את הנצרך ולא כשאר הימים. ודנו בזה התוס' ביבמות (שם בעמוד א ד"ה מלישא) ובמגילה (ה, ב ד"ה ממעטין), ומבואר שם בתוס' דאם 'ממעטין מלישא וליתן' היינו במשא ומתן של שמחה כגון צרכי חופה, בהכרח הפירוש 'ממעטין' היינו דיש למעט לגמרי, אך אם הפירוש 'ממעטין מלישא וליתן' הוא לאו דוקא במשא ומתן של שמחה, אז 'ממעטין' היינו שעושים את הנצרך ולא כשאר הימים. וכן הוא במשנה ברורה (סימן תקנא
ס"ק יא) שיש חילוק בין משא ומתן של שמחה לשאר משא ומתן. ולהלן יבואר דינים העולים מזה. הלכה נוספת מבואר בטור (סימן תקנא סעיף ז) דבגדים חדשים אסור לתקן בשבוע שחל להיות בו תשעה באב. ומקור הדין בירושלמי בפ' מקום שנהגו - 'נשי דנהיגי דלא למשתי עמרא מגו דעייל אב מנהגא' בגלל שבטלה אבן השתיה, וכיון שהשתי אסור כ"ש תיקון בגדים חדשים, וראוי להחמיר בזה מר"ח דהיינו נמי בכלל מיעוט שמחה, עכ"ד הטור. והרמ"א הוסיף שה"ה שלא לקנות בגדים, והיינו דקניית בגדים גם היא כתיקון בגדים. מבואר מזה שבבגדים יש דין נוסף שלא לקנותם מלבד הדין שממעטים במשא ומתן, ועל פי זה יתבארו בע"ה הדינים דלהלן.
קניית תכשיטים
לט.
אין לקנות תכשיטים כל תשעת הימים.
[49]
קניית כלי כסף וזהב
מ.
אין לקנות כלי כסף וזהב וכן יש להקפיד שלא לקנות דברים יקרי ערך.
[50]
קניית צלחות וסירים
מא.
יש למעט בקניית צלחות וסירים וסכו"ם וכן שאר דברים שלא נצרכים לתשעת הימים, אך אם הם נצרכים לימים אלו מותר לקנותם.
קניית בגדים
מב.
אין לקנות בגדים בתשעת הימים ואף בגדים שאינם חשובים ואף שאין מברכים עליהם 'שהחיינו'.
[51]
בר האבד
מג.
מכירה ובה מבצעי הנחה מיוחדים שלא יהיו לאחר תשעת הימים, מותר לקנות גם בתשעת הימים.
[52]
מתנה
מד.
קניית מתנה לאשה למטרת שלום בית מותרת בתשעת הימים דנחשב צורך מצוה, והכל לפי העניין.
[53]
[1] סימן תקנא (ס"ק קג).
[2] סימן רל.
[3] שולחן ערוך (סימן תקנא סעיף יז).
[4] משנה ברורה (שם ס"ק צח).
[5] שולחן ערוך (סימן תקנא סעיף יז).
[6] שולחן ערוך (סימן תקנא סעיף יז) משנה ברורה (ס"ק קא).
[7] משנה ברורה (סימן תקנא ס"ק צט).
[8] שם.
[9] שערי תשובה (שם סעיף ז).
[10] שולחן ערוך (סימן תקנא סעיף יז).
[11] שם.
[12] שולחן ערוך (סימן תקנא סעיף ד).
[13] שולחן ערוך (סימן תקנא סעיף ג וסעיף יב).
[14] שולחן ערוך (סימן תקנא סעיף יג).
[15] שולחן ערוך (סימן תקנא סעיף יד).
[16] משנה ברורה (סימן תקנא ס"ק עט).
[17] שולחן ערוך (סימן תקנא סעיף ג).
[18] שם.
[19] שם.
[20] משנה ברורה (סימן תקנא ס"ק לב).
[21] שם.
[22] שם.
[23] שולחן ערוך (יורה דעה סימן שפט סעיף א).
[24] שם.
[25] פתחי תשובה (שם).
[26] שולחן ערוך (סימן תקנא סעיף ג).
[27] שולחן ערוך (סימן תקנא סעיף ו) משנה ברורה (ס"ק מה).
[28] שולחן ערוך (סימן תקנא סעיף יד).
[29] משנה ברורה (סימן תקנא ס"ק פב).
[30] שולחן ערוך (סימן תקנא סעיף ג, ו, ז).
[31] שולחן ערוך (סימן תקנא סעיף טז).
[32] שם.
[33] שולחן ערוך (שם וסימן תריג סעיף א).
[34] שולחן ערוך (סימן תריג סעיף א).
[35] שולחן ערוך (סימן תקנא סעיף יד).
[36] שולחן ערוך (סימן תקנא סעיף טז).
[37] משנה ברורה (סימן תקנא ס"ק צה).
[38] שולחן ערוך (סימן תקנא סעיף טז) משנה ברורה (ס"ק פט, צז).
[39] ביאור הלכה (שם סעיף טז).
[40] משנה ברורה (סימן תקנא ס"ק כ).
[41] משנה ברורה (סימן רס ס"ק ז וסימן תקנא ס"ק כ).
[42] שולחן ערוך (סימן תקנא סעיף ט) משנה ברורה (ס"ק נח).
[43] שולחן ערוך (שם סעיף י) משנה ברורה (ס"ק סג).
[44] שם ומשנה ברורה (ס"ק ע).
[45] משנה ברורה (שם ס"ק סא), ומגן אברהם (סימן תקנד ס"ק ט).
[46] שולחן ערוך (שם) משנה ברורה (ס"ק סו).
[47] שולחן ערוך (סימן תקנא סעיף י) משנה ברורה (ס"ק סח, ע) ובשולחן ערוך סימן רצו סעיף א).
[48] משנה ברורה (סימן תקנא ס"ק סג) שער הציון (ס"ק סח) ובט"ז (ס"ק ט) ובאר היטב (ס"ק כט).
[49] שולחן ערוך (סימן תקנא סעיף ב).
[50] שולחן ערוך (שם) משנה ברורה (ס"ק יא).
[51] שולחן ערוך (סימן תקנא סעיף ז).
[52] שולחן ערוך (שם סעיף ב) משנה ברורה (ס"ק יא).
[53] רמ"א (סימן תקנא סעיף ב).