דיני סוכה
תוכן
בניית הסוכה
הקדמת הדפנות
א.
יש להעמיד את הדפנות לפני הנחת הסכך, ואם הניח את הסכך לפני בניית הדפנות צריך לאחר מכן לנענע את הסכך.
[1]
קטן
ב.
לכתחילה אין ליתן לקטן לסכך הסוכה, וכשהגיע לגיל שלש עשרה שנים אפילו אם לא ידוע שהביא שתי שערות, כשר לסיכוך.
[2]
דפנות הסוכה
ג.
מבנה הסוכה צריך להיות שתי דפנות 'דעריבן' (דהיינו צמודות בצורת ר), אך הדופן השלישית אינה צריכה להיות צמודה לשתי הדפנות האחרות (בצורה כזו - ה).
[3]
כשהדופן השלישית היא שבעה טפחים אין צורך יותר מזה, ואף אם הסוכה ארוכה אין צורך בדופן שתהיה לכל אורך שטח הסוכה.
[4]
לשם צל
ד.
יש לעשות את הסוכה לשם צל [לשם מצווה].
[5]
קודם שלושים יום
ה.
סוכה שנעשתה שלושים יום לפני החג [סוכה ישנה] צריך לחדש בה דבר, והיינו שיש להגביה הסכך טפח על טפח במקום אחד [10 ס"מ על 10 ס"מ] או להגביה כלשהו על פני אורכה או כל רוחבה.
[6]
לחדש בה דבר
ו.
סוכה ישנה שכאמור צריך לחדש בה דבר אם לא חידשו בה דבר כשרה בדיעבד.
[7]
משמשת לדירה
ז.
סוכה המשמשת לדירה בשאר ימות השנה, בכדי להכשירה לסוכה צריך להגביה את כל הסכך ולהניחו לשם סוכה, ואם לא הגביהו הסוכה פסולה מהתורה.
[8]
פותח גג
ח.
סוכה העשויה כדין ובמשך השנה הסכך נשאר בה, וסוגר עליו את הגג ומשתמש שם לדירה, צריך להגביה את הסכך כדי להכשירה לשימוש בסוכות.
[9]
פרגולה
ט.
פרגולה שמשתמשים בה במשך השנה, די בחידוש דבר ואין צריך להגביה את הסכך, כיון שאין דינה כדירה של כל השנה, שאינה מקום המיוחד תדיר לאכילה ושתיה.
[10]
שיעור הסיכוך
י.
לכתחילה צריך שהסיכוך יהיה קל כדי שיראו את הכוכבים, ובדיעבד אף אם הניח סכך עבה שמסתיר את הכוכבים, כשרה הסוכה.
[11]
אין הגשמים נכנסים בה
יא.
סוכה שיש בה ריבוי סכך עד שאין הגשמים נכנסים לתוכה יש להחמיר לפסול, אך בדיעבד אם אין אפשרות לתקן את הסכך יש לסמוך על דעת המקלים.
[12]
סכך מחובר
יב.
סכך המחובר במסמרים פסול מהתורה.
[13]
שיעור הכשר
יג.
הסוכה צריכה להיות שבעה טפחים על שבעה טפחים [56 ס"מ לשיעור הקטן או 70 ס"מ לשיעור הגדול].
[14]
אם אינה רחבה שבעה טפחים פסולה, ומכיון שספק דאורייתא לחומרא יש להקפיד לשער שבעה טפחים לפי השיעור הגדול.
[15]
סוכה קטנה
יד.
סוכה העשויה במרפסת ואין בה שבעה טפחים בפני עצמה - רק בצירוף המוזאיקה [מעקה האבן הרחב] – בשעת הדחק יש מקלים.
[16]
צירוף מוזאיקה
טו.
סוכה שיש בה שבעה טפחים ובצדה מוזאיקה, אפשר לשבת עליו כחלק מהסוכה, אף אם יש מאחוריו מעקה המשמש כדופן לסוכה, משום שאנו רואים את המוזאיקה כחלק והמשך לרצפה.
[17]
גובה הדפנות
טז.
גובה הדפנות הוא לפחות עשרה טפחים [80 ס"מ לשיעור הקטן ו 100-ס"מ לשיעור הגדול]
[18]
ואפילו אם הסכך גבוה הרבה די בדפנות הנ"ל.
[19]
הסכך רחוק מהדפנות
יז.
דפנות בגובה עשרה שהסכך עומד רחוק מהם ברוחב עד ג' טפחים, הסוכה כשרה כיון שאומרים גוד אסיק ולבוד.
[20]
גידולי קרקע
יח.
סכך כשר צריך שיהיה מגידולי קרקע, וממין שאינו מקבל טומאה.
[21]
מעמיד
יט.
גם מעמיד הסכך לכתחילה צריך להיות "כדיני סכך כשר", דהיינו גידולי קרקע ואינו מקבל טומאה, אולם בדיעבד אינו מעכב.
[22]
מעמיד דמעמיד
כ.
מעמיד של מעמיד, כגון ברגים המחברים את דפנות הסוכה וכיוצא בזה שהדבר מעמיד את מעמידי הסכך, דעת החזון איש
[23]
שדינו כמעמיד עצמו אשר יש לעשותו לכתחילה מדבר הכשר לסיכוך, ואילו דעת המשנה ברורה
[24]
שאינו בכלל המעמיד, ואף לכתחילה ניתן לעשותו מדבר המקבל טומאה כגון מברזל וכדומה, וכשאפשר הדבר נכון להחמיר בזה.
דברים הפסולים לסכך
כא.
ברזל, כגון מסמרים וברגים. וכן פלסטיק, כגון אזיקונים וכיוצא בהם, פסולים לסיכוך, כיון שאינם גידולי קרקע, ומטעם זה לכתחילה אין להעמיד בהם הסכך, ואולם אם הסכך עומד ברוח מצויה אף בלא דברים אלו אין זה נחשב למעמיד ומותר להניחן לחיזוק לכתחילה.
חוטי כותנה ופשתן
כב.
חוטי כותנה או פשתן פסולים לסיכוך מדרבנן,
[25]
ונחלקו הפוסקים במעמיד העשוי מדבר הפסול לסיכוך מדרבנן. ולכתחילה נכון להחמיר בכך,
[26]
ומטעם זה יש לחבר את הסכך בצמח טבעי [שלא עבר תהליך עיבוד] כגון צמח גווה או רפיא.
מחצלת קנים
כג.
מחצלת קנים לסיכוך יש להקפיד שנעשתה לסיכוך ולא לשכיבה או ישיבה,
[27]
וכמו כן יש להקפיד שהחוטים שמחזיקים את המחצלת נעשו מצמח טבעי שאינו מעובד כגון גווה או רפיא, ולא מחוטים מעובדים, ומטעם זה אין לקנות מחצלת לסכך אלא כשיש עליה כשרות מוסמכת.
סיכוך בנסרים
כד.
המנהג שלא לסכך בנסרים כלל אף כשהם פחותים מארבע טפחים, ולכן רבים מקפידים שלא לסכך בלייסטים אלא רק בקנים עגולים [קיינעס], או בענפי דקל וכדומה, [ויש שמקילים בכך אם הלייסטים הם עד גודל של בין ארבעה לחמשה ס"מ], ולכן מי שלא נהג להקל בזה נכון שינהג
כפשטות השולחן ערוך שאין לסכך בנסרים כלל.
[28]
מחצלת לייסטים
כה.
גם הנוהגים להקל לסכך בלייסטים, נכון להחמיר במחצלת לייסטים שלא לסכך בה, משום שיש הסוברים שהחיבור בין הנסרים עושה אותם לגוף אחד, והרי זה כנסר רחב ארבעה טפחים שפסול לסיכוך.
[29]
ברוח מצויה
כו.
הסכך צריך לעמוד ברוח מצויה,
[30]
ואם עומד ברוח מצויה אף אם יחברו אותו למקומו בדברים הפסולים לסיכוך, הסוכה כשרה.
[31]
אויר
כז.
הפסק אויר בסכך פוסל את הסוכה כשיש בו שלשה טפחים, ובפחות משיעור זה אף שאינו פוסל כל הסוכה מכל מקום אין ישנים תחת האויר, ומשום כך יש להיזהר בסכך שעשוי מקיינעס שלא יהא בין הקנים הפסק אוויר מתחילתו ועד סופו, ולכן יש להניח סכך אף לרוחב הסוכה. ויש הסוברים שאף צריך שלא יהא רוב ראשו או רוב גופו תחת האויר.
[32]
סכך פסול מן הצד
כח.
סכך פסול, העומד סמוך לדפנות, עד ארבע אמות הסוכה כשרה, אך אין לאכול ולישון תחתיו.
[33]
סכך פסול באמצע הסוכה
כט.
סוכה שיש לו ג' דפנות ובאמצע הסוכה מונח סכך פסול ברוחב ארבעה טפחים לכל אורך הסוכה, הסוכה פסולה, אלא אם כן יש שיעור בסוכה ובשלשת הדפנות עד הסכך הפסול, אך גם באופן זה אין לשבת תחת מקום הסכך הפסול.
[34]
יותר מג' טפחים ופחות מד'
א.
סכך פסול שיש בו יותר משלשה טפחים [24 - 28.8 ס"מ] אבל אין בו ארבעה טפחים [32 – 38.4 ס"מ], הסוכה כשרה, ואף שסכך זה על פני כל הסוכה, אולם אין ישנים לכתחילה תחת הסכך הפסול.
[35]
פחות מג' טפחים
ב.
סכך פסול בפחות משלשה טפחים [24 – 28.8 ס"מ], אין בו פסול כלל, ואף אם הוא לכל אורך או רוחב הסוכה, ואפשר אף לאכול ולישן תחתיו, ומטעם זה אם היה מעל סוכתו מרזב או קורת בטון, אף שהוא לאורך הסוכה כולה כל שאין בו שיעור זה אינו פוסל כלל ומותר גם לאכול ולישן תחת אותו המקום.
[36]
אופן להתיר סכך פסול הרחב מד' טפחים
ג.
גם כאשר הסכך הפסול רחב מארבעה טפחים, ניתן להכשיר חלק ממקום הסכך הפסול על ידי העמדת מחיצה במרחק 23 ס"מ ממקום הסכך הכשר, ובכך יקטן מקומו של הסכך הפסול עד שיהיה בו פחות משיעור סכך פסול. ומטעם זה מי שמרפסת הסוכה שלו אורכה שלשה מטרים, ויש בה אויר בשיעור 50 ס"מ, ותקרת בטון 50 ס"מ, יעמיד מחיצה באורך 70 ס"מ במרחק 23 ס"מ מתחילת תקרת הבטון, ובשאר אורך הסוכה יעמיד צורת הפתח ובכך יקטן שיעור הסכך הפסול, ויוכל לישון תחתיו.
תחת מנוע מזגן
ד.
סוכה שמעליה מנוע מזגן, אם רוחב המנוע פחות מ 24 ס"מ, מותר לאכול ולישן תחתיו.
[37]
סוכה קטנה
ה.
סוכה קטנה שגודלה פחות מעשרה טפחים, גם סכך פסול בשלשה טפחים באורך או ברוחב כל הסוכה, פוסל בה. ואף ששיעור סכך פסול זה אינו פוסל בשאר סוכות, מכל מקום בסוכה זו שיעור זה מחסר בשיעור הסכך הכשר, ומשום כך פסולה.
[38]
אך כל שהסכך הפסול פחות משלשה טפחים כשר,
[39]
ויש הסוברים שאם הסכך הפסול אינו ג' טפחים במקום אחד אלא מחולק לב' מקומות, וכל שיש בה ארבעה טפחים סכך כשר אין הסכך פסול פוסל בה.
[40]
חבלי כביסה וסורגים
ו.
חבלי כביסה או סורגים הנמצאים מעל הסכך, אינם פוסלים את הסיכוך, כיון שאין בכל סורג או בכל חוט כביסה רוחב שלשה טפחים. אך יש מחמירים לכתחילה אם ניתן לתקן את הדבר, כיון שחוששים לדעת הפוסקים שאמרינן לבוד להחמיר, ומצטרפים כל החוטים יחד לפסול את הסוכה, ולכן לדעה זו יש להניח סכך כשר ביניהם כאשר הסורגים או חבלי הכביסה ישמשו כמעמיד דמעמיד.
[41]
ברוח מצויה
ז.
הדפנות צריכות לעמוד ברוח מצויה, ואם רוח מצויה מזיזה אותן הסוכה פסולה.
[42]
ומה שיעור התזוזה שיפסול, נחלקו הפוסקים האם כל שהוא פוסל או רק בתזוזה של שלשה טפחים,
[43]
ולמעשה אפשר להקל [במקום צורך] כשיטה אחרונה.
מסדינים
ח.
דפנות סוכה העשויות מסדינים אף אם הם מתוחים היטב, טוב להוסיף ולעשות גם מחיצות 'לבוד', וזאת יעשה ע"י שיקיף את הסוכה בחבלים חמש פעמים לרוחב דפנותיה, במרווחים של 20 ס"מ בין חבל לחבל, מגובה הרצפה ועד גובה מטר, ובכך יש 'תוך' שלשה טפחים לשיעור הקטן, וגם עשרה טפחים לשיעור הגדול.
[44]
שתי או ערב
ט.
סוכה העשויה ממחיצות שתי או ערב, דהיינו עמודים או חבלים שאין ביניהם שלשה טפחים, להלכה יש להחמיר להצריך בה ארבע דפנות, אבל בשלש לא סגי.
[45]
ודעת החזון איש
[46]
להחמיר אף בארבע דפנות. אמנם אם בנוסף לחבלים מותח גם סדינים יש להכשיר אף בשלש דפנות, וכנ"ל
בסעיף הקודם.
שתי וערב
י.
מחיצת שתי וערב נחשבת מחיצה גמורה. מעקה, לדעת המשנה ברורה
[47]
נחשב מחיצת שתי וערב, כיון שיש ברזל גם לרוחב למעלה ולמטה, ולדעת החזון איש
[48]
צריך שיהא ערב כל שלשה טפחים, ולכן מעקה או סורג לא יוכל לשמש כמחיצה.
לכתחילה
יא.
לכתחילה יש לעשות מחיצות שלימות, כיון שאין הכל בקיאים בכל דיני מחיצות לפרטיהם.
[49]
על הסכך
יב.
אין לתלות נוי סוכה במרחק ארבעה טפחים ויותר מהסכך. ואם הקישוט מתחיל תוך ד' טפחים לסכך ומשתלשל עד חוץ מד' טפחים – אם רוחבו הוא פחות מד' טפחים – מותר.
[50]
מוקצה
יג.
קישוטים שנפלו מהסכך או הדפנות בשבת וביום טוב, הרי הם מוקצה ואסור לטלטלם. ואם התנה לפני כניסת החג שאינו בודל מהם כל בין השמשות, מותר לטלטלם בשבת וביום טוב. ובחול המועד מותר בכל אופן לטלטלם ואף לחזור ולתלותם.
[51]
להוריד
יד.
מותר להוריד את הקישוטים בחול המועד אם יש חשש שיתקלקלו מחמת הגשמים.
[52]
לפרוס ניילון
טו.
מותר לפרוס ניילון על הסכך [בין מעליו ובין מתחתיו] בשבת ויום טוב כדי שלא ייהרסו הקישוטים מפני הגשמים, אך ייזהר שלא לגעת בסכך בידיו, משום שהוא מוקצה.
[53]
לתלות בחול המועד
טז.
מותר לתלות קישוטים בחול המועד.
[54]
להכין בחול המועד
יז.
מותר להכין קישוטים בחול המועד רק אם הם מעשה הדיוט, אך אם צריך מומחיות מיוחדת להכנתם, נחשב מעשה אומן, ואסור.
[55]
[1]
רמ"א (סימן תרלה סעיף א) ומשנה ברורה (ס"ק ט, י).
[2]
עיין מגן אברהם (סימן יד ס"ק ג) וביכורי יעקב (סימן תרלה ס"ק ב) ופרי מגדים (סימן תרמט אשל אברהם ס"ק ח) שנקטו דלא מהני, אמנם בביאור הלכה (סימן יד ד"ה להצריך) ובמשנה ברורה (סימן תרמט ס"ק יד) כתבו דאין זה פסול רק בתפילין.
[3]
שולחן ערוך (סימן תרל סעיף ב).
[4]
רמ"א (שם סעיף ג).
[5]
שולחן ערוך (סימן תרלה סעיף א) ומשנה ברורה (ס"ק א).
[6]
שולחן ערוך (סימן תרלו סעיף א) ומשנה ברורה (ס"ק ה, ו, ז).
[7]
משנה ברורה (שם ס"ק ד).
[8]
שם.
[9]
משנה ברורה (שם ס"ק ז).
[10]
שולחן ערוך (שם וסעיף ב).
[11]
שולחן ערוך (סימן תרלא סעיף ג).
[12]
משנה ברורה (שם ס"ק ו).
[13]
תוספות סוכה (ב, א) ושער הציון (סימן תרלג ס"ק ו).
[14]
שיעור ז' טפחים המדוייק לשיעור הגדול הוא 67.8 ס"מ, אמנם בדאורייתא יש להחמיר בטפח שוחק ולכן לכתחילה השיעור הוא 70 ס"מ.
[15]
שולחן ערוך (סימן תרלד סעיף א).
[16]
שערי תשובה (סימן תרלד ס"ק ג).
[17]
אך לכתחילה אין לסמוך על המעקה כדופן וכדלקמן סעיף נה שבעינן דפנות שלימות.
[18]
שיעור י' טפחים המדוייק לשיעור הגדול הוא 96 ס"מ, אמנם בדאורייתא יש להחמיר בטפח שוחק ולכן לכתחילה השיעור הוא 100 ס"מ.
[19]
שולחן ערוך (סימן תרל סעיף ט).
[20]
שם.
[21]
שולחן ערוך (סימן תרכט סעיף א).
[22]
משנה ברורה (סימן תרכט ס"ק כב).
[23]
או"ח סימן קמג (ס"ק ב).
[24]
סימן תרל (ס"ק נט).
[25]
שולחן ערוך (סימן תרכט סעיף ד) ומשנה ברורה (ס"ק יב).
[26]
משנה ברורה (שם ס"ק כו), ועיין ביאור הלכה (סימן תרל סעיף א ד"ה כל).
[27]
שולחן ערוך (סימן תרכו סעיף ו).
[28]
שולחן ערוך (סימן תרכט סעיף יח) ומשנה ברורה (ס"ק מט).
[29]
דאין משמעות לכך שנעשה הנסר מהרבה עצים קטנים כל שמחוברים יחד כאחד, ויש שכתבו שאם נכנס גשם בין הנסרים אין זה נחשב כגוף אחד אף שהם מחוברים יחד.
[30]
שולחן ערוך (סימן תרכח סעיף ב).
[31]
שאינו נחשב מעמיד לסכך שהרי הסכך עומד בלעדיו.
[32]
רמ"א (סימן תרלב סעיף ב), חזון איש (או"ח סימן קמד ס"ק ה).
[33]
שולחן ערוך (סימן תרלב סעיף א).
[34]
שם.
[35]
משנה ברורה (שם ס"ק ג).
[36]
שם.
[37]
שכן אין בו ג' טפחים, ודינו כנ"ל.
[38]
שולחן ערוך (שם).
[39]
שם ומשנה ברורה (ס"ק ט).
[40]
חזון איש (או"ח סימן קמד ס"ק ד).
[41]
עיין משנה ברורה (סימן תרכו ס"ק יז) ובשער הציון (ס"ק כג).
[42]
שולחן ערוך (סימן תרל סעיף י)
[43]
עיין מגן אברהם (סימן שסג ס"ק ד) ומשכנות יעקב (סימן קכג) שהצריכו שלא תזוז המחיצה כלל, ועיין פרי מגדים (על דברי המגן אברהם שם) וחזון איש (סימן עז ס"ק ו) דאין פסול אלא אם על ידי הרוח בטלה המחיצה.
[44]
ערוך השולחן (שם סעיף לב).
[45]
משנה ברורה (סימן תרל ס"ק ז).
[46]
סימן עה (ס"ק ב).
[47]
שער הציון (סימן שס ס"ק ב).
[48]
שם.
[49]
רמ"א (סימן תרל סעיף ה).
[50]
שולחן ערוך (סימן תרכז סעיף ד) ומשנה ברורה (ס"ק יב).
[51]
שולחן ערוך (סימן תרלח סעיף ב) ומשנה ברורה (ס"ק יד, טו).
[52]
דאף שהקישוטים הוקצו למצוותם אם לא התנה, אין איסור להורידם כיוון שאינו משתמש בהם. ואין בהורדת הקישוטים מפני הגשם משום איסור מלאכה בחול המועד, כיוון שהוא דבר האבד.
[53]
משנה ברורה (סימן תרכט ס"ק נח), ובשער הציון (שם ס"ק פד), וכן כתב עוד להלן (סימן תרמ ס"ק כה). ומה שכתבנו שמותר לפרוש, היינו דווקא בתוך ג' טפחים לסכך.
[54]
משנה בררה (סימן תרלח ס"ק יד).
[55]
עיין שולחן ערוך (סימן תרלז סעיף א) וביאור הלכה (ד"ה עושה, וסימן תקמ סעיף א ד"ה בונה).