פרק י. הלכות ערב פסח שחל בשבת
[השנים הבאות בהם יחול ערב פסח בשבת – תשפ"ה, תת"ה, תת"ח, תתי"ב, תתל"ב]. לדיני יקנה"ז בשנים אלו ראה דיני יקנה"ז].
דרשת שבת הגדול
א.
דרשת שבת הגדול נאמרת בשבת הסמוכה לפסח, ובשנה בה חל פסח במוצאי שבת – דורשים בשבת הקודמת החלה בז' ניסן
[1]
.
הקדמת תענית בכורים
ב.
כאשר ערב פסח חל בשבת מקדימים ומתענים ביום חמישי יב ניסן
[2]
.
טעימה לפני בדיקת חמץ
ג.
מי שקשה לו לבדוק חמץ בליל שישי (ליל יג) ללא אכילה, מותר לו לטעום לפני הבדיקה
[3]
.
שחרית בערב שבת (יג ניסן)
ד.
ביום שישי מתפללים שחרית כרגיל, ואומרים 'מזמור לתודה' ו'למנצח'. אף שבשנה רגילה כתב המהרי"ל
[4]
שיש להקדים להתפלל שחרית בערב פסח בכדי להספיק לאכול עד סוף זמן איסור אכילת חמץ, כאשר פסח חל במוצאי שבת דין זה נוהג רק בשבת ולא ביום שישי, כיון שביום שישי מותר לאכול חמץ במשך כל היום.
ביעור חמץ בערב שבת
ה.
גם בשנה בה חל יד בשבת ונמצא עיקר זמן איסור החמץ וביעורו בשבת, טוב לבער את החמץ בערב שבת עד סוף זמן ביעור חמץ כבשאר שנים, בכדי שלא יבואו לטעות בשנה אחרת. ויבער את כל החמץ שברשותו וישייר רק את החמץ שרוצה לאכלו בשבת
[5]
.
את נוסח הביטול לא יאמר בזמן השריפה כבכל שנה אלא יאמרנו בשבת לפני סוף זמן ביעור חמץ 6]. באופן ביעור החמץ בשבת - יום יד, ראה להלן.
מלאכות בערב שבת
ו.
מותר לעשות מלאכה, לכבס ולהסתפר בערב שבת זו, כיון שאינו ערב פסח ממש, ולכן דין כיבוס, תספורת ואיסור מלאכה הוא כשאר ערבי שבתות
[7]
.
אכילת מצה בערב שבת
ז.
הנוהגים לאכול מצה כל שנה עד ערב פסח, מותרים גם בשנה בה חל פסח במוצאי שבת, לאכול מצה ביום שישי ובליל שבת.
הכנת הזרוע מערב שבת
ח.
יש לצלות את הזרוע של ליל הסדר בערב שבת. שכח לצלותו בערב שבת מותר לצלותו בליל הסדר רק אם יאכלנו למחרת ליל הסדר ]ביום טוב[, אולם בליל הסדר אין לאכול את הזרוע משום שאין אוכלים בשר צלי בליל הסדר
[8]
.
הכנת הביצה והחרוסת מערב שבת
ט.
יש לבשל ולצלות את הביצה בערב שבת ואם שכח יבשל ויצלה אותה בליל הסדר, ויש לאוכלה בליל הסדר או למחרת ביום טוב ]כי מה שאין אוכלים צלי בליל הסדר נאמר רק לגבי בשר ולא על שאר דברים[. וכן את החרוסת יש להכין בערב שבת, אך את היין ניתן לשים גם בליל הסדר, שכן לישה הותרה ביום טוב ואין צביעה באוכלין
[9]
.
לבישת בגדי החג
י.
את בגדי החג יש ללבוש בערב שבת ואפשר אף ללבוש בשבת עצמה בעוד היום גדול אם חושש ללבוש בערב שבת שלא יתלכלך מחמץ.
טבילה לכבוד שבת ויו"ט
יא.
הטבילה בערב שבת מועילה אף ליום טוב. אם טובל בשבת אחר הצהריים אין בזה איסור הכנה.
ביעור חמץ בשבת – ערב פסח
יב.
רבים נוהגים בסעודת הלילה והבוקר של שבת לאכול פיתות שאינם משאירים פירורים, ואוכלים על מפה חד פעמית, ואחר כך מנערים את הפירורים שבמפה לבית הכסא או לאמבטיה, ואח"כ אוכלים בכלים חד פעמיים (או כלים של פסח) שאר תבשילין
[10]
.
סעודות השבת
יג.
לכתחילה יש להספיק לאכול שתי סעודות בשבת בבוקר, ולכן יש להקדים להתפלל ולאכול סעודת שבת מוקדם ולברך ברכת המזון באזור 8:30 ואחר כך במשך חצי שעה ללכת ללמוד או לטייל, ולאחר מכן יטול ידיו ויאכל סעודה נוספת ]שלישית[, שתסתיים קודם סוף זמן אכילת חמץ. ובני עדות המזרח אין נוהגים כן, אלא אוכלים סעודה אחת, וכן מי שקשה לו לחלק את הסעודה לשתים, די לו בסעודה אחת בבוקר, ואחר הצהרים יתפלל מנחה גדולה ויאכל סעודה נוספת ]שלישית[ מבשר, דגים, או פירות עד שעה עשירית, לא הספיק לאכול עד שעה עשירית יאכל מעט בשר, דגים, או פירות לאחר שעה עשירית, אך לא ימלא כריסו מהם, וכן מותר לאכול מעט ירקות וביצים, אבל לא יאכל דגן כגון תבשיל של מצה אפילו מעט
[11]
.
ביעור חמץ בשבת באופנים נוספים
יד.
חמץ שנשאר בצלחות חד פעמיות או במפה וכדומה, אם הם פירורים שאפשר לנערם בבית הכסא או באמבטיה יש לעשות כן, וכיון שהם נשטפים לגמרי הוי ביעור לכולי עלמא. כמו כן יכול לזורקם [במקום שיש עירוב שאפשר לסמוך עליו] לפח אשפה ציבורי, אבל אסור לזורקם לפח האשפה שבבנין, אלא באחד מהאופנים דלהלן – אם אין כזית בכל חתיכה די שישפוך על החמץ חומר פוגם [כי בפירורים הפחותים מכזית די שיהיו מטונפים בכדי שיחשבו כמבוערים
[12]
, ואם יש בהם כזית יש לפוסלם מאכילת כלב
[13]
.
לחם משנה
טו.
אפשר לצרף ללחם משנה מצה אף שאסור לאוכלה בערב פסח. אבל מי שיש לו מצות מיוחדות לליל הסדר יש לחשוש שאסור לטלטלם כי הם מוקצה מחמת חסרון כיס
[14]
.
סעודה שלישית
טז.
לכתחילה יש לאכול בבוקר יום השבת שתי סעודות, ובנוסף לזה יאכל סעודה שלישית אחרי חצות בבשר ודגים, ולכתחילה יתפלל מנחה לפני הסעודה, ואם אין לו בשר ודגים יאכל פירות
[15]
.
אין לו אפשרות לאכול פת
יז.
אין אפשרות לאכול סעודה שלישית בפת שהרי אסור אכילת חמץ ואין אפשרות לאכול מצה שהרי אסור לאכול מצה בערב פסח, אבל מעיקר הדין מותר לאכול מצה מבושלת וקניידלך ועוגיות שנילושו מקמח מצה עד שעה עשירית
[16]
.
ולשיטה זו אפשר לקיים סעודה שלישית בהנ"ל עד שעה עשירית ויש מחמירים בכך.
תבשיל מצה
יח.
משעה עשירית אסור לאכול תבשיל של מצה אפילו מעט כדי שיאכל מצה לתיאבון, ומותר לאכול מעט פירות וירקות, תפוחי אדמה, בשר דגים וביצים, אבל לא ימלא כריסו מהם
[17]
.
הדלקת נרות יו"ט במוצ"ש
יט.
את הנרות של יום טוב יש להדליק רק לאחר צאת הכוכבים, וצריכה האשה לומר קודם הדלקת הנרות "ברוך המבדיל בין קודש לקודש"
[18]
.
הוצאת שאריות הפתילה
כ.
לגבי הוצאת הפתילה שנשארה מהנרות של שבת לצורך הכנת נרות ליום טוב: מעיקר הדין מותר להוציא את הפתילה אפילו בידו לצורך הדלקת הנרות יום טוב. וטעם הדבר שאין בכך משום איסור מוקצה, מכיון שהדלקת הנר נחשבת לאוכל נפש, ומותר טלטול מוקצה לצורך אוכל נפש. אך בזמנינו שיש את אור החשמל אינו מבורר כל כך להחשיבו כצורך אוכל נפש, ולכן לכתחילה עדיף להוציא הפתילה ע"י כפית או מזלג וכדומה. וכן ניתן להוסיף שמן ופתילה חדשה לכוסיות מבלי להוציא את הפתילה הישנה
[19]
.
מלאכה במוצ"ש - ליל יו"ט
כא.
אף לאחר צאת הכוכבים של שבת אין לעשות מלאכות המותרות ביום טוב עד שיאמר "ברוך המבדיל בין קודש לקודש". ואכילה אסורה עד לאחר הקידוש 201].
עריכת השולחן
כב.
אסור לסדר את השולחן ואת כסאות ההסיבה בשבת אלא רק לאחר צאת השבת. ואם לא התפללו ערבית ואמרו 'ותודיענו' יש לומר לאחר צאת השבת 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש' ואחר כך אפשר לעשות הכנות לצורך ליל הסדר. ועשיית מלאכת אוכל נפש המותרת
[21]
.
טלטול המחזור
כג.
אין להביא את המחזור של פסח בשבת מהבית לבית הכנסת, ויש להביאו לפני שבת או לאחר צאת השבת, ואם מביאים אותו בשבת ]במקום שיש עירוב[ צריכים להשתמש בו ולקרוא בו בשבת עצמה
[22]
.
הוספת מאכל בסעודת ליל הסדר
כד.
יש אומרים שיש להוסיף מאכל מסוים בסעודת ליל הסדר לשם סעודת מלוה מלכה
[23]
, ולא נהגו כן.
[1] משנה ברורה (סימן תל ס"ק ב).
[2] שולחן ערוך (סימן תע סעיף ב).
[3] משנה ברורה (שם ס"ק ו).
[4] הובא במשנה ברורה (סימן תכט ס"ק יג).
[5] שולחן ערוך (סימן תמד סעיף א וסעיף ב).
[6] שולחן ערוך (שם) ומשנה ברורה (ס"ק י).
[7] שולחן ערוך (סימן רנא סעיף א).
[8] משנה ברורה (סימן תעג ס"ק לב).
[9] שולחן ערוך (סימן תקו וסימן תקד).
[10] שולחן ערוך (סימן תמד סעיף ד).
[11] שולחן ערוך (סימן תמד סעיף א) ומשנה ברורה (ס"ק ח).
[12] משנה ברורה (סימן תמב ס"ק לג).
[13] שולחן ערוך (סימן תמד סעיף ד).
[14] פרי מגדים (אשל אברהם סימן תמד ס"ק א).
[15] משנה ברורה (סימן תמד ס"ק ח).
[16] שולחן ערוך (סימן תעא סעיף א וסעיף ב).
[17] שולחן ערוך (שם סעיף א).
[18] שולחן ערוך (סימן רצט סעיף י) ומשנה ברורה (ס"ק לו).
[19] שולחן ערוך (סימן תקט סעיף ז) ומשנה ברורה (סימן שח ס"ק קטו).
[20] משנה ברורה (סימן רצט ס"ק לו).
[21] שולחן ערוך (סימן שכג סעיף ו).
[22] משנה ברורה (סימן תרסז ס"ק ה).
[23] כמבואר במשנה ברורה (סימן תיט ס"ק ב) לגבי ראש חודש שחל בשבת.