פרק ו. הלכות חג השבועות החל בערב שבת
לדיני ערוב תבשילין עיין להלן בדיני עירוב תבשילין.
זמן סעודת החג
לח.
יש לאכול את סעודת החג לפני שעה עשירית, ואם התאחר ולא סעד, יאכל סעודה לאחר מכן.
[1]
לבישת בגדי שבת
לט.
אין להחליף בגדי יום טוב לבגדי שבת בכניסת השבת, משום זלזול בשבת, [שהרי בגדי יום טוב חשובים מבגדי שבת ,
[2]
אך בשבת בבוקר ניתן ללבוש את בגדי השבת.
הדלקת נרות שבת
מ.
מדליקים נרות שבת על ידי העברת אש מנר לנר, ואם קשה לו להעביר מנר לנר ניתן להעביר על ידי גפרור,
[3]
ויניחנו לכבות מאליו, וניתן להדליק מפלג המנחה עד זמן קבלת שבת.
כיבוי תאורת החשמל
מא.
יש המדקדקים לכוין את ה'שעון שבת' שיכבה אור החשמל בזמן הדלקת נרות או לאחריה, ובכך יש תועלת בהדלקת הנרות, ואמנם רוב העולם אינם חוששים לכך.
הוצאת הפתילות מהכוסיות
מב.
אף שמן הדין מותר להוציא את הפתילות ביום טוב לצורך ההדלקה, שכן הותר איסור מוקצה לצורך אוכל נפש,
[4]
אכן בזמנינו שיש תאורת חשמל קשה לדון את הנרות כצורך אוכל נפש, ובפרט שההדלקה היא לצורך שבת אין לראותה כצורך היום טוב, ולכן יש להוציאה על ידי כפית
או מזלג,
[5]
ועדיף להוסיף שמן ופתילה לכוסית מבלי להוציא את הפתילה הישנה.
[6]
קבלת שבת
מג.
המנהג הנפוץ לבני אשכנז שבקבלת שבת אין אומרים רק 'מזמור שיר ליום השבת', ו'ה' מלך', ולא 'לכו נרננה' ו'במה מדליקין'.
שלום עליכם
מד.
כמו כן אין נוהגים לומר בשבת זו 'שלום עליכם'.
[7]
[1]
שולחן ערוך )סימן תקכט סעיף א( ומשנה ברורה )ס"ק ח(.
[2]
כמבואר בשולחן ערוך )סימן תקכט סעיף א( 'ובגדי יום טוב יהיו יותר טובים משל שבת'.
[3]
עיין שולחן ערוך (סימן תקיד סעיף ה), וכל שקשה לו להעביר מנר לנר, אין הגפרור נחשב כנר של בטלה.
[4]
גליון רבי עקיבא איגר (סוף סימן תקא על הט"ז שם ס"ק ז).
[5]
כדעת המשנה ברורה (סימן שב ס"ק טו).
[6]
כדעת שולחן ערוך הרב (סימן שח) והחזון איש (סימן מז ס"ק ד). ועוד יש לדון שהכוס עצמה נעשית בסיס לדבר האסור, וממילא אסור לאחוז בה, עיין משנה ברורה (סימן רסו ס"ק כו, וסימן שי ס"ק לז) וביאור הלכה (סימן שח סעיף כז ד"ה מנער).
[7]
עיין רב פעלים (חלק א סוד ישרים סימן יג), ויגד משה (סימן יג), לוח ארץ ישראל.