פרק ב. הלכות נוספות הנוגעות לליל הסדר

-- שיעור אכילת מצה --

לעורך הסדר
ע. עורך הסדר צריך לאכול לכתחילה בליל הסדר שני כזיתים והמסובים צריכים לאכול כזית אחדאיק [1] .

וכיון שנחלקו הפוסקים בשיעור כזית. והשיעור הגדול (55 סמ"ק) שקול לשיעור שני כזיתים לפי השיעור הקטן (27 סמ"ק).

לכן הלכה למעשה צריכים כל המסובים ועורך הסדר לאכול מצה בשיעור משקל 30 גרם שיש בה 55 סמ"ק, ושיעור זה כולל בתוכו כזית אחד גדול שהם שני כזיתים קטנים [וכיון שהדין שעורך הסדר צריך לאכול שני כזיתים הוא מדרבנן, מספיק לאכול שיעור כזית גדול אחד שכולל בתוכו שיעור שני כזיתים קטנים].

בדר"כ במצת מכונה אחת מרובעת יש משקל 30 גרם  [2] , ובמצות יד הוא בערך חצי מצה (תלוי בגודל המצה, שישנן מצות גדולות שקילו אחד שווה לשש עשרה מצות, וישנן מצות שקילו אחד שווה ל 22 מצות).

וכן באפיקומן שצריך לאכול 2 כזיתים, לכתחילה יש לאכול מצת מכונה אחת שלימה או חצי מצת יד (תלוי בגודל כנ"ל).

בכורך די ב 10 גרם מצה שזה שליש מצת מכונה וחמישית מצת יד. זהו השיעור לכתחילה  [3] .

מי שקשה לו
עא. מי שקשה לו - יכול להקל אף ב 17 גרם מצה בין בהתחלה ובין באפיקומן, וכן הדין לילדים מתחת לגיל בר מצווה שדי להם בשיעור זה.  מי שאסור לו לאכול את כמות זו, יש לשאול חכם אף על כמות פחותה מזו.

לברכת על נטילת ידים
עב. לגבי ברכת על נטילת ידים – כל שאוכל מצה שלימה יש ליטול ידיים בברכה  [4] .

-- ארבע כוסות --

ביין
עג. טוב יותר להשתמש ביין לא מבושל אלא אם כן היין המבושל טוב יותר  [5] .

יין מפוסטר
עד. יין מפוסטר אינו נחשב יין מבושל ואפשר אפי' לכתחילה לצאת בו.

יין המשכר
עה. לכתחילה יש לשתות יין המשכר שזהו דרך חירות [6] , ולכן לכתחילה ישתה יין ולא מיץ ענבים, ולפחות שליש יין ושני שליש מיץ ענבים ]או על כל פנים שישית יין[ אם מורגש בו היטב טעם היין. מי שקשה לו - יכול לצאת ידי חובה במיץ ענבים.

חמר מדינה
עו. חמר מדינה כשר לארבע כוסות אם אין לו יין, אך הדבר אינו ברור מה נקרא בזמנינו חמר מדינה, ויש לומר שיוצאים ידי חובה בדיעבד בתה או קפה או קוקה-קולה, וכיון דדבר זה אינו ברור דיש חמר מדינה בזמנינו לכן נכון לעשות גם שומע כעונה כדלהלן  [7] . 

מה יברך
עז. כיון שחמר מדינה ברכתו שהכל, לא יברך על הכוס השניה והרביעית, כי הם נפטרים בברכה הראשונה והשלישית  [8] . 

חולה סכרת
עח. חולה סוכרת שאינו יכול לשתות כלל יין או מיץ ענבים ואפילו יין יבש, יצא ידי חובתו בחמר מדינה וגם ע"י שומע כעונה כדלהלן. 

שומע כעונה
עט. נסתפקו התוספות  [9] אם יוצאים ידי חובת ארבע כוסות בדין שומע כעונה, כמו בקידוש שהמקדש מקדש על הכוס ואחרים יוצאים ממנו גם בשתיה, וכמו כן בארבע כוסות יצאו המסובים בברכת בעל הבית, וביאר  בחידושי מרן רי"ז הלוי  [10] שאין עיקר מצות ארבע כוסות בשתית הכוסות  אלא בברכה על הכוס.

גודל הכוס
פ. לכתחילה יש להשתמש בכוס המחזיקה רביעית ) 150 סמ"ק( ולשתות את כולה בכל ארבע הכוסות. חולים וקטנים שאינם יכולים לשתות שיעור זה – ישתו מכוס המכילה 86 סמ"ק )- רביעית לפי השיעור הקטן(, ואם אינם יכולים לשתות את כולה, ישתו לפחות רוב רביעית שהוא 44 סמ"ק.  וראה עוד בדיני ליל הסדר סעיף טו.

חולה
פא. חולה שיכול לשתות 86 סמ"ק ולא יותר, יש להסתפק אם יקח כוס גדולה המכילה 150 סמ"ק וישתה את רובה או שיקח כוס של 86 סמ"ק וישתה את כולה, ונראה שטוב יותר שיקח כוס המכילה 150 סמ"ק וישתה את רובה. 

-- דיני אכילת מצה בחולה --

לפורר המצה ולטובלה במים
פב. בריא יכול לפורר את המצה לפירורים דקים ולאכלם, או לטבול את המצה במים בלי לשרותה, או לשתות קצת מים תוך כדי הבליעה  [11] .

חולה
פג. חולה יכול לשרות את המצה במים עד שתתרכך ואח"כ לאוכלה, אבל לא תהא נימוחה  [12] .

הקיא
פד. אכל מצה או מרור והקיא - יצא ידי חובה, אבל לא יברך ברכה אחרונה ]על המצה[ אם הקיא כל מה שאכל ולא נשאר כזית  [13] .

-- שיעור המרור --

בחסה
פה. כשמברכים על אכילת מרור: המברך יאכל 50 גרם חסה ]שהיא קרובה למשקל המים[, והשומעים די להם ב- 17 גרם חסה. לאכילת כורך די ב- 17 גרם בין למברך ובין למסובים. ]וראה לעיל סעיף נ[.

בחריין
פו. חריי"ן הוא כמשקל המים. ולכן המברך יאכל 50 גרם למרור ובכורך 17 גרם, והשומעים בכל האכילות 17 גרם.

-- דיני הסיבה --

לצד שמאל
פז. מסיבים תמיד לצד שמאל, בין לאדם ימני ובין לשמאלי  [14] .

משעין גופו באויר
פח. אדם שיושב על כסא ומשעין את גופו באוויר לצד שמאל לא יצא ידי חובת הסיבה.

הצורה הראויה
פט. כשמסיבים יש לסובב את הכסא באופן שהמשענת תהיה לצד שמאל ויטה את עצמו לצד שמאל וישען על המשענת  [15] .

קשה לו להתחיל בהסיבה
צ. מי שקשה לו להתחיל לשתות בהסיבה יכול להתחיל לשתות שלא בהסיבה וימשיך לשתות שיעור רביעית בהסיבה.

[1] שולחן ערוך (סימן תעה סעיף א).
[2]  יש לשים לב שבמצות חבורה ממאפיית 'הלפרין' המצות דקות יותר ומשקל כל
מצה בערך 27 גרם.
[3]  עיין בהרחבה במילואים סימן יד.
[4]  עיין בשיעורי תורה להקהילות יעקב שכתב שכזית מצה הוא בשיעור 15 גרם כיון
שבמצה יש נפח גדול, ואמנם לגבי דאורייתא החמיר יותר, אך לגבי נטילת ידיים
יש לסמוך על כך, ובפרט שיש הרבה פוסקים שנקטו כדעת הגר"א שדי בכזית
לחייב ברכת על נטילת ידיים.
[5]  שולחן ערוך (סימן תעב סעיף יב) ומשנה ברורה (ס"ק לט).
[6]  כמבואר בגמרא בפסחים (קח, ב) וטור (סימן תעב).
[7]  שולחן ערוך (סימן תפג) ומשנה ברורה (סימן תעב ס"ק לז).
[8]  שער הציון (סימן תפג ס"ק ח).
[9]  פסחים (צט, ב).
[10]  הלכות חמץ ומצה פרק ז.
[11]  שולחן ערוך (סימן תסא סעיף ד) ומשנה ברורה (ס"ק יח).
[12]  שם.
[13]  שערי תשובה (סימן רח).
[14]  שולחן ערוך (סימן תעב סעיף ב).
[15]  משנה ברורה (שם ס"ק ז).