פרק ח. הלכות תענית בכורות

מי מתענה
א.
הבכורות מתענים בערב פסח, בין בכור מאב, בין בכור מאם. [ואף כאשר פסח חל בשבת - מתענים הבכורות בערב שבת [1] , והתענית היא עד הלילה. כשערב פסח חל בשבת, מתענים ביום חמישי, כמבואר להלן].

החש בראשו
ב.
החש בראשו או בעיניו אינו צריך לצום  [2] .

קבלת התענית
ג.
תענית בכורות אינה צריכה קבלה מבעוד יום מפני שהיא חובה  [3] .

סעודת סיום
ד. נחלקו הפוסקים האם מועילה סעודת סיום להתיר לבכור לאכול, והמנהג היום להקל לאכול ע"י סיום מסכת  [4]

לא סיים בעצמו
ה.
אף מי שלא סיים בעצמו, אלא שמע את הסיום והשתתף בסעודת הסיום פטור מהצום  [5] .

שמע את הסיום
ו.
מי שרק שמע את הסיום ולא אכל מסעודת הסיום נראה שנפטר מהצום [ויש להסתפק בשומע דרך הטלפון].

השתתף בסעודה
ז.
מי שהשתתף בסעודת הסיום ולא שמע את הסיום, נראה להקל שיכול לאכול.

נשים
ח. נהגו אף בנות ספרד שנשים ובנות אינן צמות  [6] .


[1] משנה ברורה (סימן תע ס"ק ה).
[2]  משנה ברורה (שם ס"ק כ).
[3]  כדין תענית ציבור.
[4]  משנה ברורה (שם ס"ק י).
[5]  שם.
[6]  בן איש חי (פרשת צו).