דיני תשעה באב

הפטורים מהצום

חולה שאין בו סכנה
א. חולה שאין בו סכנה דהיינו שנפל למשכב או שחולה כל גופו ואינו מתפקד - פטור מהצום. [1]

סובל ממיגרנה
ב. הסובל ממיגרנות, אם חש כאבי ראש שיתפתחו למיגרנה - פטור מהצום.

חום גבוה
ג. מי שיש לו חום 38 מעלות פטור מהצום.

מעוברת
ד. מעוברות צריכות לצום, אמנם אם ההריון לא תקין או שההמוגלובין נמוך פטורות מהצום, ויעשה שאלת חכם. [2]

מינקת
ה. מניקות צריכות לצום, ויתכוננו היטב ]ביומיים שלפני הצום[ בשתיה מתוקה מרובה, ]גם לאחר הצום מומלץ להקפיד על שתיה מרובה - ממותקת[. אמנם אם בצום יחסר לתינוק חלב והתינוק צריך לו – תשתה כדרכה. [3]

יולדת
ו. יולדת עד שלושים יום פטורה מלצום ואף אם אינה מינקת. [4]

קטנים
ז. ילדים שלא הגיעו לגיל מצוות פטורים מהצום. [5]

בשר ודברי מתיקה
ח. גם מי שלא צם לא יאכל בשר ודברי מתיקה. [6]

דיני התענית

האיסורים
ט. תשעה באב אסור באכילה ושתיה וברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המיטה ותלמוד תורה ושאילת שלום, ואסור בדברים אלו מהשקיעה עד צאת הכוכבים שלמחרת. [7]

דיני רחיצה

האיסור
י. רחיצה אסורה בתשעה באב בין בחמין בין בצונן, ואפילו להושיט אצבעו במים אסור. [8]

להעביר לכלוך
יא. רחיצה להעביר לכלוך מותרת. [9]

קטן שהתכלכך
יב. ילד שהתלכלך וצריך לרחצו, מותר לעשות זאת ואף שידיו של הגדול נרטבות בשעה שרוחץ את הקטן. [10]

נטילת ידיים
יג. נטילת ידיים של בוקר נוטלים שלוש או ארבע פעמים ]כל אחד לפי מנהגו[ רק עד סוף קשרי האצבעות. [11]

חולה וקטן
יד. חולה וקטן לפני אכילת פת נוטלים ידיהם כרגיל, וכן נוטלים מים אחרונים כרגיל. כהנים לפני נשיאת כפיים נוטלים ידיהם כרגיל. [12]

רחיצת העיניים
טו. אסור לרחוץ את העיניים במים בבוקר כדי לנקותם, רק לאחר שניגב ידיו מנטילת הבוקר ועדיין ידיו לחות קצת מותר להעבירם על עיניו. [13]

שטיפת הפה
טז. לשטוף את הפה מותר רק במקום צער גדול, אך יש להקפיד להטות הראש למטה בכדי שלא יבלע מים, וכן לגבי צחצוח במשחת שיניים מותר רק במקום צער גדול. [14]

נצרך לנקביו
יז. מי שנפנה לנקביו הגדולים או הקטנים, אם עומד כעת להתפלל - נוטל ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו, ואם אינו מתפלל עכשיו נחלקו הפוסקים האם מותר ליטול ידיו, על כן לכתחילה יגע במקומות המכוסים בגוף ובכך לכולי עלמא מותר לרחוץ ידיו. [15]

שטיפת המאכלים
יח. כשמבשלים וצריכים לשטוף את המאכלים, מותר לשוטפם אף שממילא נרטבים הידים, וכמו כן מותר להדיח כלים לצורך בישול לערב. [16]

כלה תוך ל' יום
יט. כלה תוך ל' יום לחתונתה מותרת לרחוץ פניה כדי שלא תתגנה על בעלה. [17]

דיני סיכה

גדרה
כ. אסור לסוך בשמן או סבון אפילו על מקצת גופו לשם תענוג, ולכן אסור להתאפר ולהתבשם בתשעה באב מלבד לכלה תוך ל' יום מחתונתה שלא תתגנה על בעלה. [18]

לצורך רפואה
כא. סיכה לצורך רפואה מותרת, ולכן מותר למרוח משחה על פצע, וכן מותר למרוח שפתון על שפתיו שנתבקעו מיובש, ואף מותר למרוח משחה כנגד יתושים. [19]

להעברת זוהמה
כב. סיכה להעביר את הזוהמה מותר, ולכן מותר להשתמש בדאודורנט כדי למנוע ריח רע דאינו עושה זאת לתענוג, אך אם עושה כן לריח טוב, אסור. [20]

נעילת הסנדל

גדרה
כג. אסור לנעול מנעלים העשויים מעור, ואפילו אם רק מצופים בעור אסור. [21]

נעילת הסנדל לילדים
כד. לגבי מנעלי קטן, דעת החכמת אדם )כלל קנב( דאין חיוב חינוך בקטן בתשעה באב דכיון שהוא דבר שיש בו צער לא חייבו בזה את הקטן, אולם בזמנינו שמצוי להשיג מנעלים חלופיות שאינם מעור, יש להקפיד אף בקטן, ואף שלא הגיע לגיל חינוך, שלא ילבש נעלי עור.

שאילת שלום

אמירת שלום
כה. אסור לומר 'שלום' לחבירו בתשעה באב, ואף אסור לומר 'בוקר טוב' [22] , אמנם לברך את חבירו כדוגמת 'בהצלחה' או 'מזל טוב' מותר.

להשיב
כו. הדיוטות שאינם יודעים ונותנים שלום, משיבים להם בשפה רפה ובכובד ראש. [23]

לנענע בראשו
כז. מותר לנענע ראשו לאות שלום.

הדברים המותרים ללמוד ולקרוא בתשעה באב

מסכת מועד קטן
כח. מותר ללמוד מסכת מועד קטן פרק שלישי [דף יג, ב עד דף כט, א] ושולחן ערוך הלכות אבלות [יורה דעה סימן שמ עד סימן תג]. [24]

מסכת תענית
כט. מותר ללמוד גם בסוף מסכת תענית [מדף כח,ב עד דף ל, ב, וכן בירושלמי] הדינים הנוהגים בתשעה באב. [25] וכן בשולחן ערוך הלכות תשעה באב והלכות תענית [מסימן תקמט עד תקפ].

אגדות החורבן
ל. וכן אגדות החורבן במסכת גיטין ]מדף נה, ב עד דף נח, א[ ובמסכת סנהדרין ]מדף צו, א עד צו, ב, ובדף קד, א עד קד, ב[ הכל מהעניינים השייכים לחורבן. [26]

דברים הרעים
לא. מותר לקרוא בספר יוסיפון, וכן באיכה ומדרש איכה ומפרשיה, בדברים הרעים שבירמיה, ובפסוקי נחמה צריך לדלג, וכן באיוב ומפרשיו. [27]

ספרי פורענות
לב. מותר לקרוא גם בספרים על תולדות עם ישראל בתקופות הגזירות השונות וכן ספרים על השואה. [28]

ספרי מוסר
לג. מותר לקרוא ספרי מוסר. [29]

תהילים
לד. נחלקו הפוסקים האם מותר לומר תהילים, ויש להקל לנשים [30] או על החולה.

זמן האיסור
לה. כל הדינים שכתבנו לעיל, מסעיף י ואילך - אסורים מדינא, ולכן הם אסורים כל יום תשעה באב משקיעת החמה ועד למחרת בצאת הכוכבים. להלן יתבאר שיש דברים שאסורים מחמת מנהג ]ישיבה על הארץ ואיסור מלאכה[ ונהגו בהם איסור עד חצות היום.

מנהג ישיבה על הארץ

כסא נמוך
לו. נוהגים לשבת על הארץ עד חצות היום, ומי שקשה לו לישב על הארץ יכול לשבת על כיסא נמוך. [31]

זקנים וחולים
לז. זקן, וחלש, מעוברת, יולדת, שקשה להם הישיבה בכיסא נמוך מותרים לשבת על כיסא רגיל. [32]

בנסיעה
לח. במכונית ובאוטובוס מותר לשבת כרגיל.

מגביה ספר תורה
לט. המגביה את ספר התורה יושב על כיסא רגיל. [33]

מנהג איסור מלאכה

גדר מלאכה האסורה
מ. בליל תשעה באב וביום עד חצות נהגו שלא לעשות מלאכה שיש בה שיהוי קצת, ולכן אין להדיח כלים ולסדר הבית עד חצות, אבל דבר קל שאין בו שיהוי כגון הדלקת הנר מותר, ואחרי חצות נהגו להקל בכל המלאכות, ובלבד שלא יקבע עצמו למלאכה. [34]

אינו רואה סימן ברכה
מא. העושה מלאכה בתשעה באב אינו רואה בה סימן ברכה. [35]

פתיחת חנויות
מב. פתיחת חנות מכולת אינה בכלל איסור מלאכה, אבל חנויות שאינם של מזון עד חצות אסור. [36]

שטיפת כלים
מג. שטיפת כלים מותרת לאחר חצות היום, ואם יש בהם צורך בתשעה באב עצמו אפשר לשטוף גם קודם חצות, אך עדיף להשתמש בכפפות והשוטף לאכילת הערב אין צורך בכפפות. [37]

טלית ותפילין בתשעה באב

בשחרית ובמנחה
מד. מנהג בני אשכנז להתעטף בטלית גדול ולהניח תפילין בתפילת מנחה ולא בשחרית, ]ובבוקר לובשים טלית קטן ללא ברכה, ואין אוחזין הציציות בברוך שאמר וקרי"ש[, ויש מבני עדות המזרח שמתעטפים ומניחים בתפילת שחרית. [38]

חולה
מה. חולה שאוכל, אף שתמיד אסור לאכול לפני הנחת תפילין, בתשעה באב מותר לאכול בשחרית אף שעדיין לא הניח תפילין. [39]

אמירת נחם
מו. אומרים 'נחם' בתפילת מנחה בברכת 'וירושלים עירך', ואף חולה שאינו צם אומרו, ויש מבני עדות המזרח שאומרים 'נחם' בכל שלשת התפילות. [40]

הדינים הנוהגים במוצאי הצום [ודיני י' באב שחל בערב שבת]

כיבוס ותספורת
מז. כיבוס ותספורת ורחיצה וברכת 'שהחיינו' ושמיעת מוזיקה [כשאר השנה] מותרים לבני עדות המזרח ממוצאי הצום, ולבני אשכנז מחצות היום של י' באב. [41]

חל תשעה באב ביום חמישי
מח. בשנה בה י' אב חל בערב שבת, מותרים כל אלו מהבוקר של יום שישי [אף רחיצה לשם תענוג], ובשעת הצורך אפשר להקל בכל הנ"ל כבר במוצאי הצום. [42]

בשר ויין
מט. בשר ויין מותרים מחצות היום של י' באב. ולבני עדות המזרח מותר מי' באב אחרי השקיעה. [43] טעימה לצורך מאכלי השבת מותרת.
בשנה בה תשעה באב נדחה וכן כשחל י' בערב שבת הדינים שונים כמבואר להלן.

נטילת ידיים
מט. מכיוון שבבוקר תשעה באב נטילת ידיים של שחרית היא רק עד פרקי האצבעות - יש להקפיד ליטול ידיים כרגיל שלוש או ארבע פעמים בצאת הצום. [44]

דיני תשעה באב שחל בשבת ובמוצאי שבת

[השנים הבאות בהם יחול תשעה באב בשבת – תשפ"ט, תשצ"ב, תשצ"ו, תשצ"ט, תת"ב, תת"ג, תת"ו, תת"ט, תתט"ז, תתי"ט, תתכ"ג, תתכ"ו, תתכ"ט. השנים הבאות בהם יחול תשעה באב במוצאי שבת – תשפ"ה, תת"ה, תת"ח, תתי"ב, תתל"ב].

ערב שבת חזון

קציצת הציפורניים ושטיפת הרצפה
נ. לכבוד שבת מותר לקצוץ ציפורניים ולשטוף את הרצפה, וכן מותר לצחצח נעליים. [45]

טעימת בשר
נא. לצורך בישול לשבת מותר לטעום בשר ולפלוט [ויש המתירים אף לבלוע]. [46]

תספורת למנהג בני ספרד
נב. אף אותם בני ספרד הנוהגים איסור תספורת בשבוע שחל בו תשעה באב בלבד [ובשנה בה חל תשעה באב במוצאי שבת מעיקר הדין היו מותרים בתספורת כל השבוע], בערב תשעה באב שחל בשבת אין להסתפר ואין להתגלח.

טבילה
נג. טבילה במקווה בערב שבת – אם רגיל לטבול בכל ערב שבת, מותר לטבול אף בערב שבת בתשעת הימים במקווה צונן [ואם אין צונן – יש להקל אף בחם], ובעניין זמן הטבילה, ראה בסוף הסעיף הבא. [47]

רחיצה
נד. רחיצה בערב שבת חזון (לבני אשכנז) - מי שרגיל להתרחץ במים חמים כל ערב שבת ומעולם לא ביטל זאת אלא מחמת אונס, מותר לרחוץ ראשו פניו ידיו ורגליו במים חמים ובסבון, ושאר הגוף אסור אף במים קרים. [דין הסובל מזיעה נתבאר לעיל]. ובשנה שתשעה באב חל בשבת, לכתחילה יש לרחוץ קודם חצות, ואם לא הספיק - ירחץ עד כניסת שבת. [48]

בגדי שבת
נה. לכבוד שבת מותר ללבוש כל בגדי השבת כרגיל [וילבשם לאחר הרחיצה]. סדינים ומצעים אין להחליף למכובס אף לכבוד שבת [והזקוק להחליף – יחליף וייתן לקטן לשכב עליהם כמה דקות]. [49]

נטילת קלי-צום
נו. קלי צום, יש לערבו לפני כניסת השבת בתוך מאכל או משקה באופן שלא יהיה ניכר. [50]

סעודות שבת

בשר ויין
נז. מותר לאכול כרגיל ואף לאכול בשר ולשתות יין, וכן מותר כל זה אפי' בסעודה שלישית, ומותר אף להעלות מאכלים על שולחנו כסעודת שלמה בעת מלכותו. [51]

זמירות שבת
נח. מותר לשיר זמירות שבת כרגיל כבכל שבת. [52]

דברים שבצנעא
נט. בשבת שתשעה באב חל בה נוהג איסור בדברים שבצנעא, אך כאשר ערב תשעה באב חל בשבת - מותר. [53]

לימוד תורה בשבת
ס. בתשעה באב שחל בשבת נחלקו הפוסקים האם מותר ללמוד תורה רק בדברים המותרים ללמוד בתשעה באב או אף בדברים האסורים, וכן בתשעה באב שחל במוצאי שבת נחלקו הפוסקים האם מחצות היום של שבת יהיה מותר ללמוד תורה רק בדברים המותרים ללמוד בתשעה באב או אף בדברים האסורים, ולהלכה נפסק שמותר ללמוד בשבת כל דבר, אף לאחר חצות עד שקיעת החמה [בין בתשעה באב שחל בשבת ובין כאשר חל במוצאי שבת]. [54]

סעודה שלישית
סא. כאמור, מותר לאכול כל דבר בסעודה שלישית עד השקיעה [ויש לסיים את הסעודה לפני השקיעה]. [55]

בסעודת חברים
סב. יש פוסקים הסוברים שאין לישב בסעודת חברים בסעודה שלישית ולא לנהוג בשמחה, אך יש הסוברים שהרגיל לסעוד עם חבריו אין לו להימנע מזה דהוי אבלות בפרהסיא. [56]

לומר שאוכל בשביל התענית
סג. יש אומרים שאין לומר שאוכל כדי שיהיה כח לצֹום.

קבלת תענית

סמוך לשקיעת החמה
סד. סיים סעודה שלישית זמן מה לפני השקיעה ובירך ברכת המזון ולא התנה שלא מקבל תענית, יכול עדיין להמשיך אכילתו עד השקיעה, ואף שבשנה רגילה צריך להתנות לפני ברכת המזון שאינו מקבל תענית, בשבת אין צריך להתנות דבשבת ברכת המזון לא הוי קבלת תענית. [57]

נהגו לאחר תפילת ערבית
סה. יש מקומות שמאחרים את תפילת ערבית ואז חולצים את המנעלים ומחליפים את בגדי השבת לאחר צאת הכוכבים. [58]

מקום שאין מאחרים ערבית
סו. במקומות שלא מאחרים את תפילת ערבית, לאחר אמירת ברכו וצאת הכוכבים חולצים את המנעלים, ולאחר התפילה יש להחליף את בגדי השבת [והש"ץ חולץ מנעליו לפני אמירת ברכו, לאחר אמירת המבדיל בין קודש לחול]. [59]

זמן האיסור
סז. משקיעת החמה חלים דיני איסור אכילה רחיצה סיכה ותלמוד תורה, ולכן לאחר השקיעה אסור לאכול ולשתות כלל, וכן אסור לרחוץ את כל היד, אמנם לעניין ישיבה על הקרקע וחליצת מנעלים והחלפת בגדים, כיון שהוא אבילות בפרהסיא, נוהגים רק לאחר צאת הכוכבים. [60]

לא ברך ברכת המזון
סח. אם בשקיעה עדיין לא בירך ברכת המזון, יכול ליטול מים אחרונים לאחר השקיעה.

ישיבה על הארץ
סט. כאמור לעיל אין יושבים על הקרקע בין השקיעה לצאת הכוכבים כיון שהיא אבילות בפרהסיא, אך יש המדקדקים שאף אין יושבים על כסא או ספסל בזמן הנ"ל, וכן חליצת המנעלים נעשית באופן שלא ניכרת ההורדה.

הכנת הקינות
ע. אין להכין לפני צאת השבת את ספר הקינות או את מגילת איכה, וכן לא יכין את הספסלים בבית הכנסת קודם צאת השבת.

נשים בהבדלה
עא. נשים שלא התפללו ערבית, וכן איש ששכח לומר 'אתה חוננתנו' בתפילה, צריכים לזכור לומר 'ברוך המבדיל בין קודש לחול'. [61]

ברכת 'מאורי האש'
עב. מברכים 'בורא מאורי האש' על הנר, ואף נשים יכולות לברך, ואין מברכים על הבשמים. [62]

פינוי השולחן ושטיפת כלים

פינוי השולחן
עג. יש לפנות את השולחן רק לאחר צאת הכוכבים משום איסור הכנה משבת לחול ככל שבת, אך אם סיים את הסעודה בעוד היום גדול, יכול לפנות את השולחן בשבת מכיוון שהדבר מפריע לו בשבת. [63]

שטיפת הכלים
עד. לכתחילה יש לשטוף את הכלים ביום א' לאחר חצות היום אך מי שמיקל לשטוף במוצאי שבת יש לו על מה לסמוך [ובאופן השטיפה עיין לעיל בהלכות תשעה באב]. [64]

דיני הבדלה לאוכל בצום [בהיתר]

חולה
עה. חולה האוכל בט' באב, בשנה שהצום מתחיל במוצ"ש צריך להבדיל על הכוס לפני אכילתו, וגם אם נחלה בט' באב צריך להבדיל על הכוס. ואם שמעו ממנו הבדלה אף בריאים שצמים - יצאו ידי חובה. [65]  

אשה
עו. אשה האוכלת בהיתר בט' באב, תעשה הבדלה ותשתה בעצמה את הכוס [ואין בכך כל חשש], ויש אומרים שאף בעלה או אחר יכול להבדיל בשבילה והיא תשתה את הכוס ואף הוא יוצא בזה ידי חובת הבדלה. [66]

אינה יכולה לשתות הכוס
עז. אם היא לא יכולה לשתות את כוס ההבדלה, תעשה הבדלה ותתן לקטן שהגיע לגיל חינוך [בגיל 5-6] לשתות את הכוס, ואם אין קטן - יכולה לאכול קודם הבדלה ותשמע הבדלה במוצאי הצום.

הפסוקים שקודם הבדלה
עח. המבדילים בצום מברכים 'בורא פרי הגפן' ו'המבדיל בין קודש לחול' [ואם לא בירך 'בורא מאורי האש' יברך בהבדלה, ואם בירך על האש - אינו מברך בהבדלה], ואין אומרים את הפסוקים שקודם ברכת ההבדלה – 'הנה וכו'', [67] ואין מברכים על הבשמים. [68]

ברכת מאורי האש
עט. גם מי שאינו מבדיל מברך ברכת מאורי האש במוצ"ש משום שברכה זו מברכים רק במוצ"ש [וניתן לברכה עד עלות השחר]. [69]

על מה יבדילו
פ. המבדילים בצום עדיף שיבדילו על מיץ ענבים [ואף אשה שמבדילה שותה את המיץ ענבים וכנ"ל]. [70]

השותה מים
פא. השותה מים בהיתר בט' באב ואינו אוכל - אינו צריך להבדיל לפני שתייתו. [71]

קטן
פב. קטן עד בר מצווה האוכל בט' באב, אינו צריך להבדיל, וישמע הבדלה במוצאי הצום. [72]

הפטורים מהצום בתשעה באב נדחה

מעוברות ומניקות
פג. בתשעה באב נדחה, מעוברות ומניקות שקשה להם – פטורות מהצום. [73]

חולה שאין בו סכנה
פד. חולה שאין בו סכנה דהיינו שנפל למשכב או שחולה כל גופו [שאינו מתפקד] פטור מהצום, ובתשעה באב נדחה, אף מי שיש לו מיחושים יותר מהרגיל [אף שאינו בגדר חולה שאין בו סכנה, ואסור לו ליטול תרופות בשבת] – פטור מהצום. [74]

פה. שאר דיני חולה – עיין לעיל הלכות תשעה באב.

דיני התענית

בשנה שתשעה באב חל בשבת - נעילת הסנדל אסורה רק מצאת הכוכבים [וכן ישיבה על הארץ, והחלפת בגדי שבת], אבל שאר הדינים נוהגים גם בשנה זו משקיעת החמה. [75]
חילוקים נוספים שיש בשנה בה חל תשעה באב בשבת:
סדר תפילת ערבית במוצאי שבת – הש"ץ אומר קדיש תתקבל לאחר שמו"ע, מברכים 'בורא מאורי האש' על שני נרות, קוראים מגילת איכה, אומרים קינות, 'ואתה קדוש' ואין אומרים 'ויהי נועם' ו'ויתן לך', קדיש ללא 'תתקבל', עלינו. [76]
שאר דיני התענית כבשאר השנים.

דינים הנוהגים בצאת הצום

טעימה קודם הבדלה
פו. אסור לטעום כלום במוצאי הצום עד שיבדיל על הכוס [ואף אשה שצמה ובעלה מתעכב בבית הכנסת צריכה להבדיל], ומותר לשתות מים בלבד. [77]

ניהוגי אבילות
פז. בשנה בה חל תשעה באב בשבת ונדחה ליום ראשון, כיבוס ותספורת ורחיצה וברכת 'שהחיינו' מותרים לכל העדות מיד במוצאי הצום. [78] לבני אשכנז אכילת בשר ושתיית יין אסורים עד הבוקר שלמחרת, ולבני ספרד מותר בצאת הצום. [79]

שמיעת מוזיקהז
פח. יש להסתפק האם מותר לשמוע מוזיקה [כשאר השנה] כבר בצאת הצום, והמקלים יש להם על מה לסמוך. [80]

סדר ההבדלה
פט. מבדילים על כוס יין ואומר 'ברכת הגפן', וברכת 'המבדיל בין קודש לחול', והמבדיל שותה את הכוס ואין צריך לתת לקטן. [81]
אין מברכין לא על הבשמים ולא על הנר, ולא אומרים את הפסוקים שקודם
ברכת ההבדלה – 'הנה וכו'.

סדר התפילה לתשעה באב (נוסח אשכנז)

תפילת ערבית
סדר תפילת ערבית בבית הכנסת – הש"ץ אומר קדיש תתקבל לאחר שמו"ע, קוראים מגילת איכה, אומרים קינות, ואתה קדוש, קדיש ללא 'תתקבל', עלינו. [82]

תפילת שחרית
סדר תפילת שחרית – חובה לומר פרשת התמיד, אומרים 'איזהו מקומן' ו'רבי ישמעאל', אומרים 'מזמור לתודה', הש"ץ מוסיף 'עננו' בחזרת הש"ץ, הכהנים לא עולים לדוכן, הש"ץ אומר חצי קדיש ]ואין אומרים 'אבינו מלכנו' ותחנון[, קריאת התורה והפטרה, מחזירין הס"ת ואומרים קינות עד מעט קודם חצות, 'אשרי.. ובא לציון' ]ואין אומרים 'למנצח', ומדלגים 'ואני זאת בריתי'[, קדיש ללא תתקבל, עלינו, מגילת איכה. [83]

תפילת מנחה
סדר תפילת מנחה – מתעטפים בטלית ומניחים תפילין, שיר של יום, אין כאלוקינו, אשרי וחצי קדיש, קריאת התורה ]ללא קדיש לאחריה[ והפטרה, מחזירין הספר תורה והש"ץ אומר חצי קדיש, אומרים 'נחם' ו'עננו', 'שים שלום', הש"ץ אומר בחזרה 'עננו' בפני עצמו, ברכת כהנים, קדיש תתקבל, עלינו. לאחר מעריב, מבדילים וטועמים, ואומרים 'קידוש לבנה'
עם נעליים. [84]

[1] שולחן ערוך (סימן תקנד סעיף ו).
[2] שולחן ערוך (שם סעיף ה).
[3] שם.
[4] שולחן ערוך (שם סעיף ו).
[5] ביאור הלכה (סימן תקנ סעיף א).
[6] שולחן ערוך (סימן תקנד סעיף ה).
[7] שולחן ערוך (סימן תקנד סעיף א).
[8] שולחן ערוך (סימן תקנד סעיף ז).
[9] שולחן ערוך (סימן תקנד סעיף ט).
[10] שם.
[11] שולחן ערוך (שם סעיף י).
[12] משנה ברורה (סימן תריג ס"ק ז).
[13] שולחן ערוך (סימן תקנד סעיף יא).
[14] שולחן ערוך (סימן תקסז סעיף ג) משנה ברורה (ס"ק יא).
[15] שולחן ערוך (סימן תריג סעיף ג).
[16] שולחן ערוך (סימן תקנד סעיף ט) משנה ברורה (ס"ק יט).
[17] שולחן ערוך (סימן תריג סעיף י).
[18] שולחן ערוך (סימן תקנד סעיף א) משנה ברורה (ס"ק כח).
[19] שולחן ערוך (סימן תקנד סעיף טו).
[20] ביאור הלכה (סימן תקנד סעיף טו).
[21] שולחן ערוך (סימן תקנד סעיף טז).
[22] שולחן ערוך (סימן תקנד סעיף כ) משנה ברורה (ס"ק מא).
[23] שולחן ערוך (שם).
[24] שולחן ערוך (סימן תקנד סעיף א, ב).
[25] משנה ברורה (סימן תקנד ס"ק ג).
[26] שם.
[27] שולחן ערוך (סימן תקנד סעיף ב).
[28] משנה ברורה (סימן תקנד ס"ק ג).
[29] מאירי (כא, א).
[30] משנה ברורה (סימן תקנד ס"ק ז).
[31] שולחן ערוך (סימן תקנט סעיף ג) משנה ברורה (ס"ק יא).
[32] ערוך השולחן (יורה דעה סימן שפז סעיף ג).
[33] דרישה (יורה דעה סימן שפד ס"ק ב).
[34] שולחן ערוך (סימן תקנד סעיף כב) משנה ברורה (ס"ק מג).
[35] שולחן ערוך (סימן תקנ"ד סעיף כד).
[36] כף החיים (סימן תקנד ס"ק קו).
[37] שולחן ערוך (סימן תקנד סעיף כב).
[38] שולחן ערוך (סימן תקנה סעיף א) כף החיים (ס"ק ד).
[39] התעוררות תשובה (חלק א סימן עב) מהר"ם שיק (או"ח סימן רצ).
[40] שולחן ערוך (סימן תקנז) משנה ברורה (ס"ק א).
[41] שולחן ערוך (סימן תקנח).
[42] משנה ברורה (סימן תקנח ס"ק ג).
[43] שולחן ערוך (סימן תקנח).
[44] שולחן ערוך (סימן ד).
[45] משנה ברורה (סימן תקנא ס"ק כ).
[46] התעוררות תשובה (חלק ב סימן קסט).
[47] משנה ברורה (סימן תקנא ס"ק צה).
[48] שולחן ערוך (סימן תקנא סעיף טז) משנה ברורה (ס"ק צה) ביאור הלכה (שם).
[49] שולחן ערוך (סימן תקנא סעיף א וסעיף ג) משנה ברורה (ס"ק ו, י).
[50] שולחן ערוך (סימן שכח).
[51] שולחן ערוך (סימן תקנב סעיף י).
[52] שם.
[53] שולחן ערוך (סימן תקנד סעיף יט).
[54] שולחן ערוך (סימן תקנג סעיף ב) משנה ברורה (ס"ק ח, י) ביאור הלכה (שם).
[55] שולחן ערוך (סימן תקנב סעיף י).
[56] משנה ברורה (סימן תקנב ס"ק כג).
[57] שער הציון (סימן תקנג ס"ק ז).
[58] שולחן ערוך (סימן תקנג סעיף ב) משנה ברורה (ס"ק ה).
[59] שולחן ערוך (שם) משנה ברורה (ס"ק ז).
[60] שולחן ערוך (שם).
[61] שולחן ערוך (סימן רצט).
[62] שולחן ערוך (סימן תקנו) וביאור הלכה (סימן רצו סעיף ח).
[63] שולחן ערוך (סימן שכג סעיף ו).
[64] שולחן ערוך (סימן תקנד סעיף כב).
[65] שולחן ערוך (סימן תקנו) ובשערי תשובה (שם).
[66] שערי תשובה (סימן תקנו) ועיין שולחן ערוך (סימן רצו סעיף ח) ובמשנה ברורה (שם ס"ק לה).
[67] דברי מלכיאל (חלק ו סימן ט) פתחי תשובה (יורה דעה סימן שעו ס"ק ב, וסימן שצ"א ס"ק א).
[68] שולחן ערוך (סימן תקנו).
[69] שולחן ערוך (סימן רצח) ומשנה ברורה (סימן תקנו ס"ק א).
[70] שולחן ערוך (סימן תקנא סעיף י וסימן תקנב סעיף א).
[71] שולחן ערוך (סימן רצט סעיף א).
[72] מהריל דיסקין (קונטרס אחרון סימן ה אות ב).
[73] ביאור הלכה (סימן תקנט סעיף ט).
[74] ביאור הלכה (סימן תקנט סעיף י).
[75] שולחן ערוך (סימן תקנג סעיף ב).
[76] שולחן ערוך (סימן תקנט סעיף ב).
[77] שולחן ערוך (סימן תקנו וסימן רצט סעיף א).
[78] שולחן ערוך (סימן תקנח).
[79] שם.
[80] שולחן ערוך (סימן תקנח).
[81] משנה ברורה (סימן תקנו ס"ק ג).
[82] שולחן ערוך (סימן תקנט סעיף ב).
[83] שולחן ערוך (סימן תקנט סעיף ד וסימן תקנד סעיף ד).
[84] שולחן ערוך (סימן תקנא סעיף ח, וסימן תקנז, סימן תכו וסימן תקסו סעיף א).