הלכות יום כיפור

דיני ערב יום כיפור

מנהג ה'כפרות'

הזמן

א. זמן עשיית הכפרות הוא בערב יום כיפור. ובמקום הצורך אפשר להקדים ולעשות במהלך עשרת ימי תשובה. [1]

במה
ב. עיקר המנהג הוא בתרנגול, [2] ומי שאינו יכול לעשותו בתרנגולים יעשה בכסף. [3]

בכמה תרנגולים
ג. יש הנוהגים כדעת האריז"ל לעשות כפרות לכל אחד מבני המשפחה בנפרד [לכל זכר - בתרנגול זכר, ולנקבה - בתרנגולת נקבה], ויש הנוהגים לעשות כפרה אחת על כל הזכרים ועל כל הנקבות, ויעשה בתרנגול אחד זכר לכל הזכרים במשפחה, ובתרנגולת אחת לכל הנקבות. [4]

בכסף
ד. כשעושים כפרות בכסף אין לזה סך קבוע, ואם עושה כפרות לכל המשפחה בסכום אחד, ישנם העושים סכום שווי של תרנגול שהוא בערך 30 ש"ח, [5] ויש הלוקחים סך ח"י שקלים. אמנם למעשה אין סכום ברור בדבר, [6] ולכן מי שעושה לכל אחד בנפרד די שיעשו אף על שקל אחד.

הנוסח
ה. כשעושים את הכפרות בכסף אומרים במקום "זה התרנגול ילך למיתה" - "זה הכסף ילך לצדקה".

בכספי מעשר
ו. אין לעשות כפרות בכספי מעשר. [7]

חלוקת הכפרות לעניים
ז. את כסף הכפרות יש לתת דווקא לעניים, ואם מכפר בתרנגולים - יתן את בשרם לעניים, או שיפדה בכסף את שוויים ויתן לעניים. [8]

לתת כסף אחר
ח. העושים כפרות בכסף מזומן, אין חובה שיתנו כסף זה עצמו לעניים אלא יכולים לתת סך שווה במקומו, או לתרום את שווי סך הכפרות בכרטיס אשראי או העברה בנקאית. [9]

בחורי ישיבות
ט. בחור הנמצא בישיבה ואין ברשותו כסף לעשות כפרות, יכולים הוריו לעשות כפרות עבורו ולומר 'זה חליפת פלוני בן פלוני'. אך לכתחילה ראוי שיעשה בעצמו כיון שעיקר מנהג הכפרות הוא בפני המתכפר ממש, ורק כשאין אפשרות אחרת יעשו כן.

תרנגול אחד לכמה אנשים
י. אפשר לעשות כפרות בתרנגול אחד לכמה אנשים יחד, אבל אין לעשות בתרנגול אחד כמה פעמים זה אחר זה.

מעוברת
יא. מעוברת עד 40 יום דינה ככל אישה שעושה בתרנגולת אחת, ולאחר 40 יום – הנוהגים לקחת תרנגול אחד לכל הזכרים ותרנגולת אחת לכל הנקבות – תעשה המעוברת גם עם התרנגול זכר (שמא נתעברה זכר), והנוהגים לעשות לכל אחד בנפרד – תעשה על 2 תרנגולות נקבות (לעצמה, ושמא נתעברה נקבה), ועל תרנגול אחד (שמא נתעברה זכר), [10] ואם יודעת את מין העובר תנהג לפי ידיעתה.

בכסף
יב. מעוברת העושה על כסף, אם עושים לכל אחד בנפרד, תקח סך כפול - אחד עבורה, ואחד עבור העובר. [11]

הנוסח במעוברת
יג. הנוסח שתאמר מעוברת הוא "זה חליפתנו וכו'".

מצות אכילה בערב יום כיפור

המצוה
יד. מצוה להרבות באכילה בערב יום כיפור. [12]

זמנה
טו. אף שיש הסוברים שיש קיום מצווה גם בליל ערב יום הכיפורים, העיקר להלכה שהמצווה היא רק ביום. [13]  

חולה
טז. גם חולה האוכל ביום כיפור, מצוה עליו לאכול בערב יום כיפור. [14]

נשים
יז. גם נשים מצוות לאכול בערב יום הכיפורים. [15]

אכילת מאכלים מחממים בערב יום הכיפורים

מאכלים מחממים ויין
יח. ביצים ושום [יש אומרים רק כשהם חמים], גבינה ושאר מוצרי חלב כשהם חמים - יש אומרים שאין נאכלים כל היום כולו, ויש מקילין בשחרית. ולמעשה המנהג להקל במוצרי חלב כשהם קרים בשחרית. אמנם בחלב עם קפה אין קפידא. וכן אין שותים יין ישן וטוב. אך נשים יכולות לאכול
מאכלים המחממים את הגוף כרגיל. [16]

דגים
יט. מצווה לאכול דגים בערב יום כיפור במשך היום לפני סעודה המפסקת. [17] יש נוהגים לאכול 'קרעפלאך'.

טבילה בערב יום כיפור

המצוה
כ. מצוה לטבול בערב יום כיפור, [18] ויש להקפיד על דיני חציצה, ולכן יש לנקות שיניים וכדומה לפני הטבילה. [19]

מנין הטבילות
כא. יש אומרים שיש לטבול שלש פעמים. [20]

נשים
כב. יש שנהגו שגם נשים טובלות בערב יום הכיפורים, [21] ויש שאינן נוהגות, [22] ואף נשים הנוהגות לטבול יש שסוברים שאין להן לטבול בתוך ז' נקיים.

זמנה
כג. לכתחילה יש לטבול לאחר חצות היום קודם מנחה, [23] ועל כל פנים אין להקדימה יותר משעה קודם חצות. [24] אם אינו יכול לטבול בזמן זה – יטבול לאחר עלות השחר. [25]

תפילת מנחה
כד. יתפלל מנחה בבגדי שבת [26] בעוד היום גדול [לאחר טבילתו], כדי שיספיק לאכול סעודה מפסקת לאחר מנחה. [27]

בחורי ישיבות
כה. בחור המתפלל מנחה בישיבה שלא הספיק לטבול קודם מנחה, יטבול לאחר מנחה. [28]

דיני סעודה מפסקת

גדרה
כו. הסעודה האחרונה שאוכלין לפני הצום, היא נקראת 'סעודה המפסקת'. [29]

בפת
כז. לכתחילה יש לאוכלה עם פת, [30] ומי שקשה לו יכול להקל בזה. [31]

טיבול הפת בדבש
כח. יש נוהגין לטבול פרוסת 'המוציא' בדבש. [32]

מאכלים קלים
כט. אוכלים בסעודה זו מאכלים קלים לעיכול, שלא יהיה שבע ומתגאה כשיתפלל. [33]

בשר עוף
ל. אוכלין בה בשר עוף ולא בשר בהמה. [34]

דגים
לא. אין אוכלין דגים חמים בסעודה זו, אך בדגים קרים יש מקילים. [35]

דברים המחממים
לב. כפי שנתבאר (לעיל סעיף יח) אין אוכלין ושותין בה דברים המחממין את הגוף. [36]

שומשום
לג. אין לאכול שומשום כיון שהוא עולה לפיו בלילה ומגביר את הליחה. [37]

תנאיברכת המזון בסעודה המפסקת

תנאי
לד. הרוצה לאכול או לשתות או לעשות מלאכה לאחר ברכת המזון, יש להתנות בפירוש בפיו או במחשבתו, שאינו מקבל את הצום ואיסור המלאכה מיד. ואם לא התנה יש מחמירין, כיון שהמנהג שאסור לאכול ולשתות ולעשות מלאכה לאחר ברכת המזון, הרי זה כמו שקבלו בפרוש. [38]

תוספת יום הכיפורים

חיוב תוספת
לה. חובה מן התורה להוסיף מחול על הקודש, ויש להפסיק מאכילה ומלאכה ושאר איסורים קודם השקיעה. [39]

דיני הדלקת הנר

החיוב
לו. כיום שנהגו להדליק נרות בערב יום הכיפורים, ידליקו נרות בערב יום הכיפורים כשם שמדליקין בערב שבת, ומברכין להדליק נר של יום הכיפורים. [40]

שהחיינו
לז. יש נשים הנוהגות לברך 'שהחיינו' בזמן הדלקת הנרות, [41] ויש הנוהגות שלא לברך בזמן הדלקת הנרות, אלא רק לאחר 'כל נדרי' בבית הכנסת. [42] מי שאין מנהג בידה תברך 'שהחיינו' בבית הכנסת עם הציבור.

שלא תחזור ותברך
לח. נשים שבירכו 'שהחיינו' בזמן הדלקת הנר, לא יברכו שנית בבית הכנסת, אלא ישמעו מהש"ץ ויענו אמן. [43]

מקום ההדלקה
לט. מדליקין את הנרות במקום שמשתמשים בו בלילה. [44]

הדלקת נר נשמה
מ. מלבד הנרות הנ"ל - כל איש נשוי [מבני אשכנז] מדליק נר אחד עבורו, ולא עבור האשה והילדים, ונקרא או 'נר הבריא' או 'נר החיים'. [45]

נר ששבת
מא. מלבד זאת מדליקין נר נוסף 'נר ששבת' שעליו יברכו ברכת 'בורא מאורי האש' במוצאי יום כיפור. [46]

מקום ההדלקה
מב. אחד מהנרות הנ"ל - או 'נר הבריא' או 'נר ששבת' יש להדליק בחדר בו ישנים. [47]

מנין הנרות
מג. נמצא שכל נשוי [מבני אשכנז] מדליק בסך הכל שלשה סוגי נרות:
א. נרות יום הכיפורים כמו בכל שבת
ב. נר הבריא
ג. נר ששבת [וליתום נר נשמה נוסף כדלהלן].

נר ליזכור
מד. מי שאביו או אמו הלכו לעולמם מדליק עבורם נר נשמה בערב יום הכיפורים, וגם אם שניהם נפטרו מדליק עבור שניהם נר נשמה אחד. [48]

דיני יום הכיפורים

ברכת הבנים
א. רבים נוהגים שהאב והאם מברכים את בניהם ובנותיהם בערב יום הכיפורים לפני שהולכים לבית הכנסת. [49]

לבישת טלית
ב. לובשין טלית גדול בליל יום הכיפורים, ויש ללבוש את הטלית מבעוד יום, בכדי שיוכל לברך עליה, [50] ויש להיזהר לא לקבל קדושת היום קודם עטיפת הטלית. [51]

לבישת קיטל
ג. בני אשכנז נהגו ללבוש קיטל ביום כיפור. [52] [ויש שאינם לובשים קיטל בשנה ראשונה לנישואין].

להכנס בו לבית הכסא
ד. אין להיכנס לבית הכסא בקיטל. [53]

לבישת בגדים מפוארים ותכשיטים
ה. אין לובשים בגדים מפוארים ויקרים.

בנשים
ו. נשים לא יענדו תכשיטים שרגילות לענוד בשבת ויום טוב, משום אימת יום הדין. [54]

תכשיטי זהב
ז. תכשיטי זהב שרגילה לענוד בימות החול, מותר לענדם ביום הכיפורים. [55]

איסור מלאכה

ח. כל מלאכה שאסורה בשבת אסורה ביום כיפור, אלא שבשבת העושה מלאכה במזיד חייב סקילה, וביום הכיפורים חייב כרת. [56]

איסור רחיצה

האיסור
ט. אסור להתרחץ ביום כיפור, בין בחמין ובין בצונן, ואפילו להושיט אצבעו במים אסור. [57]

נטילת ידיים שחרית
י. כשקמים בבוקר נוטלים ידיים עד סוף קשרי האצבעות [כולל קשרי האצבעות], ונוטל כדרכו כל השנה - ג' או ד' פעמים לסירוגין58.[]

שטיפת פנים ועיניים
יא. שטיפת פנים אסורה, וכן שטיפת העיניים אסורה, אלא אם כן יש בהן לכלוך, שאז מותר ללחלח אצבעו במים ולרחוץ את מקום הלכלוך בלבד. [59]

רחיצת הפה
יב. רחיצת הפה אסורה, ואפילו במקום צער גדול, אך אם הקיא, שהרחיצה נועדה להסיר הלכלוך מותר. [60]

רחיצת ידיו אחר בית הכסא
יג. רחיצה לאחר כניסה לבית הכסא: אם לא עשה צרכיו – יש אומרים שלא יטול ידיו, ויש סוברים שנוטל ידיו, וכתב הביאור הלכה [61] שלא יטול אלא יקנח ידיו בלבד, [אלא אם לבו תוהה עליו בשביל שאינו נוטל, שאז רשאי ליטול כדי שיוכל להתפלל בדעה מיושבת].

לאחר קינוח
יד. נכנס לבית הכסא ועשה צרכיו גדולים או קטנים: אם קינח לאחר עשיית צרכיו, או שפשף לאחר קטנים - מותר לרחוץ ידיו כיוון שהן מלוכלכות, אך אם לא שפשף וקינח - ביום מותר ליטול ידיו כיון שמתפללים במשך היום, אבל בלילה לאחר התפילה, יש מחלוקת האם משום ברכת 'אשר יצר' מותר לרחוץ ידיו. והנכון שיקנח או ישפשף, ואז יוכל ליטול ידיו. נטילה זו - באופן שהיא מותרת - היא עד סוף פרקי האצבעות [כולל]. [62]

נטילה קודם התפילה
טו. אף שבעלמא צריך ליטול ידים לפני התפילה, ביום הכיפורים אין נוטלים ידים לפני התפילה. [63]

רחיצה לרפואה
טז. רחיצה לרפואה מותרת, ולכן מי שיש לו כאבי ראש חזקים, שהוא בגדר חולה שאין בו סכנה [דהיינו שנפל למשכב, או חולה כל גופו שאינו יכול לתפקד], אם על ידי הרחיצה ירגיש יותר טוב, מותר לרחוץ במים צוננים. [64]

רופא
יז. רופא מותר לו לרחוץ ידיו לפני בדיקת החולה ולאחריה, כדרכו כל השנה. [65]

חולים וקטנים
יח. חולים וקטנים האוכלים פת נוטלים ידיהם כרגיל. [66]

כהנים
יט. כהנים העולים לדוכן נוטלים ידיהם כרגיל. [67]

איסור סיכה

האיסור
כ. אסור לסוך אפילו מקצת גופו, ואפילו אינו לשם תענוג, ואפילו הוא בשביל להעביר הזוהמא. [68]

בבושם
כא. אסור לסוך בבושם, דאודורנט וכדומה [אבל אין איסור להתבשם מערב יום כיפור]. [69]

לרפואה
כב. סיכה לרפואה מותרת, ולכן חולה שאין בו סכנה, באופן שמותר לו לסוך על פי דיני רפואה בשבת וביום כיפור, מותר לו לסוך לרפואה חומר נוזלי. [70]

דיני נעילת הסנדל

האיסור
כג. אסור לנעול נעלי עור, אבל משאר מינים מותר. ויש אומרים שאף בשאר מינים שמותר הוא רק באופן שמרגיש את קושי הארץ, אבל אם אין מרגיש את קושי הארץ אסור, ויש שמחמירים שאין ללבוש כלל נעלים אלא רק גרבים. [71] מחנכים את הקטנים אף בגיל שנתיים ושלוש שלא ללכת
בנעלי עור, אך אם צריכים לצאת החוצה ויש רק נעלי עור, מותר לנעול להם. [72]

נעלים נוחות
כד. נעלים נוחות לנעילה, כגון נעלי קרוקס מקוריים וכדומה, אף שאין למחות ביד המקילים בזה, לכתחילה אין לנעלם ביום הכיפורים. [73]

דיני תשה"מ

האיסור
כה. יום הכיפורים אסור באשתו בתשה"מ כנדה, וכן נוהג שאר דיני ההרחקות, הן בלילה והן ביום. [74]

דיני תפילות יום כיפור

מאה ברכות וברכת הבשמים

מנין הברכות
כו. בתפילות יום כיפור ישנן 68 ברכות [ומשתנה כל אחד לפי מנהגו]. ואם מכוון לשמוע את ברכות העולים לתורה והמפטיר [בשחרית ובמנחה] ועונה אמן, יש לו 29 ברכות נוספות [למנהג אשכנז], ונמצא שחסרות לו 3 ברכות בכדי להשלים למאה ברכות [עיין משנה ברורה [75] שכתב דאפשר
שיוצא ידי חובתו במה שמכוון לשמוע חזרת הש"ץ].

ההשלמה
כז. יכול להשלים למאה ברכות ע"י ברכת 'אשר יצר', וכן ע"י ברכות הריח על בשמים, ויש ליזהר שלא להיכשל בברכה שאינה צריכה. [76]

ברכת הריח
כח. המברך ברכת הריח, לא ישוב לברך עד שיעברו כמה שעות, כיוון שצריך שיסיח דעתו. [77]

יצא חוץ לבניין וחזר
כט. המברך ברכת הריח בבית הכנסת ויצא חוץ לבניין וחזר, לא יברך שנית על אותו סוג בשמים [אלא אם כן הסיח דעתו], ויכול לברך על סוג אחר בלבד.

המתפלל ביחידות

מתפלל ביחידות
ל. המתפלל ביחידות מתפלל תפילות לחש כרגיל, וצריך לומר רק את הוידויים שבתפילות לחש. [78]

פיוטים
לא. 'כל נדרי', פיוטים ושאר הוידויים – אין חובה לומר, אך הרוצה לאומרם – יכול.

י"ג מידות
לב. י"ג מידות, ואף פיוטים שיש בהם י"ג מידות – אפשר לומר עם טעמים. [79]

יזכור
לג. יש לומר 'יזכור' אף ביחידות. [80]

כריעה והשתחוויה במוסף

הפסקה בינו לרצפה
לד. בעת שכורעים בתפילת מוסף, יש להפסיק באיזה דבר בינו לבין הקרקע [וניתן להפסיק אף ע"י טלית]. יש להקפיד בעיקר שיהיה הפסק בין פניו לקרקע. [81]

על גבי נייר
לה. אם משתמש בנייר מחשב, צריך לייחדו לכך בערב יום כיפור [ומועיל 'יחוד' אף שהוא רק ליום זה] [82] לאחר מכן ישליכנו לפח.

ברכת טלית במנחה

לו. אין מברכים על לבישת הטלית במנחה ביום הכיפורים, אף בהפסק שעתיים ושלוש, ואף בשינה, כי אינו נחשב ודאי הסח הדעת, וטוב שיכוין בברכה שמברך בבוקר שדעתו לפטור גם אם יפשטנה וילבשנה. [83]

דיני חולה ביום כיפור

החייבים והפטורים מהצום

חולה שיש בו סכנה
לז. חולה שיש בו סכנה שהצום מזיק לו ועלול להרע את מצבו, אינו צם [בדרך כלל ברוב המחלות די בשתייה לשיעורין]. [84]

חולה שאין בו סכנה
לח. חולה שאין בו סכנה והצום לא יביאו לידי סכנה, צריך לצום. [85]

קטנים
לט. קטנים: עד גיל תשע – אינם צמים כלל, ומותר להאכילם בידיים. [86] מגיל תשע עד גיל מצוות – מחנכים אותו לשעות, ויאכל שעה לאחר שרגיל לאכול את ארוחתו הקבועה [דהיינו, ילד הרגיל לאכול ארוחת בוקר בשעה עשר, יאכל בשעה 11 . ממתק קטן וכדומה שאוכל בבוקר אינם נחשבים
ארוחה קבועה]. [87]

בלילה
לעניין ליל יום הכיפורים [בקטן מעל גיל תשע] – אם מרגיש צורך לאכול, מותר.

מעוברת
מ. אשה מעוברת: כאשר ההריון תקין והיא חשה בטוב עליה לצום כרגיל. ועליה להכין את עצמה קודם הצום בשתיה מרובה של בין שלשה - לארבעה ליטר נוזלים ביממה שלפני הצום. במהלך הצום תשתדל לנוח ככל האפשר ותשהה במקום ממוזג. [88]
במקרה שיש התכווצויות או צירים תשתה לשיעורים, ואם לא די בזה תשתה כרגיל. [89]
אם מרגישה חולשה חזקה וסחרחורות ורואה שחור בעיניים, תשתה לשיעורים.

סובלת מבחילות
מא . בבחילות בהריון אין סיכון לעובר, רק חוסר נוחות. אך במקרה שיש הקאות מרובות עלולים להגיע להתייבשות, ולכן אם האשה מקיאה הרבה צריכה לשתות לשיעורים.

ברזל נמוך
מב. כאשר ההמוגלובין נמוך מ 9- לא צמים, ויש לאכול ולשתות לשיעורים. כאשר ההריון לא תקין יש בזה פרטים מרובים ויש לשאול חכם.

מינקת
מג. מינקת צמה ביום הכיפורים. [90] יש לה להתכונן היטב לצום בשתיה מרובה של מיץ ענבים, ביומיים שלפני הצום. אם יש לה אפשרות לשאוב חלב – תשאב לפני הצום כדי שתצטרך להניק פחות ותאבד פחות נוזלים. כמו כן מומלץ מיד לאחר צאת הצום לשתות כמות גדולה של מיץ ענבים
כדי להחזיר את החלב.

תינוק הניזון מהנקה בלבד
מד. תינוק יונק, אם הוא אוכל חלב שאוב יש לדאוג להכין לו כמות מספיקה לפני הצום. כאשר הכמות השאובה אינה מספיקה, והתינוק אינו ניזון מכל דבר אחר אלא רק מהנקה, ולאם אין די חלב בשביל התינוק, עד שאם האמא תצום תהיה בכך סכנה לתינוק - תשתה האם מיץ ענבים לשיעורים כל ארבע דקות. ואם לא די בכך תשתה כרגיל, [בדרך כלל די בשתיה בלבד ואין צריך גם לאכול]. [91]

יולדת תוך ג' ימים
מה. יולדת תוך ג' ימים ללידה [שילדה מח' תשרי ואילך] לא תצום כלל, ואם אומרת איני צריכה מאכילין אותה פחות מכשיעור. [92]

ילדה בז' תשרי
מו. ילדה בז' תשרי, לדעת השולחן ערוך [93] דינה כיולדת בתוך ז' שמבואר דינה להלן סעיף מז, אך המשנה ברורה [94] פוסק שעד שיעברו שלשה ימים מעת לעת, דהיינו עד אותו שעה שבה ילדה, דינה כיולדת תוך ג' שנתבאר בסעיף הקודם.

מד' בתשרי
מז. ילדה מד' תשרי ואילך, אוכלת לשיעורין, אך אם אומרת שאינה צריכה, וגם הרופאים אומרים שאינה צריכה, אסורה לאכול. ואולם כל שאין ידוע שהיא אינה צריכה אוכלת לשיעורין. [95]

בג' תשרי
מח. ילדה בג' תשרי - לדעת השולחן ערוך צמה, ולמשנה ברורה עד גמר המעת לעת, דהיינו עד אותו שעה שבה ילדה - אוכלת פחות מכשיעור, וכן הלכה. [96]

קודם לכן
מט. ילדה לפני ג' תשרי, כיון שעברו מהלידה שבעה ימים מעת לעת הרי היא ככל אשה שצריכה לצום, [97] ואם היא מניקה נתבאר דינה לעיל סעיף מג - מד.

נטילת תרופות בצום

חולה שיש בו סכנה
נ. חולה שיש בו סכנה, דהיינו שאם לא יטול תרופות ישנו חשש סכנה, נוטל תרופות כהרגלו. [98]

חולה שאין בו סכנה
נא. חולה שאין בו סכנה, היינו, חולה שנפל למשכב או חולה כל גופו [שאינו יכול לתפקד], אף שאין בו סכנה מותר לו לקחת תרופות שאין בהם טעם, ואם לא יכול לבלוע בלא מים, יש מקילים שיכול למרר מים ולבלוע את הכדור עם מים מרים. [99]

סובל ממחושים
נב. מי שיש לו רק מחושים ואינו מוגדר אפילו כחולה שאין בו סכנה, אסור לו לקחת תרופות אף בלא מים, כמו שבכל שבת הדבר אסור משום רפואה בשבת.

דיני אכילה ושתייה לשיעורין

שיעור האיסור
נג. אסור מהתורה לאכול או לשתות אפילו כל שהוא. [100]

לענין חיוב כרת
נד. שיעור איסור אכילה בככותבת הגסה נאמר לענין חיוב כרת במזיד וחטאת בשוגג, אך אסור מהתורה לאכול אף שיעור פחות מזה, ולכן חולה שדי לו בפחות מכשיעור - אסור לו לאכול יותר ממנו, ואף ששני השיעורים אסורים מהתורה, מכל מקום כיון ששיעור כותבת חמור שדינו בכרת - אסור לו לאכול שיעור זה אם די לו בפחות מכך. [101]

אכילה פחות מכשיעור
נה. האוכל פחות מכשיעור יש לו לאכול בהפסקות, וימתין בין האכילות שיעור זמן של אכילת פרס שהוא לחומרא תשע דקות. [102]

אינו יכול להמתין
נו. חולה שאינו יכול להמתין תשע דקות, יכול לצמצם את זמן ההמתנה עד שתי דקות בין אכילה לאכילה. [103]

הזמן לצירוף האכילה
נז. השיעור מתחילת אכילה עד סוף אכילה הוא שיעור אכילת פרס, ואם החולה אוכל מאד לאט אין צריך להפסיק בין אכילה לאכילה אלא מעט, כדי שלא יצטרף לשיעור ככותבת הגסה. [104]

אופן המדידה
נח. המדידה היא לפי נפח המאכל, ולא לפי המשקל. באוכל מוצק 30 סמ"ק שהוא נפח החיצוני של קופסת גפרורים רגילה. ובנוזלים 40 סמ"ק.

למדוד
נט. מותר למדוד את האוכל או המשקה כדי לדעת אם הוא פחות מכשיעור, ואף שבשבת ויום כיפור אסור למדוד, כיון שמדידה זו היא לצורך רפואה או מצוה מותרים אף בשבת ויום הכיפורים. [105]

צירוף האווירים
ס. פרוסת חלה או לחם הנפח שלהן גדול כיון שיש בהן הרבה חללי אויר, וכיון שנתבאר שהמדידה נקבעת לפי נפח אי אפשר לאכול מהן הרבה, ולכן עדיף לאכול מאכלים שאין בהם כל כך נפח שאז אפשר לאכול מהם יותר.

דוגמאות
סא. דוגמאות: נפח פרוסת חלה פרוסה הוא 100-90 סמ"ק והמשקל הוא בערך עשרים גרם, ועל כן ניתן לאכול כשליש פרוסה בכל פעם. נפח פרוסת לחם פרוס הוא כ 120-100 סמ"ק, ופחות מכשיעור ממנו הוא רבע פרוסה. ביסקוויט אחד בגודל הממוצע הוא ודאי פחות מכשיעור.

קידוש, נט"י וברכה אחרונה

חולה וקטן
סב. חולה וקטן האוכלים ביום כיפור, אינם מקדשים ואינם צריכים לבצוע על לחם משנה. [106] ואומרים 'יעלה ויבוא' בברכת המזון, אמנם אם שכחו אינם חוזרים כיון שיש דעות שלא אומרים 'יעלה ויבוא'. [107]

נטילת ידיים
סג. חולה האוכל פת ביום כיפור, נוטל ידיו כרגיל. [108]

פחות מכשיעור
סד. חולה האוכל פת פחות מכשיעור, נוטל ידיו ללא ברכת על נטילת ידיים. [109]

שיעור כזית לברכה אחרונה
סה. חולה שאוכל לשיעורין נפח של 30 סמ"ק שיש בו כזית לפי חלק מהשיטות, אם נוהג במשך השנה כשיטות שמברכים על נפח זה שהוא נפחה של קופסת גפרורים ברכה אחרונה, יברך בסוף סדרת האכילות של השיעורים הללו ברכה אחרונה. אך אם מחמיר לברך ברכה אחרונה בשיעור
יותר גדול, לא יברך ברכה אחרונה ביום כיפור. על שתייה לשיעורין - כיון ששותה פחות מרביעית בכל פעם - מברך רק בתחילה ואין מברך ברכה אחרונה. הברכה הראשונה של אכילה ושתייה לשיעורין פוטרת [שלא יצטרך לברך שוב] כל שלא הסיח דעתו מאכילה ושתייה.

מוצאי יום כיפור

נטילת ידיים
סו. נטילת ידים במוצאי יום הכיפורים – יש אומרים שיש ליטול ידים במוצאי יום כיפור כדרך שנוטלים בכל בוקר לאחר השינה, כיון שנטל בבוקר רק עד סוף פרקי האצבעות. [110]

שתיית מים קודם הבדלה
סז. יש אומרים שלאחר שהבדיל בתפילה, או שאמר 'ברוך המבדיל', מותר לשתות מים. [111]

הבדלה על הכוס
סח. מבדילים על הכוס, ומברכים 'הגפן', וברכת מאורי האש, וברכת 'המבדיל'. [112]

ברכת מאורי האש
סט. מברכים ברכת 'בורא מאורי האש' רק על נר ששבת, דהיינו נר שהודלק ונשאר דולק מערב יום כיפור. [113]

שכח נר ששבת
ע. אם שכח להכין נר ששבת לא יברך ברכת מאורי האש, ויש אומרים שישתדל להשיג משכנים וכדומה. [114]

על נר הבריא ונר יזכור
עא. אין לברך ברכת מאורי האש על נר הבריא או על נר זכרון של יתום שכל אלו הדלקת היא לכבוד, ואין מברכים אלא על נר שהודלק להאיר, ואם יחבר להם נר שהודלק עכשיו יש לדון בזה. ואם חשב בשעה שהדליקם בערב יום כיפור שאולי ישתמש בהם לברכת מאורי האש, ודאי יועיל לחבר להם נר שהודלק עכשיו. [115]

השמחה
עב. כתב הרמ"א [116] 'אוכלים ושמחים במוצאי יום הכיפורים, דהוי קצת יום טוב'. ובשער הציון כתב [117] שנהגו לברך איש את רעהו 'גוט יום טוב'.

השכמה לבית הכנסת
עג. כתב המשנה ברורה [118] 'ביום שאחר יום הכיפורים משכימין לבית הכנסת, כדי שלא יהא נראה ח"ו שאנו היינו נכנעין לו רק בעת שאנו צריכין לבקש על דיננו', ע"כ.

בניית הסוכה

מחיל אל חיל
עד. מצוה להתחיל את בניית הסוכה במוצאי יום כיפור, ודי להתחיל אפילו משהו מבנייתה, ולמחרת יסיים בנייתה. [119]

בערב שבת
עה. בניית הסוכה בערב שבת: יש להקפיד שלא להתעסק בבניית הסוכה לאחר חצות, והמיקל לבנות עד זמן מנחה קטנה, יש לו על מה לסמוך. [120] דין עשיית הקישוטים שווה לדין בניית הסוכה, אלא אם כן היא מלאכה עראית האורכת זמן קצר, שהיא מותרת. 

נגיעות בסכך
עו. בסכך מצוי נגיעות חרקים, וכדי שלא יפלו למאכלים בעת הסעודה יש לנערו לפני השימוש על גבי משטח לבן ולראות אם נופלים ממנו חרקים. אם נמצאו כיני ספרים [חרקים באורך מילימטר שצבעם קרם – אפור] יש לרסס את הסכך בחומר הדברה, או לשוטפו במים חמים מאד, ולנערו שוב
היטב להוציא את החרקים. ישנו סוג חרקים שאפשר להדביר רק ע"י בעל מקצוע [חרקי ליקטוס חומים שאורכם שלשה מ"מ] ניתן לזהותם אם יש חורי מחילות קטנים בסכך, וכן כאשר בניעור נופלת מהסכך נסורת רבה הנראית כאבקה[. בסכך של ענפים ירוקים [כענפי דקל] עלולים להמצא חרקים קטנים, ויש לפרוס אותו על הרצפה ולשפשפו במטאטא טבול בתמיסת סבון או אקנומיקה, ואחר כך לשוטפו היטב במים קרים. (המלצות הרב מ.ו. שליט"א).

לפרוס יריעת נילון
עז. מי שיש לו רק סכך מתולע ואין לו אפשרות להחליף כעת את הסכך - יפרוש יריעת ניילון נאה [מודפסת, לקישוט וכדומה] תחת כל הסכך, שבכך יש מקילים בזה. אבל אם הניילון אינו נאה [כגון מפת ניילון רגילה] אף שיש מכשירים את הסוכה, מכל מקום אין לברך בסוכה זו 'לישב בסוכה'. [121]

[1] רמ"א (סימן תרה) ומשנה ברורה (ס"ק ב).
[2] רמ"א (שם).
[3] משנה ברורה (שם).
[4] משנה ברורה (ס"ק ג) שכשאיןידם משגת יכולים ליקח תרנגול אחד לשתי אנשים.
[5] אלף המגן (סימן תרה ס"ק יא).
[6] בחיי אדם (כלל קמד סעיף ד) ומשנהברורה (שם) לא כתבו מניין המעות.
[7] משנה ברורה (ס"ק ו).
[8] רמ"א (שם).
[9] שכן אין משמעות וערך לכסףהמסויים, ועיין להלן הלכות פורים דיני מתנות לאביונים.
[10] משנה ברורה (ס"ק ג).
[11] כפי המבואר במשנה ברורה שםשצריכה לעשות כפרות גם עבור העובר.
[12] שולחן ערוך (סימן תרד סעיף א)ומשנה ברורה (ס"ק א).
[13] עיין רש"י כתובות (ה, אד"ה אית ליה), ושולחן ערוך (סימן תרד סעיף א).
[14] שנחלקו הראשונים בטעם מצוה זו,ובטור נקט הטעם משום התענית, אך יש שכתבו שהוא גזירת הכתוב.
[15] עיין שו"ת רעק"א (סימןטז) שנסתפק בזה, ובשדי חמד (אסיפת דינים מערכת יום הכיפורים סימן א אות ה) כתב שהואמחלוקת ראשונים, ובאלף המגן (סימן תרד ס"ק מא), ומנחת חינוך (מצוהשיג) נקטו שנשים חייבות.
[16] רמ"א (סימן תרח סעיף ד)ומשנה ברורה (ס"ק טז, יז, יח).
[17] מטה אפרים (סימן תרד סעיף יח).
[18] משנה ברורה (סימן תרו ס"קיז).
[19] שערי תשובה (סימן פח ס"ק א)וביאור הלכה (שם).
[20] רמ"א (סימן תרו סעיף ג)ומשנה ברורה (ס"ק כב) וביאר הלכה (ד"ה יכול).
[21] משנה ברורה (סימן תרו ס"קכא).
[22] אליה רבא (שם ס"ק ט).
[23] משנה ברורה (סימן תרו ס"קיח).
[24] משנה ברורה (שם ס"ק כו).
[25] כפשטות לשון השולחן ערוך (סימןתרו סעיף ד), והלבוש (שם סעיף ד).
[26] מטה אפרים (סימן תרז סעיף א)וקיצור שולחן ערוך (סימן קלא סעיף ח).
[27] מטה אפרים (שם).
[28] כפי שהביא המשנה ברורה (סימןתרו ס"ק יח) שיש שנהגו לטבול אחר סעודה מפסקת.
[29] שולחן ערוך (סימן תרח סעיף א).
[30] אלף המגן (סימן תרד ס"ק מב)
[31] מנחת חינוך (מצוה שיג).
[32] מטה אפרים (סימן תרח סעיף א)וקצה המטה (סימן תרד ס"ק לח)
[33] שולחן ערוך (סימן תרח סעיף ד).
[34] משנה ברורה (סימן תרח ס"קטז).
[35] מטה אפרים (סימן תרח סעיף א),ואלף המגן (ס"ק ב).
[36] רמ"א (סימן תרח סעיף ד)ומשנה ברורה (ס"ק טז).
[37] משנה ברורה (שם ס"ק יח).
[38] משנה ברורה (שם ס"ק יב).
[39] שולחן ערוך (סימן תרח סעיף א)ומשנה ברורה (ס"ק א), וביאור הלכה (סימן תריד סעיף ב ד"ה אסור).
[40] שולחן ערוך ורמ"א (סימן תריסעיף א, ב).
[41] כף החיים (סימן תרי ס"ק ז).
[42] ככל יום טוב, עיין משנה ברורה (סימןרסג ס"ק כג).
[43] חיי אדם (כלל קמד סעיף יד).
[44] כדי שיהנו מן הנרות ולא תהיההברכה לבטלה.
[45] רמ"א (סימן תרי סעיף ד)ומשנה ברורה (ס"ק י, יא), ומטה אפרים (סימן תרג סעיף ח).
[46] משנה ברורה (סימן תרכד ס"קיג).
[47] שולחן ערוך ורמ"א (סימןתרי סעיף א) ומשנה ברורה (ס"ק ה) ושער הציון (ס"ק ד).
[48] רמ"א (סימן תרי סעיף ד)ומשנה ברורה (ס"ק יב).
[49] מטה אפרים (סימן תריט סעיף ב).
[50] רמ"א (סימן יח סעיף א)ומשנה ברורה (ס"ק ז, וסימן תריט ס"ק ד).
[51] רמ"א (שם).
[52] רמ"א (סימן תרי סעיף ד).
[53] משנה ברורה (סימן תרי ס"קיח).
[54] משנה ברורה(סימן תרי ס"קטז).
[55] כמבואר במשנה ברורה שם שהאיסורהוא בתכשיטין שעונדות בשבת ויום טוב.
[56] רמב"ם (הלכות שביתת עשורפרק א הלכה א).
[57] שולחן ערוך (סימן תריג סעיף א).
[58]שולחן ערוך (שם סעיף ב) ומשנהברורה (ס"ק ג).
[59] שולחן ערוך ורמ"א (שם סעיףד) ומשנה ברורה (ס"ק ט).
[60] רמ"א (שם) ושולחן ערך (שםסעיף א) ומשנה ברורה (ס"ק א).
[61] סימן תריג (סעיף ג ד"ה ואם).
[62] שולחן ערוך ורמ"א (סימןתריג סעיף ג) ומשנה ברורה (ס"ק ד) וביאור הלכה (סימן ז סעיף ב ד"ה הטיל).
[63] שולחן ערוך (שם) ומשנה ברורה (ס"קה).
[64] רמ"א (סימן תריג סעיף ט)ומשנה ברורה (שם ס"ק י).
[65] שאין זה רחיצה של תענוג, ועייןכף החיים (סימן תקנד ס"ק נג).
[66] כנ"ל.
[67] שאין זה לתענוג וכנ"ל.
[68] שולחן ערוך (סימן תריד סעיף א).
[69] שולחן ערוך (שם) ומשנה ברורה (ס"קא).
[70] שולחן ערוך (שם).
[71] שולחן ערוך (סימן תקיד סעיף ב)ומשנה ברורה (ס"ק ה).
[72] שולחן ערוך (סימן תרטז סעיף א)ומשנה ברורה (ס"ק א, ב).
[73] משנה ברורה (שם).
[74] שולחן ערוך (סימן תרטו סעיף א),ומשנה ברורה (ס"ק א).
[75] משנה ברורה סימן מו (ס"קיד).
[76] משנה ברורה (סימן תריב ס"קיח).
[77] שם.
[78] עיין שער הציון (סימן תרכס"ק ג).
[79] שולחן ערוך (סימן תקסה סעיף ה)ומשנה ברורה (ס"ק יא).
[80] שלא נאמרה תקנה זו לציבור, עייןשולחן ערוך (סימן תרכא סעיף ו).
[81] רמ"א(סימן קלח סעיף ח)ומשנה ברורה (ס"ק מ, מא, מד) ושער הציון (ס"ק מד).
[82] משנה ברורה (סימן שיב ס"קו) ושער הציון (ס"ק ט).
[83] שולחן ערוך ורמ"א (סימן חסעיף יד), ומשנה ברורה (ס"ק לז) וביאור הלכה (שם ד"ה אם פשט).
[84] עיין שולחן ערוך (סימן תריח),ולהלן כמה מחלות ל"ע שעל הסובל מהם להתייעץ עם מורה הוראה ורופא כיצדעליו לנהוג ביום כיפור: אי ספיקת לב קשה, פרפור פרוזדורים לאחר אירוענוירולוגי, חולי אסטמה קשים המטופלים בסטרואידים, לאחר התקף לב, תסחיףריאתי, אנגינה פקטוריס, שלשולים והקאות שנמשכים ויש חשש להתייבשות,ניתוח מעקפים, שושנה עם חום, דלקת בגרון, אנגינה עם 38 מעלות חום,אפילפסיה כשהיו התקפים לאחרונה, לאחר אירוע מוחי, חולי פרקינסון, מונופעיל [עד שתפקודי הכבד חוזרים לנורמה], צהבת, מחלות נפש מסוימות, ועוד.
[85] שם.
[86] שולחן ערוך ורמ"א (סימןתרטז סעיף א, ב) ומשנה ברורה (ס"ק יד), וברמ"א (סימן תריב סעיף י) ומשנה ברורה (ס"קלב).
[87] שולחן ערוך (שם), ומשנה ברורה (ס"קד)
[88] שולחן ערוך (סימן תריז סעיף א).
[89] כדין חולה שיש בו סכנה, ועייןשער הציון (סימן תריז ס"ק א).
[90] שולחן ערוך (שם).
[91] ביאור הלכה (סימן תריז סעיף אד"ה עוברות).
[92] שולחן ערוך (סימן תריז סעיף ד),ומשנה ברורה (ס"ק י), וביאור הלכה (סימן תריח סעיף ז ד"ה כשמאכילין).
[93] שם.
[94] ס"ק יג.
[95] שולחן ערוך (שם) ומשנה ברורה (ס"קיא).
[96] כמבואר בסעיף כח.
[97] שולחן ערוך (שם) ומשנה ברורה (ס"קיב).
[98] שהרי הוא פטור מעיקר דיןהתענית, שולחן ערוך (סימן תריח).
[99] אלף המגן (סימן תריח ס"קטו).
[100] שולחן ערוך (סימן תריב סעיף ה).
[101] שולחן ערוך (סימן תריח סעיף ז)ומשנה ברורה (סימן תריב ס"ק ג)
[102] שולחן ערוך (שם) ומשנה ברורה (ס"קכ).
[103] משנה ברורה (שם).
[104] חזון איש (סימן לט ס"ק יח).
[105] שהרי זו מדידה של מצוה, כףהחיים (סימן תריח ס"ק מ).
[106] משנה ברורה (סימן תריח ס"קכט) לגבי קידוש, ומגן אברהם (שם ס"ק י) וחיי
אדם (כלל קמה סעיף לב) לגבי לחם משנה.
[107] שולחן ערוך (סימן תריח סעיף י)ומשנה ברורה (ס"ק כח, כט, וסימן קפח ס"ק יט).
[108] שאין זה רחיצה לשם תענוג, כדיןכהנים הנוטלים לברכת כהנים, כף החיים (סימן תקנד ס"ק נג).
[109] כדין האוכל פחות מכביצה, שולחןערוך (סימן קנח סעיף ב).
[110] בן איש חי (שנה ראשונה, פרשתדברים אות כח) וכן הוא בלוח ארץ ישראל.
[111] אלף המגן (סימן תרכד ס"קד), ועיין משנה ברורה (שם ס"ק ג) שלכאורה נראה בדבריו דדינו ככל מוצאי שבת.
[112] שולחן ערוך (סימן תרכד סעיף ג,ד).
[113] שולחן ערוך (שם סעיף ד) ומשנהברורה (ס"ק ז) וביאור הלכה (ד"ה ויש).
[114] שולחן ערוך (סימן רחצ סעיף א).
[115] שולחן ערוך (שם סעיף ט), ומשנהברורה (ס"ק כז, כט, י, לא, לג), ורמ"א (סימן תרכד סעיף ה) ומשנה ברורה (ס"קיב, יג).
[116] סימן תרכד (סעיף ה).
[117] סימן תרכג (ס"ק טז).
[118] סימן תרכד (ס"ק יד).
[119] רמ"א (סימן תרכד סעיף ה,וסימן תרכה) ומשנה ברורה (סימן תרכד ס"ק יט, סימן תרכה ס"ק ב).
[120] עיין משנה ברורה (סימן תרכהס"ק ב, וסימן רנא ס"ק ג).
[121] עיין שולחן ערוך (סימן תרכטסעיף יט) ובמשנה ברורה (שם).