פרק ב. ההנהגה בלילה שלפני הצום

זמן תחילת התענית
יא. התענית מתחילה בעלות השחר עד צאת הכוכבים. [10]

זמן עלות השחר
יב. בזמן עלות השחר ישנם מספר דעות ושניים מהן עיקריות, א. שבעים ושתים דקות [זמניות] קודם הנץ. ב. תשעים דקות [שעה וחצי זמנית] לפני הנץ, להלכה אפשר לאכול עד זמן עלות השחר השני.

אכילה בלילה
יג. להלן יתבאר שאכילה בלילה שלפני הצום מותרת, אלא שבעל נפש יפסיק לאכול מבעוד יום, כמו בצום תשעה באב, אך למעשה לא נהוג כן ואף בעלי נפש מקילים בזה. [11]

ישן שנת קבע
יד. אף שנתבאר שהתענית מתחילה בזמן עלות השחר, אם ישן שינת קבע, השינה נחשבת כקבלת תענית ואסור לאכול לאחר שקם מהשינה אף אם קם באמצע הלילה, אך שינת עראי אינה נחשבת כקבלת תענית ואם התעורר קודם עלות השחר לאחר שינת עראי, מותר לו לאכול. [12]

תנאי
טו. אם התנה קודם השינה שיוכל לאכול לאחר שיקום משנתו, מותר לו לאכול עד עלות השחר, אך על פי הזוהר אף בכל לילה לאחר שקם משנתו באמצע הלילה ]לאחר חצות[ אין לאכול, אך מי שאם לא יאכל יהיה קשה לו הצום, או שלא יוכל ללמוד טוב, מותר לו לאכול כעיקר הדין עד עלות השחר, ושתיה מותרת גם לפי הזוהר. [13]

דרכו לקום ולאכול
טז. אם דרכו לישון בתחילת הלילה, ואח"כ לקום ולאכול, אין השינה נחשבת כקבלת תענית, ומותר לו לאכול, לאחר שקם משנתו. [14]

נרדם באמצע סעודה
יז. אם נרדם וישן אפילו שישן שינת קבע באמצע סעודתו, מותר לו להמשיך לאכול [והמחמיר על עצמו בזה קדוש יאמר לו]. [15]

שתיה
יח. לגבי שתיה לאחר שינה בליל הצום, מותר לשתות אף אם לא התנה לפני השינה, אך לכתחילה יש להתנות לפני השינה [ולבני ספרד הנוהגים כדעת השולחן ערוך אסור לשתות אם לא התנה] טז. [16]

זמן ההיתר בהתנה
יט. כאשר אדם קם באמצע הלילה, באופן שמותר לו לאכול, יכול לאכול ולשתות ללא הגבלה עד עלות השחר.

חצי שעה קודם עלות השחר
כ. ביום רגיל הדין הוא, שבחצי שעה שלפני עלות השחר אסור להתחיל לאכול יותר מכביצה פת או מזונות [אבל מותרת אכילת פירות וירקות וחטיפים למיניהם ללא הגבלה], ואסור להתחיל לשתות משקה המשכר יותר מכביצה [אבל מותרת שתיית שאר משקין ללא הגבלה עד עלות השחר], וכשהגיע עלות השחר צריך להפסיק יז. ויש לדון האם גם ביום צום קיים דין זה שאין להתחיל לאכול יותר מכביצה פת או מזונות בחצי השעה שלפני עלות השחר, משום שיש מקום לומר שרק ביום רגיל גזרו שמא
ימשך בסעודתו, ויתבטל מקריאת שמע, אבל בצום שאסור לו להמשיך לאכול מפני הצום, אין חשש שימשך. והנה פשטות דברי הגמ' יח ובטור ושולחן ערוך יט שאוכלין ושותין עד שיעלה עמוד השחר, ולא נזכר בפוסקים הגבלות, ומשמע דבצום מותר לאכול ולשתות עד עלות השחר ללא הגבלה [כשלא ישן בלילה. או שהתנה לפני שנתו ואמנם למבואר בזוהר לאחר שישן אסור, כפי שנתבאר לעיל].

[10] שולחן ערוך (סימן תקסב סעיף).
[11] שולחן ערוך (סימן תקנ סעיף ב) ומשנה ברורה (ס"ק ו).
[12] שולחן ערוך (סימן תקסד)
[13] שולחן ערוך (שם) ומשנה ברורה (סימן פט ס"ק כח).
[14] שער הציון (סימן תקסד ס"ק ג).
[15] משנה ברורה (סימן תקסד ס"ק ג).
[16] שולחן ערוך (סימן תקסד).
[17]כמבואר בשולחן ערוך (סימן פט סעיף ה) ובמשנה ברורה (שם ס"ק כז).
[18]תענית (יב, א).
[19]סימן תקסד.